שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בודדים במערכה

    "הוא לוקח את מארז המזון, מודה מאה פעמים וממשיך בדרכו. שעת צהריים מהבילה במיוחד באשקלון, ויוסף יעשה את דרכו הביתה לאט לאט בין החצרות הריקות - אם נתפלל בשבילו שלא תהיה אזעקה זה יעזור?". תיעוד חוויות של מתנדבים בדרום בצוק איתן

    הרקטות התעופפו בשמי אשקלון כל הבוקר והצהריים אבל מתנדבי "לב אחד" שחילקו מנות מזון ותרופות לקשישי העיר בשם "הקרן לידידות", חששו במיוחד דווקא מהמפגשים עם הקשישים. בידם רשימות שהגיעו מהמחלקה לשירותים חברתיים של העירייה ובהן שמות תושבים שזקוקים לסיוע דחוף בשל המצב. ליד חלק מהשמות נכתב בפשטות "בודד, ערירי, מדוכא, לא צריך אוכל, צריך רק מישהו שיהיה איתו זמן מה".

     

    נריה גוטשטיין הסטודנט למתמטיקה מירושלים והאחיות תהילה ורעות חממי ממעלה אדומים, דמיינו בקול רם את מי הם הולכים לפגוש. לאדם רגיל כמותם, עם משפחה רגילה וחיים רגילים, כמעט ואין סיכוי לפגוש קשישים עריריים נתמכי סעד, כאלה שגרים בדירות קטנות בשיכונים אפורים שאין אף פעם סיבה טובה לעצור לידם. נריה, תהילה ורעות שואלים "מה אנחנו אמורים להגיד, איך נציג את עצמנו, זה נכון בכלל לבוא מיד אחרי שנפלה רקטה, אולי ניכנס בקבוצה גדולה, אולי ניכנס בקבוצה קטנה, כמה זמן צריך להישאר אצל הקשיש". הרחובות הריקים למחצה חולפים והשאלות והחששות נאספים.

     

    שמחה יושבת סמוך למטבח ביתה מחוברת למכשיר חמצן. היא לא יכולה לעבור למרחב מוגן או מחסה, גם אם היו לה בקרבת מקום. היא שמחה לקבל את הסיוע של "הקרן לידידות" ומספרת על חייה שמשלב מסוים הסתבכו בשל יחסי משפחתיים רעועים, מחלות חשוכות מרפא ומוות צפוי מראש. היא נראית מבוגרת מכפי גילה ולא פוסלת את האפשרות שחיים ארוכים מדי לצד גבר לא מוצלח (בלשון המעטה) תרמו גם הם לכך. יש לה חוש הומור ודאווין לא קטן. קשיי החיים לא השכיחו ממנה כמה יפה היא הייתה פעם. באצבעותיה היא אוחזת תיעוד מקומט מיום חתונתה, ובעיניה משתקפים כל החיים שהתעקמו מאז.

     

    "לאן נרוץ אם עכשיו תהיה אזעקה?"

    בדרך בין בתי הקשישים שיחקנו "לאן נרוץ אם עכשיו תהיה אזעקה". ואז כמובן הייתה אחת. כשהסתיימה, ויצאנו מחדר המדרגות, עמד לידנו קשיש חייכן עם כובע אלגנטי וטבעת כחולה בולטת על אחת מאצבעותיו. יש לנו מארז מנות מיותר, והנה מישהו שאולי יוכל ליהנות ממנו. לפי כל הסימנים הוא חי בארץ 20 שנה לפחות ולא מבין מילה בעברית - מחזה נדיר.

     


    "בסיוע הרמקול ודוברת הרוסית מתל אביב מבין סוף סוף הקשיש מה אנחנו רוצים מחייו"

     

    הבעיה שאנחנו לא מצליחים להסביר לו מה יש במארז המנות המצוננות. הוא מסביר פנים וחייכן ואנחנו מתעקשים לתקשר איתו. חמדת המתנדבת מציעה שנתרגם לו משפט בגוגל טרנסלייט, אני מחפש בגוגל אימג'ס תמונה של מקרר כדי להסביר שאפשר לאכסן את המנות 7 ימים בקירור. שום דבר לא עובד. ואז אני מקבל שיחה מצפון תל אביב הרחוקה.

     

    אני מספר לעיריתי המתקשרת שאנו פה חסרי אונים מול קשיש שלא מבין מילה עברית והיא מציעה את שירותיה של זו שיושבת לידה במשרד. וככה, בסיוע הרמקול ודוברת הרוסית מתל אביב מבין סוף סוף הקשיש מה אנחנו רוצים מחייו. אחרי שנוצר הקשר המוזר, הוא מוציא מהכיס תעודה עיוור. מעכשיו אנחנו יודעים שקוראים לו יוסף שטיין ושיש לו לקות ראייה חמורה. הוא לוקח את מארז המזון, מודה מאה פעמים וממשיך בדרכו. שעת צהריים מהבילה במיוחד באשקלון, ויוסף יעשה את דרכו הביתה לאט לאט בין החצרות הריקות - אם נתפלל בשבילו שלא תהיה אזעקה זה יעזור?

     

    ממש מול בית מספר 20 בפינה הדרום מזרחית של אשקלון נשמעה עוד סירנה. בדרך לחדר המדרגות הרימו תהילה ורעות מבט סקרן לכיוון מקום המפגש המשוער של הרקטה שבאה מעזה והטיל המיירט שהתרומם ברעש אדיר מפרדס סמוך. תהילה עושה שירות לאומי כמדריכה בוגרת בתנועת בני עקיבא בגינות שומרון ורעות היא תלמידה אולפנה בעפרה. הן צעירות הרפתקניות, והן רוצות את החוויה כולה - להרגיש שהן עושות משהו חשוב למען הקשישים של העיר וגם לראות ולהריח באפן את פיצוץ הרקטה.

     

    רינה פותחת לנו את הדלת לאט ובחיוך. את מה שקרה בדירה שלה באמת שקשה לתאר. היא אלמנה בת 91, אם לשישה בנים ובנות מוכשרים ומצליחים אחד אחד. אישה מצחיקה ומאירת עיניים שמסרבת לעשות עניין מעצמה ומהמציאות שמתפוצצת ברחוב שלה. ביתה פשוט ומטופח, מלא מלא תמונות של ילדיה ונכדיה. הגענו אליה כי דווח שהיא מתקשה ללכת ואיננה יכולה להגן על עצמה כיאות בעת אזעקה – בלי ממ"ד ובלי יכולת לרדת לחדר מדרגות מגונן.

     


    "היא פורצת בצחוק של אחת שיודעת טוב מאיתנו איך זה עובד בחיים"

     

    הבעיה שהיא גם חכמה וממזרית ומוצאת אלף ואחת הסברים וסיבות למה לא להיענות להפצרות משפחתה לעבור בינתיים לגור איתם במקום מוגן. בליץ של ניסיונות שכנוע היא הצליחה להדוף בימים האחרונים. ועוד אזעקה. אנחנו מתרוממים מהספה ומחפשים איך להתרחק מהחלון והיא פורצת בצחוק של אחת שיודעת טוב מאיתנו איך זה עובד בחיים.

     

    "אין טעם לקום בכלל, אם זה ייפול עלינו, כבר לא יעזור שום דבר, ולמה בכלל שייפול עלינו?" כדי להוכיח את התיאוריה שלה היא מצביעה החוצה מהמרפסת ואומרת-מוכיחה: "אתמול נפל פה טיל 30 מטר ממני. נער נפצע. רסיסים עפו על הבית ולי קרה לי כלום. נו?". אחרי הפרידה ממנה התקשרנו לחנה בתה, מיילדת בבית החולים ברזילי בעיר. רצינו לספר לה כמה ריגשה אותנו אמה וכמה נעימה הייתה הפגישה. "אבל מה נעשה איתה", שואלת חנה קצת בייאוש, "חייבים למצוא דרך לשכנע אותה לעזוב שם. הבעיה שהיא כל כך יודעת מה היא רוצה והיא לא מוכנה בשום אופן לעזוב. כל המשפחה חסרי אונים".

     

    "ערירית, חולה, בודדה"

    אחרי הצהריים מתחילות האחיות רעות ותהילה וחמדת שעושה שנת שירות באשקלון, לעסוק בסוגיה הלכתית בוערת. למחרת יחול צום י"ז בתמוז, והן תוהות איך יוכלו להמשיך להתרוצץ כל היום בשמש עם מארזי מזון לקשישים מבלי לאכול ולשתות. יום התענית מציין את המועד שבו הובקעה חומת ירושלים, הצום יתחיל בארבע ועשרה לפנות בוקר ויסתיים עם צאת החמה. כמה סמסים, טלפונים וואטסצפים לחברים, למורים ולאבא חממי, ויש פסיקה הלכתית פרטית ליום ההתנדבות הבא – הן יתחילו בצום, ישתו ויאכלו במידת הצורך ובמשורה, די כדי לספק די כוח להמשיך בשליחותן.

     

    ברחוב חיד"א, מעבר לסורג, וילון מרוט ודלת, נשענת על הליכון לינדה, בת 80 שגרה בגפה בדירת עמידר צפופה. שלושת הביקורים השבועיים שלה במחלקת הדיאליזה הממוגנת של בית החולים ברזילי בעיר הם השעות היחידות שבהן היא נמצאת במרחב מוגן בעת ירי. אלה גם השעות היחידות בשבוע שיש להם עם מי לדבר. "יבש לי הפה, מרוב שאין לי עם מי לדבר", היא אומרת.

     

    בסלון הקטן מדבר אל לינדה ערוץ שתיים והיא שמחה כל כך לבואנו. היא לא בטוחה שבשל מחלתה מותר לה בכלל לאכול מהמנות שהבאנו, והבטחנו לה לבדוק תחליפים. רעות המתנדבת עומדת עכשיו פנים אל פנים מול "האישה" שאת תיאור המקרה שלה קראה בבוקר. "ערירית, חולה, בודדה". הן מחייכות זו אל זו, מחליפות מילים טובות.

     

    • גיל טבת הוא עובד "הקרן לידידות"
    • ארגון לב אחד מפעיל מאות מתנדבים בישובי הדרום בהפעלות ילדים, סיוע לקשישים ומשימות רווחה. דרושים מתנדבים נוספים באופן מיידי . לפרטים : מוקד המתנדבים של לה אחד 054-3000649 או 054-3992586.
    • רוצים למצוא התנדבות בהתאמה אישית? לחצו כאן וצוות רוח טובה ימצא את הפעילות המתאימה עבורכם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל טבת
    היי דרומה
    צילום: גיל טבת
    צילום: גיל טבת
    קרן לידידות בדרום
    צילום: גיל טבת
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים