שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מנהל בעירייה לעובדת: "מקומך רק בשירותים"
    סגן מנהל אגף הניקיון בראשל"צ, מיכאל חג'בי, השפיל עובדת ניקיון לעיני עובדים בתיכון בעיר. היא הגישה תביעת לשון הרע ותפוצה ב-14 אלף ש'
    עובדת ניקיון זכתה בתביעת לשון הרע שהגישה נגד סגן מנהל אגף בעיריית ראשל"צ, שצעק בנוכחות אחרים שעליה להיות כל היום אך ורק בשירותים. בית משפט השלום בעיר קבע לאחרונה שהוא ישלם לעובדת 14 אלף שקל כפיצוי על הזלזול וההשפלה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    >> מחבקים את הדרום: דווקא עכשיו - רוכשים מעסקים בדרום

    >> "צוק איתן" - מדריך לזכויות שלכם

     

    האירוע התרחש בינואר 2012 בחדרו של אב הבית בתיכון בראשל"צ. למקום הגיע סגן מנהל אגף הניקיון של העירייה, מיכאל חג'בי, שצעק עליה, בליווי תנועות ידיים מזלזלות, שתחזור מייד לשירותים – המקום היחיד שהיא אמורה להיות בו. הוא הוסיף ואמר גם: "איזו מנקה באה עם עקבים לעבודה וכל היום אב הבית מלטף לה את הראש?".

     

    בתביעה שהגישה דרשה העובדת את הפיצוי המקסימלי לפי חוק לשון הרע, העומד היום על 66 אלף שקל. היא טענה שכבודה נפגע ופניה הולבנו בפני אב הבית, רכזת הבגרויות של בית הספר והמזכירה שנכחו במקום.

     

    לתביעה היא צירפה מכתב מטעם בית הספר, החתום בידי 39 מורים, ובו נכתב שהצוות רואה בחומרה רבה את התנהגותו של חג'בי. התובעת גם התלוננה על הנתבע בעירייה, אך לא קיבלה כל מענה עד הגשת התביעה.

     

    חג'בי, לעומת זאת, הכחיש מכל וכל את שייחסה לו העובדת. לטענתו, הוא ביקש ממנה להמשיך בעבודתה ולהתלבש כיאות, כפי שעליו לעשות מתוקף תפקידו. לדבריו, התביעה הזדונית הוגשה כנקמה על כך שחשף "קנוניה" בין התובעת לאב בית, שניסו להוסיף למשכורתה שעות נוספות שלא כדין.

     

    הגנה חלשה

    סגן נשיאת בית המשפט, השופט ארז יקואל, העדיף באופן חד-משמעי את גרסת התובעת. הוא קבע ש"קומבינת השעות הנוספות" לא הוכחה בשום צורה, ונראה כי טענה זו הייתה בגדר ניסיון כושל להסיט את המשקל מהעיקר. לעומת זאת, גרסת התובעת נתמכת בעדויות אב-הבית ורכזת הבגרויות, ובמכתב ששלחו 39 המורים.

     

    יתרה מזו, ציין השופט, גם העירייה התייחסה למכתב ונציגיה הגיעו לישיבה מיוחדת בבית הספר בנושא. לאור כל זאת, גרסת הנתבע לפיה לא היו דברים מעולם, אינה יכולה לעמוד.

     

    משהוכח עצם המקרה נפסק שהנתבע פרסם לשון הרע על התובעת. השופט יקואל כתב: "זיהויה של התובעת כמי שמקומה אך ורק בחדר השירותים ולא בכל מקום אחר בבית הספר, מהווה התייחסות מזלזלת ופוגענית מטעם הנתבע מכוח תפקידו ויש בו כדי להשפיל את התובעת ולשים אותה ואת עיסוקה מטרה לבוז וללעג".

     

    עם זאת, השופט לא מצא שהתובעת זכאית לפיצוי המלא לפי החוק, והחליט שהיא יכולה להסתפק ב-14 אלף שקל בתוספת תשלום הוצאות משפט של 6,500 שקל.

     

    זהו מקרה קלאסי של הוצאת דיבה: ממונה אצל מעסיק (העירייה) השפיל עובדת וביזה אותה, תוך התעלמות מוחלטת מכבודה. ייתכן שניתן היה לתבוע כאן גם את העירייה, שגיבתה את הממונה (שימוע שנערך לו הסתיים בלא כלום), ולקבל אף פיצוי גבוה יותר.

     

    • לקריאת פסק הדין – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד לוינטל
    • ב"כ הנתבע: עו"ד נטר
    • עו"ד גיא אבידן עוסק בתביעות לשון הרע וייצוג בבתי משפט
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים