שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      הפחתת הריבית תשפיע על כל כיס
      להורדת הריבית יש השפעה כמעט כל תחום כלכלי בחיינו. חשוב לדעת להתכונן כראוי ולהבין את ההשפעות על הכיס

      שאלה פשוטה שכל אחד שואל את עצמו לנוכח החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ב-0.5% היא כיצד המהלך ישפיע עלי?

       

      לכאורה, ריבית היא עניין של כלכלנים, של אנשי מימון, ואני בסך הכל אזרח פשוט, קם בבוקר הולך לעבודה, משלם משכנתאות, בקושי גומר את החודש, קונה מה שצריך ולא ממש מתמצא בעניין הריבית.

       

      הריבית היא הכלי הנתון בידי בנק ישראל להשפיע כמעט על כל מה שזז במשק ולכן היא נוגעת באופן ישיר ומיידי גם עלינו, האזרחים הפשוטים. בפועל הריבית היא מחירו של הכסף, כמו מחירו של כל מוצר אחר. אם יש לי את המוצר ומחירו עולה – הרווחתי, ואם מחירו של המוצר יורד - הפסדתי.

       

      מרוויחים ומפסידים

      אלה שיש בידיהם כספי חיסכון ומקבלים עבורו ריבית, נהנים מהעלאת הריבית שכן ככל שהריבית גבוהה כדאי יותר לחסוך מאחר שמקבלים יותר. ההיפך קורה כשהריבית יורדת: אלה שיש בידיהם כסף יקבלו פחות ריבית, ולכן פחות כדאי להם לחסוך ויותר כדאי להם לבזבז וליהנות מכספם באופן מיידי.

       

      המשמעות היא שהורדת הריבית מקטינה את כדאיות החיסכון, מגדילה את הצריכה, מעלה את הביקושים, מעוררת ומעודדת את הפעילות במשק - ומובילה גם לעליית מחירים. בנוסף, כדאיות ההשקעה באג"ח ממשלתיות מוטלת בספק, לאור העליות שצברו בשנתיים האחרונות והאינפלציה הנמוכה במשק.

       

      מי שמחזיק שקלים מעדיף להיפטר מהם כי אלה אינם נותנים רווח מספיק בסביבה של ריבית נמוכה. ובמספרים: ריבית הזכות על פיקדונות בבנקים היא סביב 0.3% ריבית שנתית חייבת במס מקור. מאחר שלא מדובר בתשואה של ממש, סביר להניח ששער הדולר יעלה, כי יבקשו לרכוש דולרים במקום השקלים.

       

      ולמי טובה עליית שער הדולר? ליצואנים. אלה מקבלים דולרים עבור היצוא שעשו, וממירים את הדולרים תמורת יותר שקלים. כלומר, בנק ישראל משיג במהלך של הפחתת הריבית ב-0.5% החלשה של השקל, כך שהיצואנים יקבלו יותר שקלים עבור כל דולר יצוא.

       

      אבל לא רק היצואנים נהנים מהמהלך הזה. מי שלקח משכנתא בריבית משתנה – נהנה מהפחתת הריבית, שכן זו הופכת להיות זולה יותר, ובכל חודש תשלום המשכנתא נמוך יותר, וגם אלה שיש להם מינוס בבנק, מה שנקרא אוברדרפט, ישלמו פחות ריבית לבנק. לעומתם, אלה שיש בידיהם חסכונות בריבית משתנה, מה שנקרא ריבית פריים (שהיא ריבית שקובע בנק ישראל בתוספת 1.5%), יקבלו פחות ריבית, ולכן או שיעדיפו לבזבז את כספם או שיעבירו את הכסף לשוק המניות, תוך תקווה ששם יקבלו תמורה טובה יותר עבור כספם. וכשכספים בהיקפים גדולים מוזרמים לשוק ההון –נרשמות עליות שערים.

       

      למי שרוצה לקנות דירה כדאי לקחת משכנתאות כי מחיר הכסף יותר זול. עם זאת, בנק ישראל התערב בשוק המשכנתאות והטיל מגבלות על לקיחת משכנתא המושפעת מהריבית המשתנה. בעיקרון, הפחתת הריבית מגדילה את כדאיות לקיחת משכנתא ורכישת דירות, מה שיגרום לעלייה במחירי הדירות בעקבות הביקוש, וזה כידוע מנוגד למדיניות התומכת בהורדת מחירי הדירות.

       

      כפי שלהורדת הריבית על ידי בנק ישראל יש השפעה על כל מה שזז וכמובן גם עליך האזרח הפשוט, גם להעלאת הריבית יש השפעה על חייך, אבל בדיוק בכיוונים הפוכים. חשוב להדגיש כי לאור השפעתה המהותית של הריבית על המשק, השינויים בהם נוקט בנק ישראל הם שינויים קטנים של כרבע אחוז לכל כיוון, והבנק בודק את השפעתם על התנהגות המשק.

       

      שינויים בשיעור גבוה יותר עלולים לטלטל את המשק, לגרום לבריחת כספים מהארץ, לפגוע בשוק ההון, לפגוע בפעילות העסקית, למוטט חברות ולפגוע במשקי הבית. זו הסיבה שהשינויים נעשים בצורה מידתית, פעם בחודש ולאחר בדיקה יסודית ומעמיקה של השפעת השינוי.

       

      אז זהו, אל תגידו לא אכפת לי מהריבית כי היא נוגעת בכיס של כולנו ישירות ומשפיעה על יכולתנו הפיננסית ואיכות חיינו.

       

      ד"ר רו"ח גד פניני, הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים