שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נפצעו על הגנת המדינה: הזכויות של נכי צה"ל
    אחרי "צוק איתן" יחלו חיילים רבים הליך בדרך להכרה של המדינה. איך עושים זאת? ולמה מנסה הכנסת לשנות את הקריטריונים? משרד הביטחון: "נציגי אגף השיקום נמצאים בבתי החולים עם הפצועים כדי לסייע להם באופן מהיר ומיטבי"
    מאות ישראלים – רובם המכריע חיילים ומיעוטם אזרחים – נפצעו במהלך כמעט ארבעה שבועות שבהם נמצאת ישראל תחת מתקפת רקטות מעזה ובעיקר מאז נכנס מבצע "צוק איתן" לשלב הקרקעי. בצוק העיתים ממשיך ציבור נכי צה"ל לגדול על רקע המציאות הביטחונית שמלווה את ישראל מיום הקמתה. רבים מהחיילים שנפגעו במבצע – בסדיר, בקבע ובמילואים – יתחילו בתקופה הקרובה הליך כואב לפרקים בדרך להכרה כנכי צה"ל, הכרה שמזכה אותם בזכויות שונות בהתאם למצבם.

     

    פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    סוגיית נכי צה"ל היא רגישה וסבוכה מבחינות רבות: משפטית, רפואית, חברתית ולאומית. המדריך שלפניכם סוקר את הקריטריונים להכרה בפצועים, את הצעת החוק שמבקשת לשנות אותם אחרי שנים של מחלוקת, וכן כמה דוגמאות פרטניות למאבקם המשפטי של חיילים וחיילות שנאבקו במדינה עד שהכירה במצבם ובזכויותיהם.

     

    ממשרד הביטחון נמסר: "אגף השיקום במשרד הביטחון נערך באופן מיוחד לקלוט פצועים במהלך המבצע. אגף השיקום פועל בשיתוף פעולה עם צה"ל, ונציגים שלו בבתי החולים נמצאים בקשר עם הפצועים כדי לסייע להם באופן מהיר ומיטבי בתהליך".

    פינוי פצועים לסורוקה במהלך מבצע צוק איתן (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    פינוי פצועים לסורוקה במהלך מבצע צוק איתן(צילום: גיל יוחנן)

    עוד לפני הכול, חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959 קובע כי חיילים וחיילות יוכרו כנכי צה"ל אם מתקיימים שני תנאים מצטברים:

     

    א. הנכות או המחלה קרו תוך כדי שירותם הצבאי.

    ב. הנכות נגרמה עקב תנאי השירות. כלומר: על החייל שנפגע להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה או הנכות שנגרמה, לתנאי השירות הצבאי.

     

    מגוון המקרים שבהם יוכרו פגיעות ומחלות ככאלו שנגרמו עקב תנאי השירות הוא רחב: פציעה בקרב, באימונים או עקב אירוע חריג שאינו קשור בלחימה, כגון נפילה בעת מסע אלונקות וכולי. גם הפרעות נפשיות כמו פוסט-טראומה או מחלות נפשיות ייחשבו נכויות שנגרמו עקב תנאי השירות, אם יוכח קשר סיבתי בינן לבין תנאי השירות. האמור תקף גם לגבי החמרת מחלה קיימת שעמה התגייס החייל לצה"ל.

     

    כך למשל, ב-2005 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שחייל גבעתי שחלה בסוכרת נעורים ארבעה חודשים לאחר תחילת הטירונות יוכר כנכה צה"ל, מאחר שהטירונות הייתה כרוכה במתח ולחץ פיזי ונפשי. בעניינו של איש צבא קבע שלקה בפסוריאזיס קבע בית משפט השלום בראשל"צ ב-2012 כי המחלה נגרמה עקב תנאי לחץ קשים שבהם היה נתון בעת פרויקט אינטנסיבי של חיל האוויר.

     

    בית משפט השלום בבאר שבע קבע ב-2011 כי מחלת דאבת השרירים (פיברומיאלגיה) שבה חלתה חיילת נגרמה עקב תנאי שירות קשים בקורס מכ"ים. ב-2002 הכיר בית המשפט העליון במחלת נפש שבה לקתה חיילת מודיעין שהייתה נתונה בלחץ רב במסגרת תפקידה, כמחלה שנגרמה עקב תנאי השירות.

     

    במקרים לא מעטים הוכרו חיילים שלקו בפוסט-טראומה כנכי צה"ל גם שנים רבות לאחר שהשתתפו בקרב או חוו אירוע חריג. מדובר למשל במקרים שבהם החייל סבל במשך שנים לאחר האירוע מהפרעות נפשיות, אולם לא קיבל טיפול נפשי ולא קישר את מצבו לאירועים הצבאיים. אם וכאשר מתגלה הקשר, ניתן בהחלט לפנות בתביעה להכרה כנכה צה"ל חרף השנים שחלפו, ובתנאי שיוכח קיומם של האירועים שגרמו לפוסט טראומה (האמור לעיל רלבנטי אף לשוטרים וסוהרים שחוק הנכים חל גם עליהם).

     

    הגשת התביעה: למי? מתי? ואיך?

    התביעה להכרה בנכות או מחלה מוגשת לאגף השיקום במשרד הביטחון ויש לצרף לה את כל הרישומים הרפואיים, תצהיר החייל בדבר תנאי השירות שגרמו למצבו, דו"ח פציעה (במידה שמדובר בפציעה), תצהירי עדים, ומומלץ גם לצרף חוות דעת מומחה רפואי המתייחסת לקשר הסיבתי בין המצב לבין תנאי השירות ולדרגת הנכות.

    חיילים על גבול הרצועה, השבוע (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    חיילים על גבול הרצועה, השבוע(צילום: AFP)

    מדובר בתהליך ארוך ולא פשוט הן בפן של הקשר הסיבתי והן נוכח ההתמודדות מול הוועדות הרפואיות של אגף השיקום, הממונות על ידו ולא על ידי גוף חיצוני-נטרלי.

     

    עם הגשת התביעה מפנה אגף השיקום את החייל לבדיקת מומחה רפואי מטעמו, אשר יחליט אם הנכות נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות. במידה שהוחלט כי מצבו של החייל אינו קשור לשירות, החייל יכול להגיש על כך ערעור לבית משפט שלום בתוך 30 יום. מי שידון בערעור הוא שופט ושני נציגי ציבור - רופא ועו"ד. במידה שהערעור נדחה, ניתן להגיש ערעור למחוזי.

     

    אם המומחה מטעם קצין התגמולים (אגף השיקום) קובע כי המחלה או הנכות נגרמו או הוחמרו עקב השירות, ייבדק החייל על ידי ועדה רפואית מטעם אגף השיקום. במידה שדרגת הנכות שנקבעה אינה משקפת את מצבו, רשאי החייל לערער לוועדה רפואית עליונה תוך 45 יום מקבלת ההחלטה. במידה שהערעור נדחה או מתקבל בחלקו, ניתן לערער לבית משפט מחוזי.

     

    מנכות זמנית לקבועה

    בדרך כלל, תחילה קובעת הוועדה הרפואית נכות זמנית לחייל, ולאחר תקופה עליו להתייצב בפניה פעם נוספת לקביעת דרגת הנכות הקבועה.

     

    את התביעה להכרה כנכה צה"ל על החייל להגיש בתוך שלוש שנים ממועד שחרורו. עם זאת, ניתן להגיש תביעה כזו גם שנים רבות לאחר השחרור, ובלבד שהחייל יוכיח, באמצעות רישום רפואי ("חבלה רשומה"), כי נחבל או נחשף לאירוע טראומתי תוך כדי שירותו הצבאי.

     

    ישנם מקרים שבהם נכותו הנפשית של חייל מחמירה עקב מצבי לוחמה או מתח. במקרה כזה הוא יכול לבקש לעמוד בפני ועדה רפואית שתבדוק אותו שוב ותקבע את דרגת נכותו בהתאמה למצבו הנוכחי. בכל מקרה שבו הנכות הפיזית או הנפשית החמירה במהלך השנים רשאי החייל להגיש בקשה לבדיקה חוזרת על ידי ועדה רפואית.

     

    עם הגשת התביעה ועד לקבלת ההחלטה בעניינו, זכאי החייל לטיפול רפואי על חשבון אגף השיקום (אט"ר) ואף לתגמול טיפול רפואי (תט"ר) במקרה שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו.

     

    למה זכאים נכי צה"ל?

    חייל שדרגת נכותו הקבועה נעה בין 10% ל-19% זכאי לקבל מענק חד פעמי בלבד, ששיעורו נע בין כ-37 אלף שקל עד כ-140 אלף שקל. דרגת נכות מ-20% ומעלה מזכה את החייל בין היתר בגמלה חודשית, שיקום על חשבון אגף השיקום, לרבות לימודים ומלגת קיום חודשית, ולהטבות וזכויות רבות נוספות. ניתן לקבל מידע על אודות הזכויות וההטבות באתר אגף השיקום.

    ח"כ עפר שלח. שינוי קריטריונים (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    ח"כ עפר שלח. שינוי קריטריונים(צילום: גיל יוחנן)

    כיום נמצאת על הפרק הצעה לשינוי חוק הנכים, שהוגשה ביזמתו של ח"כ עפר שלח, שמשמעותה קיצוץ ניכר בהכרה בנכויות או מחלות המוכרות היום. לפי ההצעה, אנשי קבע שלקו במחלות תוך ועקב שירותם לא יוכרו כלל כנכי צה"ל (למעט רשימה מצומצמת של מחלות) ויהא עליהם לפנות לביטוח לאומי.

     

    סוגיה מרכזית נוספת היא הטיפול בחיילים בחופשה. גם לפי החוק החדש, חייל שייפצע בעת שהותו בבית יזכה לטיפול של מערכת הביטחון - אלא אם כן ניתן להוכיח שפגיעתו נבעה מהתנהגות עבריינית מצדו. לכן, למשל, חיילים שייפגעו בתאונת דרכים לאחר שצרכו סמים או אלכוהול, או במקרה שנהגו בכלי רכב ללא רישיון - יטופלו על ידי הביטוח הלאומי.

     

    הצעת החוק גם מחמירה באופן משמעותי את נטל הוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה או הנכות לגבי חיילי סדיר.

     

    דומני שלנוכח המצב יש לערוך חשיבה מחודשת לגבי ההצעה, שאחרת יאלצו חיילים לכתת רגליהם לביטוח לאומי במקום להיות מטופלים במסגרת הראויה למי שמשרתים את עם ישראל - אגף השיקום במשרד הביטחון.

     

    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • עו"ד ענת גינזבורג עוסקת בתחום נכי צה"ל ונזיקין. היא יו"ר ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין, ולשעבר סגנית פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחית)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: Shutterstock
    צילום: ברק אהרון
    עו"ד ענת גינזבורג
    צילום: ברק אהרון
    מומלצים