שתף קטע נבחר

תביעה: בזק בינ"ל וחיבור האינטרנט המסתורי

במשך יותר מעשור חויב לקוח בתשלום לספקית אף שלטענתו מעולם לא חתם על חוזה מולה. מדוע גם הוא נמצא אחראי ומה הפיצוי שיקבל?

מה עושה בית המשפט כשהוא נאלץ לדון בתביעה צרכנית שבה אף אחד מהצדדים לא מצליח להוכיח חד משמעית את גרסתו? לקוח שהתעקש שמעולם לא התקשר עם ספקית האינטרנט "בזק בינלאומי", לא הצליח להסביר בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות איך בכל זאת קיבל ממנה שירות במהלך העשור האחרון.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בבית המשפט התברר מנגד שגם החברה לא החזיקה בחוזה שחתם הלקוח, ולכן לא ברור מדוע בעצם גבתה ממנו כסף כל השנים הללו. בלית ברירה החליטה השופטת פנינה לוקיץ' שהאמת נמצאת איפשהו באמצע.

 

ראשית הפרשה ב-2012, אז גילה התובע להפתעתו שמאז שנת 2000 מחויב כרטיס האשראי שלו על ידי "בזק בינלאומי" בגין שירותי אינטרנט. בתביעה שהגיש הוא טען שמעולם לא גלש באינטרנט באמצעות החברה ולא הזמין ממנה שירותים. לדבריו, הוא הבחין בחיוב מפעם לפעם, אך טעה לחשוב שמדובר בתשלום עבור שיחות לחו"ל שביצע באמצעות "בזק".

 

כך או אחרת, הוסיף, מ-2006 הוא מקבל את שירותי האינטרנט שלו מ"סמייל 012", והוא אף הציג מסמכים התומכים בכך.

 

מנגד התעקשה בזק בינלאומי כי התובע התקשר עמה בדצמבר 2000 כמנוי לקבלת שירותי אינטרנט, אולם כאמור לא היה בידיה חוזה המאשר זאת. לדבריה, היא הסתמכה על רישום פנימי שממנו עולה כי לכאורה בוצעה הזמנת שירות במועדים הללו.

 

לטענתה, העובדה שברשותה פרטיו האישיים של התובע, לרבות מספר הטלפון הביתי ומספר כרטיס האשראי, מעידים על קיומה של התקשרות, ועובדה ששלחה לו לאורך השנים חשבוניות לתשלום. החברה צירפה לטיעוניה דו"ח המעיד שהתובע עשה שימוש בשירותי האינטרנט שלה, אלא שמעיון בדו"ח עולה שמדובר בשימוש מצומצם ביותר.

 

לא הוכחה התקשרות

מעדות הנציג הטכני של חברה עלה כי ב-2003 שירות הגלישה היה עדיין אנלוגי, ובכדי להתחבר היה על המשתמש להקיש שם משתמש וסיסמא. התובע טען שמעולם לא ניתנו לו שם משתמש וסיסמא של בזק בינלאומי, וממילא מ-2006 לא הייתה לו אפשרות להשתמש באינטרנט שסיפקה מפני שהיה מחובר למודם של חברה אחרת.

 

לאחר שכל צד עמד על שלו, והנתבעת הוכיחה שנעשה שימוש מזערי בשירותיה, קבעה השופטת לוקיץ' כי קיים קושי ראייתי בהוכחת התביעה והטילה את האחריות על שני הצדדים. מחד, פסקה, השימוש בשירותי הנתבעת מחייב קיומה של התקשרות כלשהי מטעם התובע. כמו כן, היא זקפה לחובתו את שתיקתו רבת השנים, שבגינה חלק מהתביעה התיישנה, ולכן לא ניתן לפצות אותו על חלק מהחיובים.

 

מהצד השני "בזק בינלאומי" לא הוכיחה כל התקשרות בינה לבין התובע, ולכן אין ספק שהיא צריכה להחזיר לו את הכספים שגבתה שלא כדין. משכך חויבה "בזק בינלאומי" להשיב לתובע 2,700 שקל עבור הגבייה שנעשה מאפריל 2005 ועד למועד הגשת התביעה, כולל הוצאות משפט.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים