ניתקע עם האגרה? חוק רשות השידור עשוי ליפול

בהסתדרות לוחצים - וחוק רשות השידור צפוי ליפול בכנסת. החוק, שמטרתו פירוק רשות השידור במתכונתה הנוכחית והקמת גוף שידור ציבורי חדש וכן ביטול אגרת הטלוויזיה, אמור היה לעלות אחר הצהריים (יום ב') לקריאה שנייה ושלישית - אולם כעת מסתמן כי הדבר לא ייצא לפועל. הסיבה: פיצוץ המשא ומתן שניהלו ההסתדרות ומשרד האוצר על החוק בשל מחלוקת על העובדים.

ברוב סיעות הקואליציה אין התנגדות לחוק. יש עתיד רואים עצמם חלק מהרפורמה שמוביל שר התקשורת גלעד ארדן, ולכן הסיעה כולה מגויסת ותתמוך בחוק. גם בישראל ביתנו מתכוונים ליישר קו עם הקואליציה ולהצביע בעד, וכך גם בבית היהודי ובתנועה. עם זאת, ישנם חברים בקואליציה, בעיקר בקרב הליכוד, שטרם מסרו את עמדתם, ויוזמי החוק חוששים שהם יפילו אותו. בין חברי הכנסת שלא מסרו עדיין את עמדתם: השרים יובל שטייניץ וסילבן שלום וחברי הכנסת אופיר אקוניס, כרמל שאמה וציפי חוטובלי. ח"כ חיים כץ יצביע נגד החוק אם לא תימצא פשרה בסעיף הנוגע לעובדים, השרים לימור לבנת וישראל כץ יקוזזו לא צפויים להשתתף בהצבעה, ושר הפנים גדעון סער לא יצביע בשל ניגוד עניינים - אשתו גאולה אבן היא מגישה בערוץ הראשון. 

למרות משא ומתן לילי בין נציגי ההסתדרות ומשרד האוצר, נותרו בין שני הצדדים פערים משמעותיים - ובראשם בקשתו של יושב ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן להעסיק 750 מעובדי רשות השידור הנוכחית בזו החדשה. ניסנקורן, שהבין את התנגדות האוצר, ביקש להשאיר את הסעיף פתוח ולהעביר את החוק בלעדיו - מה שיכול להשאיר בעצם את הכוח בידיו ובידי עובדי רשות השידור, ובהמשך לאפשר להם לאיים בסכסוך עבודה והשבתת המשק.

"זו מהות החוק", אמרו גורמים במשרד התקשורת ל-ynet, "אם ההסתדרות לא תתפשר - חוק השידור הציבורי לא שווה כלום, כי אז שוב חוזר הניגון והכוח יישאר בידי העובדים ולא בידי המנהל המקצועי החדש, שלא יוכל לבחור את אנשיו על פי הכישורים המקצועיים שלהם".

בהסתדרות, מנגד, טוענים כי המו"מ התפוצץ לאחר שאנשי האוצר חזרו בהם מסיכומים שהושגו לגבי מספר העובדים שייקלטו ברשות החדשה. "יושב ראש ההסתדרות לא העלה דרישה חדשה", אמרו שם.

רשות השידור. צפויה להיסגר על פי החוק החדש(צילום: אלי מנדלבאום)

שר התקשורת גלעד ארדן, שהוביל את היוזמה לסגירת רשות השידור, הכריז על כוונותיו בתחילת חודש מרס, במסיבת עיתונאים משותפת עם שר האוצר יאיר לפיד, שגיבה את המהלך. הוא הצהיר כי במסגרת המהלך תבוטל אגרת הטלוויזיה וגם נקב בתאריך היעד - 31 במרס 2015. "תשלום האגרה הפך לסמל", אמר אז, "היא נתפסת כקנס מאוס ללא הצדקה. הציבור לא מוכן שיגבו ממנו תשלום שנתי בשביל לממן ארגון כושל, טלוויזיה מיושנת ולא רלוונטית. מדינה לא יכולה לגבות כסף עבור שידור ציבורי כשידוע היטב שהכסף לא הולך לכך".

ארדן התייחס בדבריו אז גם לעובדים, ואמר כי "המציאות השתנתה והם נקלעו שלא בטובתם לסופה גדולה. מדובר באנשים טובים ומצוינים שאין זו אשמתם שהגוף שמעסיק אותם איבד את המצפן. העובדים שיפרשו יזכו לתנאי פרישה הוגנים". אולם ברשות השידור לא הסכימו לתנאים הללו, וניהלו מאבק עיקש ביוזמה מהרגע הראשון. המאבק הגיע לשיאו במהלך שידורי גביע העולם בכדורגל - אז הופיעו על המסך מסרי מחאה ותשדירים בהשתתפותם של עובדים ברשות. בהמשך קבעה חוות הדעת של היועצת המשפטית של הרשות כי הצעדים הללו היו בלתי חוקיים.