"מפחדים לישון". לגור בבית קברות
בבית עלמין בבירת קונגו חיים מאות עניים, שחלקם הגיעו בעידוד המדינה נוכח משבר הדיור. החוויה הקשה הופכת אבסורדית במיוחד כשהם שולחים את הילדים לבית ספר שנבנה במקום, וחלקם מקבלים חשבון חשמל לבתים
עוד חדשות בעולם :
למה גן חיות הרג גור דובים בריא?
איטליה מזדקנת: יותר מבוגרים, פחות לידות
טיפשים בדּוּמָה? הצעות חוק מגוחכות ברוסיה
בהיעדר כסף ובית בנו משפחות קונגולזיות בתים מאדמה, לבנים או פחים, לצד המצבות בבית הקברות קינסוקה בקינשסה, בירת הרפובליקה של קונגו. מאות בני אדם חיים ברחבי בית העלמין, ומנסים לחיות חיים נורמליים במיקום בלתי אפשרי. הם לא רק חיים בניגוד לחוק, אלא גם מתמודדים עם תנאים סניטריים קשים.
"אתה מפחד שתמצא עצם כשתחפור", מספר אמיל בן ה-19 שבונה בית חדש יחד עם אחיו, סמוך לקבר מטופח. אם ייתפסו בונים ללא היתר ייכלאו לשנה, אם יזיקו למצבה ירצו שישה חודשי מאסר.
ביבישה בת ה-23 חיה בבית הקברות כבר שנתיים ועדיין מוטרדת מהחוויה הקשה. "מפחיד לישון ליד הקברים, אבל אין לנו בית. בית העלמין לא טוב, אין לנו חשמל", היא אומרת. בניגוד אליה מספרים תושבים אחרים שלא רק שיש להם חשמל, הם גם משלמים ל-SNEL, חברת החשמל הלאומית של קונגו.
למרות שהיא עשירה במינרלים, שני שליש מאוכלוסיית קונגו (68 מיליון נפש) חי בעוני. המדינה סבלה משתי מלחמות, מ-1996 עד 2003, שהותירו רשת סבוכה של ארגוני מורדים שעדיין מטילים אימה על המחוזות המזרחיים. נושא הדיור הוא מאבק מתמיד עבור רבים. לא מעט אזרחים, גם שוטרים וחיילים, נשלחים לבית העלמין כדי למצוא מקום שלו יוכלו לקרוא "בית".
"המים מריחים כמו גופה"
תרזה, אלמנה בת 57, גרה כבר חמש שנים בבית הקברות קינסוקה. תרזה שילמה לצ'יף מקומי כדי לקנות ארבע חלקות אדמה עם עזרה מילדיה. "החלקות עלו בין 2,500 ל-4,000 דולר כל אחת", אומרת תרזה, שכמו כל דיירי בית הקברות מסרה רק את שמה הפרטי מחשש שיפגעו בה.
בבית שלה יש שני חדרים. בחדר השינה יש כילה להגנה מיתושים, אבל אין מיטה. "בנובמבר המשטרה הגיעה להרוס את הבתים שלנו. הם לקחו את הדברים שלי", היא מספרת. "הייתי צריכה לבנות מחדש את הבית, אבל אין לי את האומץ לבנות מחדש בחלקות האחרות שרציתי להשכיר".
אחרי כמה שנות מגורים נראים החיים בבית העלמין אופיינים לכפר. בדוכני עץ, שנמצאים בצדי שבילי העפר, מוכרים מזון ומצרכים בסיסיים. ילדים בתלבושות כחול-לבן מסורתיות משחקים כדורגל בבית ספר פרוטסטנטי שנבנה בתוך בית הקברות לפני שלוש שנים.
"היום יש בו כ-150 תלמידים. ההורים משלמים בערך 80 דולר לשנה, לעומת בין 300 ל-400 דולר בכל מקום אחר", אומר מנהל בית הספר. בכמה חלקים של בית העלמין בניית הבתים הופכת את שימור חלקות הקבר למשימה קשה. המקום נבנה ב-1978 ובו טמונים כמה קונגולזים ידועים, כמו המהנדס סיטה ברנבה קינסומבו, אביה של הגברת הראשונה אוליב למבה קבילה.
גורמים בממשלה אמרו שהבתים בקינסוקה ובבתי עלמין נוספים ברחבי המדינה מהווים סכנה לבריאות הציבור, וטוענים כי לוקח לכל היותר 50 שנה אחרי הקבורה האחרונה בבית העלמין עד שהקרקע "נקייה לחלוטין". דוקטור בנג'מין מוורד קוונגאני, ראש מחלקת ההיגיינה במשרד הבריאות המקומי, אמר כי "לפעמים אנשים מוצאים מקור מים. אבל כשאתה מריח את זה, זה מריח כמו גופה".
"לא עשינו מחקר, אבל יש מקרים לא תקינים בקרב קהילות בית העלמין - שלשולים ועוד מקרים חריגים שאנחנו לא יכולים להסביר", הוא אמר. לפי פיוס נגואי, יועץ למשרד התכנון האורבאני, ה"כפרים" בבתי הקברות רק ממשיכים להתקיים כתוצאה מההזנחה והשחיתות של שרות המדינה.
"כמה מעובדי הציבור חסרי אחריות לחלוטין ומוכרים במרמה אדמות בבית העלמין", הוא אמר. הדיירים לא משלים את עצמם, ויודעים שביתם עלול להיהרס בכל רגע. "יום אחד טרקטור ממשלתי הולך לבוא ולמחוץ את הבתים והם יאבדו הכול", אומר פיטר, שאביו וסבו קבורים בקינסוקה. דבריו התגשמו כמה ימים לאחר מכן, כשהגיעו חיילים להרוס כמה מהבתים שנבנו במקום.
לפנייה לכתב/ת 
