שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ארבע הצעות החוק שנותנות תקווה לחילונים
    נישואים אזרחיים, גירושים אזרחיים וקנס לסרבני גט. בכנסת ממתינות הצעות שעשויות לקדם את המעמד האישי בארץ. מה הסיכוי שהן יתקבלו?
    ליהודים החיים בישראל אין אפשרות להתחתן בנישואים אזרחיים, ואם הם בחרו לעשות זאת בחו"ל, הרי שבמידה שירצו להתגרש - יהא עליהם לעשות זאת בבית הדין הרבני. זו רק דוגמא פופולרית אחת למצב המשפטי הבעייתי של תחום המעמד האישי בארץ – נושא שאותו מנסות לפתור כמה הצעות חוק המונחות נכון להיום על שולחן הכנסת.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    נקדים ונאמר: מספיק שאחת מהן תתקבל כדי שתחול הטבה ניכרת במצב ונוכל לחיות כאן חיים הומאניים וליברלים יותר.

     

    הראשונה היא הצעת חוק "הסכמי קדם נישואים, התשע"ד– 2014", שמטרתה למנוע את סרבנות גט וסחיטה, ולהסדיר מראש את יחסי בני הזוג בעת משבר עתידי באמצעות חתימה על הסכם קדם נישואים. הסכם זה יקבע כי במקרה שאחד הצדדים יסרב לדרישת הגט, ולאחר שיחולו תנאים מסוימים המפורטים בהסכם, הצד הסרבן ישלם לצד המעוניין בגט סכום כסף בגין כל יום שבו לא ניתן הגט. ההסדר המוצע יבטיח שבני זוג לא יוכלו לעשות שימוש בגט למטרות שאינן קבלת או נתינת הגט עצמו (השגת הישגים רכושיים, הפעלת לחץ בענייני הסדרי ראיה, משמורת ומזונות).

     

    על פי המנגנון המוצע, בבואם של בני זוג להתחתן יציע להם רושם הנישואים לחתום על הסכם קדם בנוסחים שונים, והם יבחרו את המתאים להם ולהשקפת עולמם. במידה שבני הזוג יוותרו על זכותם זו, הם יידרשו לחתום על טופס ויתור.

     

    גם הגירושים אזרחיים

    השנייה היא הצעת חוק "התרת נישואין אזרחיים (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013", שבאה להסדיר גירושים אזרחיים במקרה של נישואים אזרחיים, ומטרתה לקבוע כי הסמכות לדון בהתרת נישואים של בני זוג שבחרו להינשא אזרחית בחוץ לארץ, תימסר לבתי המשפט לענייני משפחה. זאת על מנת לתת תוקף לרצון של בני הזוג לא להכפיף את יחסיהם למערכת השיפוט הדתית.

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

    בנוסף מוצע בה להבהיר בחוקים הקובעים את סמכות השיפוט הייחודית לבתי הדין הדתיים כי בכל הנוגע לענייני נישואים וגירושים, תהיה להם סמכות ייחודית רק כאשר הנישואים נערכו בהתאם לדין הדתי.

     

    נישואים אזרחיים בישראל?

    הצעת החוק השלישית כבר עושה צעד גדול קדימה: על פי הצעת חוק "נישואים וגירושים, התשע"ג–2013" יוכלו בני זוג יהודים להינשא נישואים אזרחיים בישראל. הצעת החוק לא באה לבטל את ההסדרים הקיימים כיום אלא להוסיף עליהם. מטרת ההצעה היא להבטיח שכל אדם בישראל יוכל להינשא בישראל על פי אמונתו וצו מצפונו. כך יוסדרו נישואים אזרחיים בישראל וסמכות השיפוט הייחודית לדון בכל עניין הנוגע לנישואים האזרחיים, או הנובע מהם, תימסר לבית המשפט לענייני משפחה.

     

    מטרת קביעה זו היא למנוע מצבים שבהם זוגות שבחרו להינשא בדרך אזרחית מוצאים עצמם, במקרה של גירושים, כפופים לבתי הדין הדתיים. על פי ההצעה, הגירושים יהיו על פי הדרך בה בחרו בני הזוג להינשא: בני זוג שנישאו בנישואים דתיים יתגרשו בגט שיינתן בבית הדין הרבני, ובני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים יתגרשו בבית המשפט לענייני משפחה.

     

    בית רבני או אזרחי?

    הצעת החוק הרביעית נועדה לבטל את מירוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. בני זוג המעוניינים להתגרש ממהרים להגיש תביעות משפטיות, גם בשלבים מוקדמים של הסכסוך האישי, בטרם גיבשו סופית את רצונם.

     

    זאת בעיקר בשל חשש שבן הזוג האחר יקדים אותם ויפנה לערכאה המשפטית הנוחה לו, ובכך יקנה סמכות לאותה ערכאה. מציאות זו מסלימה את הסכסוך בין בני הזוג ומונעת את האפשרות למצות הליכים חלופיים ליישובו.

     

    כמו כן מביאה מציאות זו לדיונים רבים סביב שאלת הסמכות, דבר היוצר הן נזק לצדדים והן מעמסה מיותרת על מערכת המשפט. ועוד לא דיברנו על הנזק הכבד הנגרם לילדים במסגרת מאבק מתיש ולעיתים מכוער זה.

     

    על פי המוצע תהיה חובה על צדדים לסכסוך משפחתי לפתוח תביעה בדרך של בקשה ליישוב סכסוך וניסיון לגשר על הפערים באמצעות הסכמות, בטרם פניה להליכים משפטיים. הפתרון לבעיית מירוץ הסמכויות מגיע באמצעות המנגנון, המסורבל מעט, ותמציתו מוצעת בחוק: אם בני זוג לא הגיעו להסדר מוסכם בהליך ליישוב הסכסוך, אז מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה רשאי להגיש תביעה לערכאה השיפוטית שבה מתקיים ההליך ליישוב הסכסוך.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: שירן כרמל
    עו"ד רות דיין וולפנר
    צילום: שירן כרמל
    מומלצים