שתף קטע נבחר

כיפת ברזל כלכלית: להכין את הבית והעסק

תקופת הלחימה מציבה גם אתגרים כלכליים למשק הבית ולעסק הקטן. באלו פעולות יש לנקוט ואיך מתכוננים בצורה מיטבית?

משפחות ובעלי עסקים הנמצאים כבר מספר שבועות תחת מטח טילים, חוות לא רק איום פיסי אלא גם איום כלכלי. היכולת לצאת ולהתפרנס קטנה, וגם מי שכבר פותח את העסק שלו, מגלה כי הקונים אינם ממהרים להגיע.

 

חסינות לחיילי מילואים מפני צ'קים חוזרים

מחבקים את הדרום: במיוחד עכשיו - רוכשים מעסקים בדרום

 

גם שכירים רבים מאבדים ימי עבודה בתקופה זו עקב הרצון להמצא עם בני משפחתם, או משום שמקום עבודתם אינו בטוח להגעה. בשורה התחתונה, המצב הכלכלי של משפחות מאזורים אלו הופך לחוץ כלכלית, ועלול להוביל אותם להגדלת המינוס והחובות.

 

הסכנה לכלכלה

גם לאחר שהעניינים ירגעו, יקח זמן עד שחוסר הבטחון הכלכלי יעבור. למרבה הצער אנו צפויים לחוש בו היטב הן במשקי הבית והן בקרב עסקים רבים, כיוון שבימים אלו נוצרת תגובת שרשרת מסוכנת: העסקים הקטנים שאינם יכולים לפתוח את העסק ואינם רואים קונים בימים אלו, יתקשו לשלם לספקים שלהם. הבעיה התזרימית תעבור הלאה ותיצור הרעה במוסר התשלומים במקומות רבים, ובמקרים שבהם התזרים בעייתי, היא אף עלולה להוביל לצמצומים ופיטורי עובדים. אלו ימשיכו את המעגל ההרסני של חוסר בקונים, וחוזר חלילה.

 

מכיוון שהלחימה עדיין בעיצומה, לא ברור עדיין בכמה צפויות להסתכם הוצאות המלחמה. קיימות הערכות שלפיהן מימון ההוצאות יוכל להגזר מיעדי התקציב ומן הגרעון התקציבי המתוכנן, אך יתכן מצב שבו ידרש צמצום של הטבות כלכליות או העלאת מיסים על מנת לממן את הוצאות הלחימה. המשמעות היא שאיננו יכולים להיות בטוחים שנטל המס לא יגדל, או שלא יבוטלו הטבות שתכננו עליהן כדוגמת הטבת המע"מ לדירה ראשונה.

 

הסכנה של משקי הבית

ראשית, חשוב להבין שמצב החירום הוא גם כלכלי, ושהוא צפוי להמשך מעבר לתקופת הלחימה.

אנחנו נמצאים בתקופת החופש הגדול , החגים והחזרה ללימודים, תקופה שבה בדרך כלל יש גידול בהוצאות המשפחה. על זה מתווספת אי וודאות כלכלית, ואצל חלק קיטון בהכנסות, ועל כן עלינו להערך בהתאם.

 

משקי בית שבהם אחד המפרנסים הוא עצמאי בכל רחבי הארץ ובדרום במיוחד, נמצאים בסיכון כלכלי גדול יותר כמו גם בעלי עסקים שגויסו בצו 8, והותירו את העסק שלהם ללא הבעלים, צפויים לחוות שוק כלכלי. השילוב בין ירידה בפדיון לבין עלויות התקופה ואחרי החזרה לבית הספר והחגים, שבהן ההוצאות גדלות, מעמידה את המשפחה בפני סכנה כלכלית מוחשית, ומחייבת אותה לנהל תקציב כדי לשרוד.

 

ניהול תקציב משפחתי, הוא למעשה ניהול הסיכונים המשפחתיים וצמצומם. תקופה זו מזמנת לנו סיכונים רבים כדוגמת פיטורין, סחרור הלוואות, פגיעה בעסק ובמקור הפרנסה, ופגיעה בחסכונות. כולנו מקווים שהמצב ישתפר כבר מחר, אך אסור לנו לקפוא על שמרינו מתוך תקווה זו, כי הסיכון במקרה בו תקוותינו לא יענו גדול יותר.

 

למה הכוונה כשאנו אומרים שניהול תקציב משפחתי , הוא למעשה ניהול סיכונים? נקח לדוגמא את נושא החסכון הפנסיוני. אנחנו חוסכים לפנסיה כבר מגיל צעיר, על אף שאיננו יכולים להיות בטוחים שנאריך ימים כדי להנות ממנה. אז למה בעצם אנו עושים זאת? אמנם החוק מחייב אותנו, אבל הסיבה האמיתית היא שהסכנה בלהגיע לגיל הפנסיה ללא פרוטה גדולה לאין שיעור מהסכנה לא להאריך ימים. גם במקרה הנוכחי, אם לא נפעל כיום כדי לבטח את עצמנו מהסכנה, המחיר שלה יהיה כבד מדי.

 

כיצד להגן על המצב הכלכלי בבית?

כדי להגן על מצבנו הכלכלי, עלינו לראות תחילה מהי התמונה הכלכלית שלנו. ניצור רשימת הכנסות והוצאות, הכוללת גם את חסכונותינו וחובותינו, והסיכום שלה יראה מהו המצב הכלכלי העכשווי שלנו. אם התקציב גרעוני, עלינו להקדים לפעול לצמצום, ליצירת הכנסה או להקטנת עלויות מימון.

 

נבחן את ההוצאות שלנו ונראה האם ניתן להוזיל אותן. אם גם ככה אנחנו נצורים בבתים, עדיף להפיק מכך תועלת כלכלית. לאחר שעשינו זאת, נבדוק שוב את הפער, ונראה האם הצלחנו להתאזן. במידה ולא, עלינו להכנס לתקציב חירום כלכלי, ולמעשה להחליט על אילו הוצאות ניתן לוותר לתקופה הקרובה, ואילו ניתן לדחות לימים טובים יותר כלכלית.

 

מנגד, נבחן גם את החסכונות שלנו, לרבות חסכון פנסיוני וקרנות השתלמות, לראות כיצד הם מושקעים והאם רמת הסיכון בהשקעה נכונה לתקופה זו? מומלץ מאוד להתייעץ עם יועץ השקעות לשם כך.

 

זה הזמן לבחון גם את ההלוואות, את ריבית החובה והאם יש צורך למחזר או לפרוס הלוואות לשיפור המאזן, כיום ניתן להשיג ריביות טובות ולהוזיל את ההחזרים החודשיים.

 

אם חלק משמעותי מההוצאה הוא עבור תשלום המשכנתא, ניתן להתקשר לבנק וליידע אותם בשינוי במצבנו הכלכלי, במקרה שבו נאלץ לעבור לתקציב חירום. יתכן שהבנק יציע לנו להקפיא את תשלום המשכנתא למספר חודשים, ובכך יחסוך את אחת ההוצאות המשמעותיות בתקציב.

 

במידת האפשר, עדיף שלא לקחת הלוואות אלא לנקוט בקיצוץ הוצאות, שכן איננו יכולים לדעת כמה זמן המצב ימשך, ועד כמה יהיה קל לצאת מהבור הכלכלי לאחר שדברים ישתפרו. הלוואה יכולה לסבך אותנו כלכלית ועל כן מומלץ לשמור אותה כברירה אחרונה.

 

אחת הדרכים להקטין את הסכנה, היא ע"י בניית תכנית פעולה למקרה של חוסר בטחון תעסוקתי, שתקטין הן את הזעזוע הרגשי והן את הזעזוע הכלכלי. לתכנית כזו שני עקרונות. הראשון להתחיל לבנות אלטרנטיבה תעסוקתית, ו להגדיר מה הייתי רוצה לעשות אם אאלץ לשנות מקום עבודה, לדוגמא להגשים חלום תעסוקתי ובהתאם לכך, כבר כעת להתחיל ולרכוש ידע מתאים.

 

העיקרון השני הוא להכין תכנית חירום כלכלית שנכנסת לתוקף עם הפיטורין, וכוללת צמצום דרסטי לתקופת חיפוש העבודה. מטרת הצמצום היא לקנות לנו שקט וזמן בעודנו מקבלים דמי אבטלה, ועד למציאת עבודה חדשה.במסגרת עקרון זה ניתן ללכת לכיוון של הגדלת ההכנסה, ולחפש עבודות זמניות שיעלו את רמת החיים שלנו בתקופת החיפושים.

 

על אף שהאינסטינקט שלנו הוא להשקיע את מחשבותינו במצב, בילדים ובהווה, אל לנו לשכוח שהמחר יגיע. על מנת להבטיח שהוא יביא איתו שיפור, עלינו לדאוג כבר היום להתנהלות כלכלית נכונה, שתאפשר לנו בבוא העת להתנער מהקשיים שעברנו, ולשמור על המשפחה שלנו.

 

הכותב הינו מאמן ויועץ להעצמה כלכלית, ומנכ"ל "קבוצת גיל אורלי "

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גלעד קוט
להתכונן בעורף
צילום: גלעד קוט
מומלצים