שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היה מנוע
    לבוקסר, זה שמזיז את כל האופנועים המיתולוגיים של ב.מ.וו, יש יום הולדת. אז לקחנו שלוש חתיכות ממנו כדי לחגוג לו 90, ובאורח שאין אופייני ממנו גילינו רק אחר כך שזה בכלל 91

    שלושה אופנועים חדשים של ב.מ.וו בבוקר חגיגת יומולדת אביבי פריך. שלושה אופנועים שונים לגמרי. האחד רמטכ"ל הפלנטה, השני הומאז' לענתיקה מתחילת המאה הקודמת, והשלישי הוא מכונת תיור מאובזרת שהיא לא פחות מנס הנדסי - מעשה קוסמות של העלמת משקלים. אבל בליבם של כל השלושה שוכן אותו אייקון אופנועני נצחי: מנוע הבוקסר. חתן השמחה.

     


     

    שמו של המנוע הזה הוא גלעד לאופן ולתזמון שבו נעות הבוכנות. הן נמצאות משני צדי המנוע ונעות סימולטנית החוצה ופנימה מציר גל הארכובה שבמרכז האופנוע. כשהפלאג שבראשי הצילינדרים נותן ניצוץ, הוא מפוצץ את התערובת ששולחת את הבוכנות אחת לכיוון השנייה (ולכיוון גל הארכובה) כמו שני אגרופים של מתאגרף לפני קרב.

     

    תצורת המנוע הזאת מאוזנת לגמרי כשיש בה שש בוכנות, אבל כשמדובר בשתי בוכנות בלבד יש חוסר איזון עדין בגלל הפער בין פעימות הכוח, ומנוע הבוקסר מייצר רטט מאוד אופייני. זה תדר כזה של פעימות שממקם את הבוקסר איפשהו בין העצלנות העגלגלה של מנוע מוטוגוצי לבין מכונת הירייה של הדוקאטים. יש בו, בבוקסר, גרגור עדין.

     

     

    מאפיין נוסף של הסידור הזה הוא הניסיונות של המנוע להתפתל סביב עצמו, לאורך גל הארכובה שיושב לאורך האופנוע. זה לא דימוי אלא פיתול מורגש: המנוע מנסה להתגלגל ימינה בפתיחת גז, ובסגירות גז הוא נשען שמאלה בתושבות שלו. תנו פעם מכות גז במקום על ב.מ.וו ותראו איך בוקסר יכול להתנער כמו, ובכן, בוקסר רטוב. אין, זה מנוע שבלתי אפשרי לבלבל אותו עם שום דבר אחר.

     

    זה מה שיש ועם זה ננצח

    אם תסתכלו על המנוע הזה קצת יותר מדי, תוכלו לדמיין אותו מותקן על מטוס. קחו אותו, סובבו אותו ככה שיוציא את ציר

    ההנעה קדימה, חברו לו פרופלור - והנה יש לכם איך להרים מטוס בוכנה לאוויר. אמנם מטוס ממלחמת העולם הראשונה, וגם מהצד המפסיד, אבל בפרספקטיבה של תשעה עשורים, אין ספק שהמנוע הזה ניצח. לולא ההפסד של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, כנראה שהמנוע הזה לא היה מגיע עד כאן. בטח לא בתוך אופנוע מתוצרת ב.מ.וו. לולא המלחמה ההיא, כנראה שב.מ.וו בכלל לא הייתה נכנסת לעסקי האופנועים: הבווארים היו יצרנים של מנועי מטוסים (אפשר לראות את זה עד היום על הסמל שלהם, פרופלור לבן על רקע שמיים כחולים), אבל הסכמי ורסאי אסרו על גרמניה המובסת לעסוק באווירונאוטיקה.

     

     

     

    האבא של הבוקסר, מהנדס גרמני עם השם העוד יותר גרמני מקס פריץ, הוא אדריכל המעבר של ב.מ.וו מתחום התעופה לתחום האופנועים. הוא לקח את תצורת הטווין השטוח שהייתה אופיינית למנועים אוויריים, סובב אותה לאחור כך שתסובב גל הינע וגלגל במקום פרופלור, והתקין אותה בשלדה של דו-גלגלי. בהתחלה המנוע היה מסובב רק 90 מעלות על צירו (בוכנה אחת פונה לפנים ואחת לאחור), אבל לקראת ייצור האופנוע הראשון הוא סובב את המנוע עוד 90 מעלות, עד שהבוכנות בלטו ימינה ושמאלה משני צדי האופנוע. כך הוא השיג קירור טוב יותר לשני הצילינדרים וגם יישר את גל הארכובה לכיוון הגלגל האחורי וחסך הרבה בלגן מכני. ככה, כנראה שבכלל מבלי לדעת, הוא גם יצר אייקון.

     

    השנה הייתה 1923, האופנוע נקרא R32, והעובדה הבאמת מדהימה היא שמאז לא השתנה כמעט שום דבר. תסתכלו למשל על המנוע של ה-R-nineT מודל 2014 שכאן בתמונות, ותגלו שעדיין יש לו מנוע טווין שטוח מאלומיניום, קירור אוויר וגל הינע שמסובב את הגלגל האחורי. זה לא בגלל שהוא יוצר כהומאז' ל-R32 מתחילת המאה הקודמת, אלא מכיוון שככה זה עד היום עם אופנועי ב.מ.וו מסדרת ה-R. ואם כבר הגענו אליה, אז בואו נציין כאן ועכשיו שזאת סדרה באמת אגדית.

     

    סדרת ה-R עם מנועי הבוקסר כוללת אופנוע עירום (R-R), אופנוע קאסטום (R-C) אופנוע ספורט (R-RS), אופנוע שטח (R-HP2), תיור הרפתקני (R-GS), תיור מאובזר (R-RT) וגם אופנוע רטרו (R-nineT). אולי שכחתי עוד איזה דגם או שניים, אבל הבנתם את הראש. ואם דיברנו על הניצחון של המנוע הזה, אז 91 שנה מאז שהניע לראשונה אופנוע, הוא מניע כיום אופנועים חדשים לגמרי. ולא סתם חדשים אלא כאלה שמהווים אמת מידה לאיכות ולחדשנות. עילויים מכניים מודרניים שבקרבם פועם לב משנת אלף תשע מאות סוסים וחרבות.

     

    האמת היא שלא יכולנו לחשוב על דרך יותר ראויה לחגוג יומולדת 91 למנוע הזה מאשר לקחת אותו לאיזו ארוחה בעין כרם. אל הסיבוב הזה יצאנו ליאור נעמן, הלל פוסק ואני עם שלושה אקזמפלרים שעושים בו שימוש, והשוני ביניהם הוא זה שהקפיץ את חוויית הבוקסר. ואם תשאלו למה דווקא 91, אז זה כי אף אחד במערכת הזאת לא יודע לספור.

     

    נושך, נובח, מה שתרצה

    כבר אמרתי שהראשון הוא רמטכ"ל הפלנטה: ה-R1200GS בגרסת האדוונצ'ר. אם אתם רוצים להקיף את העולם דרך כל תוואיי הכביש והשטח האפשריים, זה הכלי בשבילכם. שילוב בין אופניים, נגמ"ש פיקוד וריינג'רובר. אולר שווייצרי על גלגלים מגרמניה. מדובר באופנוע הנמכר ביותר של ב.מ.וו, אופנוע שאביו הוא מנצח סדרתי של ראלי הפאריז-דקאר וגרסתו העכשווית מהווה מטרה גבוהה ולא מושגת לכל יצרן שמכבד את עצמו. זה האופנוע שהמציא את התיור ההרפתקני, שהצליח בהכלאה הבלתי אפשרית בין אופנוע אינדורו לגולדווינג.

     

    גרסת האדוונצ'ר היוקרתית של ה-R1200GS היא הגזמה פראית לכל הכיוונים. אם לא די ברמת האבזור ובמידות של הגרסה הרגילה, אז האדוונצ'ר מתח עוד את כל המשתנים. מהלך המתלים שלו ארוך בשני סנטימטרים, מרווח הגחון שלו גבוה בסנטימטר, יש לו מושב שטח, הבולמים שלו הם חצי-אקטיביים ומתכווננים חשמלית מהכידון, יש לו קרוז קונטרול, חימום ידיות, פנסי עזר קסנון, שקעי מתח, משקף מוגבה ומורחב ומכל דלק מוגדל בנפח יותר מ-30 ליטרים וברוחב של, נו, מנוע בוקסר. אם לא הבנתם עד עכשיו, זאת מפלצת.

     

    בתור דגם איקוני שהפך לנשא העיקרי של מנוע איקוני, ה-GS היה הראשון שקיבל את הדור החדש של מנועי הבוקסר. ב-2013, אחרי 90 שנה בלי שינוי מכני מהותי (למעט הקידמה, המעבר להזרקת דלק ולארבעה שסתומים לצילינדר), ה-GS הציג לעולם את הבוקסר מקורר המים. מדובר באספקת מים צוננים לראשי המנוע בלבד, כך שהצילינדרים עדיין מקוררי אוויר כי יש גבול למהפכות וצריך להתחשב במראה של קלאסיקה. התוצאה היא מנוע יעיל יותר שמסוגל להוציא יותר הספק במגבלות זיהום האוויר ההולכות ומחמירות. במספרים זה 125 כ"ס, יופי של מומנט ומנוע הרבה יותר חי.

     

    אם לומר את האמת, האדוונצ'ר עושה את השימוש הכי פחות מגניב במנוע הבוקסר. הוא חלש יחסית למתחרים שלו, מגושם בלי סיבה אמיתית ומעצבן טילים בשטח כשאתה רוצה לשלוח רגל קדימה ולמטה ומקבל ראש מנוע מאלומיניום ישר לעצם השוק. כמו לא מעט אופנועי ב.מ.וו, האדוונצ'ר משדר לך "שב שמנצ'יק, אני מטפל פה בהכל". לזכותו ייאמר שהוא אכן מטפל בהכל, וביעילות מעוררת השתאות. אבל אם כבר משהו בסגנון הזה, אז בלי לחשוב פעמיים היינו לוקחים את ה-GS הרגיל. "הפשוט". הוא באמת מהווה הנדסה גרמנית במיטבה.

     

    ה-R-nineT, שמעתה יכונה ניינטי, מרגיש כמו אופניים בהשוואה לאדוונצ'ר. מדובר באופנוע עירום בסגנון רטרו, שכל מטרתו להוות מחווה לבוקסר המקורי מ-1923 ומתנת יומולדת 90 של ב.מ.וו לעצמה. זה מין קפה-רייסר במראה אולד סקול מדליק לגמרי: יש לו מזלג קונבנציונלי (לא מערכת הטללבר האופיינית לבימרים), גלגלים עם שפיצים כמו פעם, מכל דלק ממתכת ועוד כל מיני נגיעות קלאסיות. הבוקסר שלו, בניגוד לשניים האחרים כאן, הוא מדור קודם. הווה אומר ארבעה שסתומים, אבל קירור אוויר וגיר מאחור בתצורה הוותיקה.

     

    הגרסה הזאת נמצאת שם מתוך החלטה. אותה מחווה כאמור, וגם כדי לשרת את המראה. בתכלס זה אומר 110 כוחות סוס וקצת פחות מומנט, וגם תגובה קצת יותר עצלנית למצערת. מה שכן, הוא מפיק צליל פשוט מעולה דרך שופרי האקראפוביץ'. אין הרבה דברים שנשמעים יותר מגניב מהנביחה הצרודה שלו בגז ביניים של הורדות הילוכים. בטח כשזה בא עם הנענוע הזה של גלגול מנוע הבוקסר.

     

    הניינטי הוא חוויית רכיבה מזוקקת - וכן, עוד פעם - קלאסית. אתה חשוף עליו לגמרי והאופנוע מווברץ בנועם, משמיע את נעימת הבס המכנית שלו על פני גלים גדולים ונדיבים של מומנט, מתנהג פשוט מגניב בפיתולים. זה לא אופנוע ספורט טהור, אבל הוא גם לא אמור להיות. הוא פשוט, הוא יפהפה והוא עושה לך חשק ללבוש מעיל עור חום ושחוק, ולרכוב עליו בהשכבות מתגלגלות ימינה ושמאלה כל היום. אחלה בוקסר שבעולם.

     

    שיר בבוקר בבוקר בבוקר בבוקר

    בדרך לעין כרם, על הכביש המתפתל באזור הר הטייסים, מה שמילא את המראות של הניינטי הייתה המסכה הענקית של ה-RT. זה כמעט לא הגיוני לעבוד אינטנסיבי בפיתולים עם אופנוע מינימליסטי כמו הניינטי, ולקבל במראות מפלצת תיור ששומרת קצב ולא מתנדנדת, לא משייפת רגליות, לא נסוגה במילימטר אחורה.

     

    אם נסתכל רגע על משפחת בוקסר ביומולדת הזה, אז האדוונצ'ר הוא האבא, יוצא סיירת, פנסיונר אתלטי של קריירה ביטחוניסטית עם אגו קצת מנופח. הניינטי הוא הילד הפוחז שיצא בכלל דומה לסבא רבא, וה-RT הוא האימא המפנקת. אבל מה, מילף. אחת כזאת שעד לפני שנתיים עוד סיימה תריאטלונים ועכשיו השמינה קצת ונהייתה רכה במקומות הנכונים.

     

    עכשיו, אני יודע שהמגזין הזה מלא בכאלה, אבל הב.מ.וו R1200RT הוא יצירת מופת. נקודה. מפנק כמו גולדווינג, צר באזור הירכיים כמו אופנוע אינדורו, משייט כמו הארלי ונותן בפיתולים כמו הניינטי המינימליסטי. הוא יעוף עד אילת, ועם כל הגודל שלו ישתחל בעיר כמו קטנוע.

     

    בדקתי את זה. נכנסתי איתו בהרכבה לתנועה כבדה בכביש עירוני הולך וצר בשעת השיא, והחלטתי לחפור פנימה אל הצפיפות. תוך כדי לקחתי על עצמי משימה: לראות כמה עמוק יכול להגיע הלווייתן הזה, ששוקל יותר מ-270 קילו, בלי שאצטרך להוריד רגל או למשוך אותו ברוורס. ולא הייתי צריך. כולל עמידת שיווי משקל במהירות אפס ושחרור קלאץ' עם כידון מקופל עד הסוף אל בין שני טמבונים בפקק. לא ייאמן כמה האופנוע הענקי הזה מאוזן וקל לרכיבה. אילו יכולתי, הייתי מעניק לכל אחד ואחד מכם את עשר דקות הרכיבה בלי ידיים, על קרוז קונטרול, כשכל מה שמנווט את האופנוע הם ליטופי היגוי נגדי עם קצות האצבעות. כאילו לשלוט במכונה הזאת מכוח הבזקי החשמל של המחשבה.

     

    אין ב-RT את התחושה הזאת של המשאית. הוא צר בגלל הבוקסר וקצר בגלל הבוקסר ונעים הליכות בגלל הבוקסר ומהונדס אצל היצרן שהביא לכם את הבוקסר. בראיה לאחור על היומולדת הזה ובכלל, ה-RT הוא הבית הכי טוב לבוקסר הנצחי. באים עליו טוב חלקות התפעול והסאונד הבריא, והדחף הזה מסל"ד אפסי, וגם המקום שהמנוע הזה מפנה באופנוע מרווח ונינוח ומדויק ומפנק כמו ה-RT.

     

    בלילה האחרון שלי איתו נסעתי בדרך הארוכה הביתה כי לא רציתי להפסיק לרכוב. עקפתי ערים ואיגפתי הרים וסרקתי כבישים חדשים וחזרתי על עקבותיי. רק שלא תיגמר הרכיבה הזו שהיה בה ירח כחול דרך עננים, צלליות של גשרי ענק ורכסים שחורים ורחוקים עם ישובים דולקים, לא קר ולא חם והבוקסר מגרגר והאופנוע מנגן דרך המערכת את המוזיקה שנשארה לי מתקופות רחוקות.

     

    לקראת סוף הרכיבה התנגן לי בסטריאו של ה-RT שיר של סיימון וגרפנקל שנקרא - נשבע לכם - The Boxer. והיו בו את השורות האלה: "השנים מתגלגלות לידי, מידרדרות אפילו. אני זקן משהייתי, צעיר משאי פעם אהיה, זה לא בלתי רגיל. אחרי שינויים על גבי שינויים, אנחנו פחות או יותר אותו הדבר. אחרי שינויים אנחנו אותו הדבר".

     

    R1200GS אדוונצ'ר

    דו-שימושי/תיור הרפתקני

    מנוע בוקסר מקורר מים,

    שני צילינדרים, 1,200 סמ"ק

    125 כ"ס ו-12.7 קג"מ

    מעל 200 קמ"ש

    260 ק"ג

    159 אלף שקל

     

    R-nineT

    רטרו-עירום

    מנוע בוקסר מקורר אוויר,

    שני צילינדרים, 1,200 סמ"ק

    110 כ"ס ו-12.1 קג"מ

    מעל 200 קמ"ש

    222 ק"ג

    135 אלף שקל

     

    R1200RT

    תיור

    מנוע בוקסר מקורר מים,

    שני צילינדרים, 1,200 סמ"ק

    125 כ"ס ו-12.7 קג"מ

    מעל 200 קמ"ש

    274 ק"ג

    167 אלף שקל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים