שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    מנקה חלונות נפצע והעליון קבע: תאונת דרכים
    עובד שעסק בניקיון חלונות של בניין משרדים בחיפה נפל אחרי שמלגזה שהגביהה אותו התהפכה. השופטים קבעו: בעבודה היה קיים סיכון תחבורתי
    קביעה של בית המשפט העליון עשויה להרחיב את ההגדרה של "תאונת דרכים": מנקה חלונות נפצע אחרי שנפל במהלך עבודתו ממלגזה שבה הסתייע. בתום הליך משפטי ארוך בשתי ערכאות קבע שופט העליון יורם דנציגר שמדובר בתאונת דרכים, ומי שיפצה את המנקה הם נהג המלגזה וחברת הביטוח "כלל".

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    התאונה אירעה כשמנקה חלונות הורם באמצעות מלגזה על מנת שיוכל להגיע לחלונותיו החיצוניים של בניין משרדים בחיפה. אחד מגלגלי המלגזה עלה על מכסה ביוב מורם על המדרכה, שקע לתוך הביוב, וכלי הרכב התהפך.

     

    העובד הגיש תביעה לפיצוי על נזקיו לבית המשפט המחוזי בחיפה. הנתבעים היו נהג המלגזה, מבטחת המלגזה ("כלל"), המעסיקה של עובד הניקיון, בעלת המלגזה והמבטחת שלה ("הפניקס"), וכן עיריית חיפה. בפסק דין חלקי, שעסק רק בשאלת האחריות, קבע המחוזי שהמלגזה היא רכב מנועי וכי האירוע מהווה תאונת דרכים, ולכן האחריות מוטלת על נהג המלגזה ועל "כלל".

     

    חברת כלל לא הסכימה עם הקביעה וערערה לעליון. לטענתה, לא ניתן לסווג את האירוע כתאונת דרכים משום שהשימוש במלגזה לא נעשה למטרות תחבורה, והגורם לתאונה היה מכסה הביוב המורם.

     

    גם התובע לא היה שבע רצון מקביעת המחוזי. הוא טען שהתאונה נגרמה בגלל מכסה הביוב, והיא הייתה מתרחשת בכל מקרה גם אם היה שימוש באמצעי הגבהה אחר. לכן היה על העליון לדון גם באחריותן של עיריית חיפה והמעסיקה שלו.

     

    דעות חלוקות: למה נועדה המלגזה?

    השופט דנציגר קבע שהתהפכות והידרדרות הן צורת תנועה, שבדומה לנסיעה טמון בהן סיכון תחבורתי. לדבריו, כבר נקבע בעבר שהידרדרות רכב כבוי נחשבת תאונת דרכים. השופט ציין שיש הבדל בין אמצעי הגבהה דומם לבין מלגזה, שיש לה יכולת ייחודית לסייע בתנועה אנכית ובתנועה אופקית.

     

    הבחירה דווקא במלגזה, הוסיף, מצביעה על כוונה סובייקטיבית לעשות במלגזה שימוש שיש לראותו כמטרות תחבורה, ומצבה הסטטי של המלגזה אינו מוריד מכך. משכך החליט השופט לדחות את הערעורים והשופט עוזי פוגלמן הצטרף לפסק דינו.

     

    בניגוד להם, סבר השופט נועם סולברג שלא מדובר בתאונת דרכים. לדבריו, השימוש במלגזה לא נעשה למטרות תחבורה אלא למטרת ניקוי חלונות, ולא היה במלגזה שימוש של "הסעה". הוא ציין שלא כל הידרדרות או התהפכות של רכב טומנת בחובה סיכון תחבורתי. כך, במקרה הנוכחי, המלגזה לא התהפכה בשל מאפייניה התחבורתיים אלא בגלל מכסה הביוב.

     

    השופט סולברג המליץ לקבל את הערעורים ולהחזירם למחוזי, אך כאמור הוא היה בדעת מיעוט, והערעורים נדחו.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • עו"ד יואב סלומון עוסק בדיני ביטוח
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ב"כ המערערת: עו"ד עופר שגיא
    • ב"כ המערער: עו"ד עבד אלכרים בדארנה
    • ב"כ המשיבים: עו"ד אייל רגב, עו"ד יצחק שפרבר, עו"ד אלעד גושן

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים