שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סוף שנה: מי בכלל צריך את התעודות האלו?
    היום האחרון ללימודים הגיע והילדים יחזרו הביתה עם התעודות - והציונים. מי שקיבל תעודה טובה יזכה לקבלת פנים משמחת, ואולי אפילו לצ'ופר מההורים. אבל מה קורה עם מי שלא? אפרת מונשרי גורן מבקשת מכם, ההורים, להפסיק לתת משקל גדול כל כך לתעודות - ולשים יותר לב לתהליך

    בשבוע שעבר התגלגלה שמועה בבתי הספר ברחובות, שם לומדים ילדיי, שטענה כי בסוף השנה תלמידי בתי הספר היסודיים לא יקבלו תעודות. מדובר בסכסוך ארצי הקשור למזכירות בית הספר, המוחות על תנאי העבודה שלהן (סכסוך שלתוכו נכנסו הסתדרות המורים וגופים נוספים), ולמעשה גם בזמן כתיבת שורות אלו אין לי מושג אם הילדים יקבלו תעודות סוף שנה. ואתם יודעים מה? גם לא אכפת לי.

     

    שלא תבינו לא נכון, מאד אכפת לי מילדיי ואפילו סכסוך העבודה של המזכירות מעניין אותי, אבל תעודת סוף שנה, שהורים רבים מייחסים לה חשיבות כל כך גדולה, לא מעניינת ולא מרגשת אותי. מבחינתי תעודה היא עוד מסמך שניתן לילדים שלי ממערכת חינוך שלא תמיד זוכרת שהם הלקוחות, מערכת שלא חושבת שילדים זקוקים לכיתות קטנות, תנאי לימוד נאותים, יצירתיות או השקעה. תעודה ממערכת ששנים לא השתנתה, התרעננה או הבינה שלימוד ידע בדיסציפלינות, כבר מזמן לא מועילה לילדיי האייפון והגוגל.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

       

    עוד טורים של אפרת בערוץ הורים :

    "אתה לא תדבר אליי ככה!"; להתמודד עם ילד חוצפן

    מקום 7 במתמטיקה? אל תעבדו עלינו

    סחוטים מהחופשות? בשנה הבאה יהיה גרוע יותר

    חינוך חינם מגיל 3: חוסכים כסף - פוגעים בילדים

     

    למה התעודה לא מעניינת אותי?

    בואו נעשה רגע סדר בדברים ונבין מהן תעודות. תעודה מהווה למעשה מסמך המשקף את רמת הלימודים של הילד ותפקודו בבית הספר. הלימודים - הם אותו ציון מוכר. התפקוד נקרא "תלמידאות", מושג חדש יחסית, המתייחס להשקעת התלמיד באותו מקצוע, הכנת שיעורי הבית, נוכחות בשיעורים והשתתפותו בכיתה. ההתייחסות ליכולות הילד ולהשקעה משתקפות, כאמור, בציון מספרי או בהערכה.

     

    אם בתקופה בה אנחנו היינו ילדים תעודות נכתבו בכתב יד על ידי המורה, בשנים האחרונות התעודה הפכה להיות אוסף של היגדים הלקוחים מתוך תוכנה מוכנה. המורה בוחר את ההיגד המתאים ולפעמים גם כותב היגד משלו. כשמסתכלים על זה ככה מבינים שכל עולמו המורכב של הילד מסתכם במספר שורות נבחרות ומודפסות.

     

    הילדים שלנו מורכבים יותר מאשר 90 במתמטיקה או 80 בהבעה. הם אוהבים, מתרגשים, מתאמצים, מתעצלים ובעיקר דחוסים בכיתות לימוד ומשקיעים במקצועות הליבה. מישהו במשרד החינוך, לפני שנים, צמצם מקצועות כמו מוזיקה, מחול או אמנות ורוב התעודה מורכבת מהתייחסות ליכולת הלימודית של הילד בלבד.

     

    התעודה היא בסך הכל מסמך שמסכם את ציוני הילד לתקופת זמן נתונה ואת התנהגותו במערכת החינוך. הורה שהתעודה מפתיעה אותו והוא מגלה בה ציונים או הערות חדשות, מוזמן לרשום לעצמו ציון נכשל. אם אתם לא יודעים מה מצבו של הילד וזקוקים לתעודה או למורה לדיווח, לא כדאי לכם לכעוס על הילד אלא על עצמכם. הדברים לא אמורים להפתיע אותנו כהורים, ולכן גם לא להכעיס או לאכזב.

     

    אנחנו אמורים להכיר את ילדינו ולדעת, פחות או יותר, מה ההישגים שלהם במשך השנה וללוות אותם בקשיים. התעודה היא מעין משוב לילד על ההישגים שלו ובעיני אמורה להיות יותר משוב על ההשקעה.

     

    מי באמת זקוק לתעודה?

    אז למה אנחנו, כהורים, כל כך מתוחים ונרעשים מהתעודה? פשוט מאוד. אנחנו מרגישים שתעודה טובה מעידה עלינו כהורים, ולהיפך, תעודה גרועה או כישלון של הילד הוא גם כישלון שלנו.

     

    אבל כדאי לזכור: התעודה היא של הילד ואין קשר בין הורים טובים לתלמידים פחות טובים. התעודה אמורה להוות אפשרות לפתוח בדיאלוג עם הילדים או להתקרב, ולא להתווכח, להעליב או לכעוס.

     

    הקושי של ההורים להפריד בין הישגי התלמיד לתחושת ההצלחה שלהם נובעת מסיבות שונות: מערכת החינוך מפעילה אותנו, כהורים, בהכנת שיעורי הבית של הילדים ובפרוייקטים בבית הספר, וכמובן שיש את התחרות ההורית לגבי הצלחת הילד מול חבריו. אנחנו חיים בעולם תחרותי והילד, לצער כולם, משתתף בתחרות.

     

    אז מה עושים אם הילד הגיע עם תעודה גרועה?

    הילד חזר הביתה ואיתו תעודה שאתם לא תראו לסבא ולסבתא מבושה? קורה וחשוב לדעת שזה לא מעיד על היכולת של הילד להצליח בהמשך חייו בעבודה או בלימודים אוניברסיטאיים. ועדיין, התגובה שלנו כהורים חשובה.

     

    אז מה לא כדאי לעשות?

     

    השוואה גורמת לנזק

    אל תשוו את התעודה של הילד שלכם לאחיו או לשכנים. זו דרך מצויינת להרוס יחסים בין אחים ולעודד קינאה וזו דרך בטוחה לא להעצים את הילד אלא להחליש אותו.

     

    ותרו על משפטים פולניים

    אל תגידו "אמרתי לך". משפטים הנכנסים תחת קטגוריית המשפטים הפולניים, כמו 'אמרתי לך', 'מגיע לך כי התעצלת', 'ידעתי', 'אם היית עושה מה שאמרתי' - הם משפטים מיותרים, ויותר מזה, הם משפטים שהורסים. רוצים שהילד ישתפר? חשבו איך לחזק אותו ולא איך להעליב.

     

    אף ילד לא מרוצה מהתעודה הגרועה שלו והמטרה היא לא להעביר מסר של כישלון, אלא לנסות ביחד ליצור תחושת מסוגלות ולעודד את הילד להצלחה. לעזור לו למקד את הקשיים שלו ולהבין מה יכול לעזור לו להשתפר.

     

    בלי פרסים ועונשים

    בשלב הזה אין לעונש שום יכולת להשפיע, התעודה כבר כאן. למעשה, לעונש אין השפעה טובה ומועילה בשום סיטואציה. גם פרסים שאתם רוצים להבטיח לילד לא מקדמים . "אני אקנה לך אייפד אם התעודה של המחצית הבאה תשתפר", זו חרב פיפיות. מהר מאוד הילדים לומדים להפוך את ההבטחה ולהסביר לכם שאם אתם רוצים שהם ילמדו, ישקיעו או ילכו לישון בזמן - אז תקנו להם משהו, ורצוי גדול.

     

    אגב כל הטיפים הללו מתייחסים גם לתעודה טובה. קחו הכל באופן פרופורציונלי ולא מיוחד. תעודה טובה זה כיף, אבל בהחלט לא אומר דבר מעבר להתייחסות לציונים.

     

    הבינו מדוע הוא נכשל

    ישנן שלוש סיבות עיקריות לכישלון של ילדים: חוסר מוטיבציה, קושי אובייקטיבי (למשל לקות למידה)

    או משהו חיצוני שמפריע לו להתרכז ולהתמודד עם משימות לימודיות (התעסקות עם בעיה חברתית, קושי בבית וכו').

     

    נסו ליצור דיאלוג אמיתי בלי אשמים, כדי להבין מה הסיבה אצל הילד שלכם. לא כדאי להאשים את המורה או את בית הספר. גם הפניית האשמה כלפי הילד או כלפי עצמכם לא תעזור. חשבו על התעודה כעל תחילתו של דיאלוג חדש ומעניין.

     

    והערה אחרונה, חשוב לדעת כי כל תלמידי בית הספר זכאים לקבל תעודות וחוזר מנכ"ל מדגיש כי אין לעכב מתן תעודת שליש, מחצית או סוף שנה בגין אי תשלומים או מכל סיבה אחרת.

     

    שתהיה לכולנו חופשה נעימה.

     

    הכותבת היא מומחית להורות ואמא לארבעה

     



     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים