"הסיוט האמיתי שלי הוא שיעשו הפסקת אש"
"זה כמו שמישהו יפסיק אותי באמצע ריב ויכריח אותי לקבוע ביומן מכות בעוד שנה", כותב בטור אישי תושב שדרות לשעבר, המוזיקאי קובי אוז - על החשש לחיי תושבי הדרום אם יוחלט על הפסקת אש. "האם כבוד ראש הממשלה בשיחותיו עם שועי עולם יזכור את ילדי שדרות והקיבוצים?"
עוד מילה מכובסת "מבצע" - שמי הארץ מפוצצים בטילים, חיילים נהרגים בתוך ישראל ובתוך עזה, טנקים נכנסים לתוך הרצועה. זה לא מבצע חברים - מבצעים יש בסופר, זאת מלחמה. כולם יודעים זאת חוץ מ...ממשלת ישראל.
כאבא לתינוקות וכאוהב אדם המלחמה קשה לי ביותר, אבל הסיוט האמיתי שלי הוא שיעשו עכשיו הפסקת אש. ככה, בלי להספיק לשנות את המצב. זה כמו שמישהו יפסיק אותי באמצע ריב ויכריח אותי לקבוע לעצמי ביומן מכות בעוד שנה. אני מעדיף שנריב עד שיהיה כאן סדר חדש מאשר לריב בהמשכים. מעדיף סרט רע באורך מלא מאשר סדרה נוראית שלא נגמרת.
צה"ל האמיץ כבר בפנים - כבר התחלנו לשלם את מחיר הדמים של הכניסה לעזה, אנחנו בפנים - ליד הטילים. ועכשיו... פתאום עוצרים, לוגמים תה ומדברים. ושוב מכריזים על הפסקת אש אולי כדי לפנות מקום לעוד אש. האם כבוד ראש הממשלה בשיחותיו עם שועי עולם יזכור את ילדי שדרות והקיבוצים? האם נצטרך להמשיך להשתמש במבזקי החדשות במילה המכובסת "טפטופים", כאילו טילים זה גשם, כאילו הקסאמים הם לא יריקה בפנים של כל אחד מאיתנו.
אם למדנו משהו מהמלחמה הזאת, זה שכל הארץ היא "חוטף עזה" - גם אני במרכז תל אביב לוקח את הילדות הקטנות שלי ורץ במדרגות להתחבא עם השכנים. האם דמי התל אביבי יקר יותר? האם רקטות על ראשי הם מתקפת טילים רבתי ואילו רקטות על ראשו של בן משפחה שלי מ"עוטף עזה" הם רק "טפטופים"?
אזרחי ישראל אינם תמימים, הם יודעים שלפרק את החמאס מנשקו זה כמו הסרת שיער בלייזר לגורילה בלי הרדמה. אבל לעזאזל - אתם כבר בכלוב של הגורילה - תסיימו את המשימה ולא רק המנהרות שמתחת לאדמה, כל טיל הוא מנהרה שנחפרת בשמיים שלנו - השמידו את
הטילים! ואם לא במלחמות, סבבה, שבו, דברו עם מי שאתם רוצים ובלבד שבסוף התהליך יהיה ברור שנגמר הסיפור הזה ושום טיל לא ינחת ב"עוטף עזה". הנה, עוד מילה מכובסת "ינחת" - הטילים לא "נוחתים" הם לא אווירון, הטילים מתפוצצים.
במחשבה שנייה - אחרי המלחמה הזאת צריכים להפסיק לקרוא לישובים שמסביב לעזה "עוטף עזה" למה לתת לאויב להגדיר את הגיאוגרפיה של חיינו? בימים אלה שכולנו רצים להסתתר, אולי הגיע הזמן להפסיק להפריד את עצמנו מהנגב ולקרוא להכל בפשטות - ארץ ישראל.
אם יהיה מאמץ אמיתי להשיג שקט אמיתי בכל הארץ תדע כל אם בישראל שכולנו סוף סוף שווים, וכולנו תחת כנפיה המגוננות של המדינה שעליה חלמו אבותינו. זאת ציונות, בשביל זה יש את צה"ל, בשביל זה יש מדינה.
