שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    העברית: סטודנטים נטשו טקס קבלת תארים
    סטודנטים מהפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית טוענים כי סייד קשוע התייחס במהלך הטקס לפרשת החטופים באופן שפגע ברגשותיהם. חלקם עזבו בכעס את המקום: "זה ממש לירוק בפרצוף שלנו"

    סטודנטים מהאוניברסיטה העברית ובני משפחותיהם עזבו השבוע (ה') בכעס את טקס קבלת התארים בפקולטה למדעי החברה, בעקבות נאומו של הסופר והפובליציסט סייד קשוע במהלך הטקס. לדבריהם, קשוע התייחס לפרשת שלושת הנערים החטופים באופן שפגע ברגשותיהם ולא התאים למעמד, שאמור היה להיות חגיגי ואקדמי.

     

     

    בין הנוכחים בטקס אתמול היתה טל בר-און, בוגרת הפקולטה, שסיפרה ל-ynet כי יצאה מהמקום בעקבות הנאום. לדבריה, "סייד קשוע פתח את נאומו במשפט: 'אני לא כל-כך יודע למה הזמינו אותי, אני מרגיש קצת לא קשור, ולא רק בגלל דגלי ישראל מסביבי"

      

    "קשוע המשיך בשלל בדיחות על המצב, חלקן בוטות במיוחד", הוסיפה. "הוא סיפר כי ילדיו רוצים לצפות בדיווחים על החטופים ומפריעים לו לצפות במשחקי המונדיאל. בציטוט אחר וקשה במיוחד אמר: 'הולנד נתנה לספרד חמש-אחת והחמאס נתן לישראל שלוש-אפס'".

     

    בר-און הוסיפה כי "בעוד אנחנו מתאבלים כבר שישה ימים על שלושת נערינו החטופים, קשוע מצא לנכון להתבדח גם על חשבון האירועים האחרונים סביב חברת הכנסת חנין זועבי, אשר טענה כי לדעתה אין בחטיפה משום הטרור, באומרו: 'קמתי היום בבוקר ושמעתי שחנין זועבי חטפה שלושה נערים'. עוד הוא אמר ש'ילדי ראו בטלוויזיה את נתניהו מדבר כנגד המרצחים והטרוריסטים. ילדי שאלו אותי למי הוא התכוון – אמרתי שהוא מתכוון אלי ואליהם, ילדיי'".

     

    "דורשים מהאוניברסיטה להתנצל" 

    מילכה אלימלך, בוגרת אחרת שנכחה בטקס, טענה כי "סייד קשוע השתמש בטכניקה של בדיחות, אבל שתל אמירות רדיקליות בנאומו. בשלב מסוים לא יכולתי לשמוע את דבריו, היו לי דפיקות לב ויצאתי ממתחם הטקס. לא יכולתי להינות מהטקס ומההתרגשות שהייתה אמורה להיות נלווית אליו. במקום לשמוח על סיום התואר, מרבית הסטודנטים וההורים דיברו על אמירותיו של סייד קשוע.

     

    "אני המומה מכך שהאוניברסיטה מרשה לעצמה לתת במה לאדם שמדבר בצורה כזו נגד מדינת ישראל ופוגע בבוגרים שרצו לעבור טקס מכובד, במשפחות הנערים החטופים ובציבור כולו, שעושה מאמצים כבירים להחזיר הביתה את שלושת החטופים", הוסיפה. "ציפיתי שמישהו ייקח את המיקרופון לאחר נאומו ויתנצל".

     

     גם ענבר אלפי טענה כי יצאה מהמקום נוכח הדברים. "לעמוד מול 1,500 נוכחים ולהריץ בדיחות על החטופים, זה ממש לירוק בפרצוף שלנו". אביה, משה אלפי, טוען כי הורים רבים היו בהלם מהדברים שנאמרו. "אין לי שום תלונה כלפיו, אלא כלפי האוניברסיטה העברית, שהיא כל כך מנותקת מהתחושות של העם ומהאווירה שבה אנו נמצאים בימים אלה".

     

    בוגר נוסף, אלעד מלכא, סיפר כי הם כתבו מכתב לדיקנית. "אנו דורשים מהאוניברסיטה להתנצל על מה שקרה בטקס המאוד לא מכובד הזה. אני מזועזע מהזלזול בנו, במשפחות הבוגרים ובמשפחות החטופים, בטח במעמד של טקס שאמור להיות חגיגי וממלכתי".

     

    תגובות

    דיקנית הפקולטה, פרופ' ורד ויניצקי סרוסי, מסרה בתגובה: "צר לי שאנשים חוזרים עם רגשות שליליים מטקס, זו לא כוונתנו. אני רוצה לצטט את אהרון ברק, נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, שאמר את אמירתו המפורסמת: 'צריבת הלב היא לב ליבה של הדמוקרטיה'. יש אנשים שהדברים של קשוע פגעו בו, על החיים המורכבים שלו כמיעוט בישראל. ומי כמונו היהודים אמור להבין מה מיעוט מרגיש.

     

    "דבריו נאמרו באוניברסיטה, שהיא מקום שמעודד חשיבה, סובלנות וגם ביקורת. סייד קשוע הוזמן כבר לפני חצי שנה לנאום בטקס. אני יכולתי לדעת שיקרה אירוע החטופים? אני לא יכולה להתווכח עם תחושותיהם של אלו שנפגעו, אבל קשוע בא לאירוע ודיבר ממקום של כאב ואהבה. הוא מאוד התרגש ובסוף דבריו אף פרץ בבכי.

     

    "לעניין החטופים הוא אמר במפורש, שהוא חושב שזהו מעשה לא ראוי. הוא לא הצדיק את זה. האיש בא לדבר ממקום של אהבה, שלום וכאב. יש לו קול אחר. הוא סופר מוערך. נכון, הוא ערבי. אבל האוניברסיטה היא המקום להשמעת דעות. המבחן של כולנו הוא להקשיב, גם אם יש רגעים לא קלים".

     

    מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "האוניברסיטה העברית בירושלים דוגלת בחופש הדיבור לאנשי סגל, לסטודנטים, לאורחים ומרצים חיצונים. חופש הביטוי מהווה את אחד הערכים החשובים לאוניברסיטה ומאפשר לקיים דיאלוג פתוח ובכך תורם מאוד לשיח האקדמי.

     

    "בשיח הציבורי המתקיים באוניברסיטה מושמעות דעות רבות בנושאים רבים, אין בכוות השיח הציבורי הזה לפגוע ברגשות של אנשים בכל נושא שהוא, ומהותו העיקרית היא חשיבה והקשבה לאחר ולדעות רבות ומגוונות. 

     

    "בטקס הבוגרים שהתקיים ביום חמישי האחרון, הוזמן מבעוד מועד לשאת דברים איש הרוח הסופר סייד שקוע, אשר דבריו ודעותיו נשמעים במספר רב של ערוצי תקשורת וקיימת הערכה גבוהה ורבה אליו ובכך אין שום חריגה מהמקובל באוניברסיטה".

     

    מנהלו של סייד קשוע, מאיר קוטלר, מסר: "אין תגובה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים