שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זה בגלל הכיבוש
    הנערים נחטפו כי דרכי משא ומתן בלתי אלימות נתפשות ככאלה שלא הביאו עד כה לתוצאות המקוות. כי הציבור הרחב בשני הצדדים איבד תקווה

    החברה בישראל כואבת ומודאגת לגורלם של שלושת הצעירים שנעלמו. כולנו שותפים לדאגה הרבה ולתקווה שיימצאו ויחזרו בשלום. גם לדאגה מהידרדרות אלימה רחבה יותר.

     

    נשאלת כמובן השאלה למה נחטפו הנערים. למרות הקושי ברגעים שכאלה, חשוב לנסות ולהתבונן במצב לא רק מתוך הכאב ונקודת המבט של הצד הישראלי. הנערים נחטפו כי יש כיבוש ישראלי בן 48 שנים על הגדה המערבית ועל האוכלוסייה הפלסטינית. כי הם סמל להתנחלויות בלתי חוקיות שמטרתן למנוע היתכנות הקמתה של מדינה פלסטינית. כי לא נראה כיום כל סיכוי שהמצב עומד להשתנות.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet

    לא נפרד מהטרמפים / יואב מליחי

    הגדר שלא הייתה שם / שאול אריאלי

     

    הנערים נחטפו כי מאבק מזוין נתפש על-ידי נכבשים רבים כדרך היחידה שבידם על מנת לשנות את המציאות. כי מאבק ישיר מול צה"ל אינו ריאלי עבורם. יש הרואים בחטיפה דרך אחת אפשרית של קיום המאבק נגד הכיבוש, של השגת כבוד עצמי. הנערים נחטפו כי יש אלפי אסירים פלסטינים בכלא הישראלי, בהם מאות ללא כל משפט, רבים מהם שובתים רעב זה זמן רב. אין כמעט משפחה פלסטינית שאין לה בני משפחה שהיו או שנמצאים כעת בכלא הישראלי. בהקשר זה חטיפה נראית לפלסטינים רבים כמענה שווה למאסר/מעצר.

     

    הנערים נחטפו כי דרכי משא ומתן בלתי אלימות נתפשות ככאלה שלא הביאו עד כה לתוצאות המקוות, ונראות בעיני רבים ככיסוי לטובת העמקת הכיבוש והרחבת ההתנחלויות. כיום, כלל לא נראה שגם משא ומתן זה עומד להתחדש. הנערים נחטפו כי הציבור הרחב בשני הצדדים מיואש ואיבד תקווה.

     

    יש לקוות שהנערים יימצאו ויוחזרו בשלום. המתח והאי-ודאות קשים מנשוא. החשש והדאגה מובנים לכל, ויותר מכך לחברים בפורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני. אירוע כזה מעלה זכרונות קשים ומעורר הרבה אמפתיה. חברי הפורום כולם מקווים מעומק לבם שלא יהיה כאן שכול נוסף.

     

    יש לקוות שמכבש הכיבוש העצום המופעל בימים אלה, מכבש שסוגר מאות אלפים בבתים, שעוצר עשרות בלי משפט, שמגביר את האירועים האלימים שנגמרים לא פעם בפגיעה ומוות, שמחזיר את אוירת הפחד היומיומית לבית ולרחוב, ייעצר. החברה הפלסטינית סובלת ומשלמת מחיר כבד בעקבות האירועים. גם הגורמים הפלסטינים שמזדהים עם הכאב האישי ומתנגדים למעשה, ואחרים שמבינים את ההשלכות הקשות על החברה הפלסטינית, מתקשים להחזיק ולבטא את עמדתם נוכח פעילות רחבות ההיקף של כוחות הביטחון.

     

    יש לקוות ששיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל והממשלה הפלסטינית בנושא הביטחוני יורחב גם לקידום תהליך השלום באופן כן, הוגן ומהיר. יש לקוות שכוחם של הפועלים לקדם את סוף הכיבוש, לסיום הקונפליקט ולהגעה להסכם קבע ולפיוס לא יותש, ורבים יבינו כי זו הדרך היחידה שמאפשרת לנו קיום הדדי בכבוד. שתתרחב ההסכמה והתמיכה בכך שדרך הכוח והאלימות מביאה לעוד כאב ושכול. בחברה האזרחית הישראלית והפלסטינית יש כוחות רבים ורעיונות מצוינים שצריך לחזק, שמבקשים תמיכה וירידה מהגדר של הציבור הרחב הצמא לשינוי, שעייף מהאלימות והכאב, מהפחד והשנאה. שרוצים תקווה ומוכנים לקחת אחריות.

     

    אם ימותו חלילה הנערים זה ודאי לא יביא לסיום הכיבוש אלא רק יוביל לסבב אלימות חדש. עוד אחד ועוד אחד. די.

     

    אפרת גרי, בת יתומה ממלחמת יום הכיפורים, חברת הוועד המנהל בפורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני לשלום ולפיוס

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: EPA
    אזור חברון במהלך מבצע "שובו אחים"
    צילום: EPA
    אפרת גרי
    מומלצים