באו לחזק
למעלה מעשרת אלפים איש הגיעו להפגנת התמיכה הגדולה במדינת ישראל שהתקיימה בתחילת השבוע אל מול מטה האו"ם. נראה היה שהם יצאו מחוזקים
מבצע או מלחמה, הפסקת אש או אש ללא הפסקה, הגיזרה שם מעבר לים בוערת ואנחנו כאן מרגישים רחוקים מאי פעם. דיווחים בערוצים השונים, מאמרים שמתפרסמים בעיתונים, בבלוגים ובאתרים השונים מעוררים ברבים רצון עז להשמיע קול, לנופף בשלט, להראות את עצמם. יוזמות פרטיות ויוזמות קהילתיות מתאחדות והקריאות מופיעות בתיבת האי-מייל, במודעות בעיתונים, באתרי האינטרנט: הזמנות לכנסים ועצרות, לצעדות, לתפילות או הפגנות. רבות מאלו זכו להתפקדות מיידית, אבל כנראה שההתאגדות הגדולה והקולנית ביותר היא זו שנערכה ביום שני האחרון אל מול מטה האו"ם במנהטן.
כמו פעילים רבים בקרב האירגונים היהודים השונים, כך גם איה שכטר, סגנית יו"ר מועצה מקומית ניו-יורק ומנהלת המרכז הישראלי בג'יי.סי.סי של טנפליי בניו-ג'רזי, הוזמנה ליטול חלק באירוע הגדול אותו תיכננו אירגון הפדרציות היהודיות UJA והאירגון לקשרי קהילה JCRC, ומייד התגייסה גם היא להצלחת העצרת ולרתימת הישראלים של ניו-יורק למפגן של סולידריות ותמיכה בישראל.
"הרעיון היה להראות תמיכה רחבה כמה שיותר", אומרת שכטר. "אלו שני אירגונים שתומכים בישראל והם רצו יצוג ישראלי בעצרת. הרעיון היה להביא את הפרספקטיבה הישראלית האישית, ואנחנו, במועצה מקומית ניו-יורק, הבאנו את הזווית הישראלית. אנחנו כאן בעצם כאירגון מטריה של האירגונים הישראלים. ככאלה", מסבירה שכטר, "יש לנו רשימת תפוצה אדירה. תמיד בעצרות יש הרבה יהודים אמריקאים, אבל כאן, והפעם במיוחד, לישראלים חשוב מאוד לצאת החוצה ולתמוך במדינת ישראל. היה חשוב לנו שכמה שיותר ישראלים יגיעו וידענו שהפעם ההיענות תהיה גבוהה. ציפינו לבערך 5,000 איש".
בפועל הגיעו לעצרת הגדולה, להערכת המארגנים וגופי תקשורת שונים, למעלה מ-10,000 איש.
כן לחומוס, לא לחמאס
העצרת נקבעה ליום שני בשעה 12:30 אל מול משרדי האו"ם. כבר בחצות היום נראה היה ששטיח אנשים החל להירקם במקום. האירגון והסדר היו מופתיים, כולל הכוונת המשתתפים להימנע ממגע עם קבוצה קטנה של מפגיני נגד, שהניפו שלטים בגנות ההתקפה הישראלית על תושבי עזה ונגד השליטה הישראלית בפלשתינים בכלל. ובכל זאת, היו כאלה מבין המפגינים שהחליטו לעמוד קרוב ככל האפשר למפגיני הנגד ולנופף בשלטי התמיכה שלהם אל מול שלטי הביקורת וההתנגדות.
סיבוב קל בין באי העצרת, גם מבלי להקשיב לשיחות, נתן תחושה של כניסה לתוך עננה רגשית סמיכה.
המשתתפים הגיעו מכל קצוות העיר ומניו-ג'רזי. ילדים ממחנות הקיץ היהודים הועלו על אוטובוסים כדי שגם הם יפגינו נוכחות. רבים לקחו הפסקה מיום העבודה כדי להתייצב. משפחות בחופשה הגיעו בהרכבים מלאים, וקשישים רבים הגיעו במלוא כוחם ובמבט משולהב. אישה מבוגרת, נמוכת קומה, עמדה לבדה בפינת הרחוב ואחזה בשלט גדול, עליו כתבה בכתב יד: "איזראל אין מיי הארט". משתתפים רבים התעטפו בדגלי ישראל. רבים הניפו שלטים שהודפסו מראש על ידי המארגנים. אחרים בחרו לכתוב בעצמם את מה שהיה להם להגיד. על כמה שלטים נכתב: "האמהות עם החיילים בישראל". שלטים אחרים לא הצליחו להכיל את כל המילים שנושאיהם כתבו עליהם ובו ניסו להסביר שנעשה לישראל אי הצדק בכך שמאשימים אותה ברצח עם. איש אחד נופף בדף קטן שהכריז על כך שג'ון קרי וברק אובאמה פשוט לא מבינים את המזרח התיכון. ושלט גדול אחד החליט לפנות אל הקיבה במקום לרגש עם הכיתוב: "חומוס – יס! חמאס – נו!".
שרה ואנריקה אלטמן, פנסיונרים מקווינס, סיפרו כי הם הגיעו לעצרת באוטובוס ושתי רכבות. הם נופפו בדגל קטנטן של ארה"ב. "היה לנו חשוב להגיע לכאן היום", אמרה שרה. "זה לא פשוט בשבילנו, אבל ברגע ששמענו על זה בבית הכנסת, החלטנו לבוא". "הבן שלנו עשה עליה", הסביר אנריקה. "הוא גר בירושלים עם אשתו והנכדים, ואנחנו דואגים נורא. אנחנו רק שומעים כאן בחדשות על הפלשתינים והילדים שלהם, וכואב עליהם, זה בטוח, אבל לא מדברים על הפחד של הנכדים שלנו, על זה שהם לא בטוחים, ואולי עוד כמה שנים, אם יתנו למצב הזה להימשך, זה כבר יהיה הרבה יותר גרוע".
עידוד מבית הנבחרים
העצרת נפתחה בשירת ההמנון האמריקאי, אולי כדי להדגיש שעם כל דגלי ישראל שהונפו במקום, זוהי אמריקה שנושאת כעת את קול התמיכה בישראל. על הבמה עמד מתרגם לשפת הסימנים, שתרגם בתנועת ידיים את דבריהם של הנואמים הרבים, והיו בהחלט רבים.
"רצינו שהקול הזה שלנו ישמע באו"ם", הסבירה איה שכטר את הבחירה במיקום העצרת. "אנחנו מרגישים שיש סטנדרט כפול ביחס לישראל. לא קיבלנו תגובות כלשהן מהאו"ם, אבל היה חשוב לנו להראות תמיכה רחבה שמגיעה מכל קצוות הקשת הפוליטית והאזרחית".
הנואמים הרבים עלו בזה אחר זה אל הבמה, ולמרות שרובם ככולם חזרו על אותן האמירות, נראה היה שהקהל שמח לשמוע את הדברים בכל פעם מחדש. חברי קונגרס שונים הגיעו לשאת דברים, בהם נדיה ולסקז, האקים ג'פריז, סטיב ישראל וגרייס מנג, ורבים מהם הצהירו שלא חייבים להיות יהודים כדי להבין את ישראל. הם דיווחו, בין השאר, כי נרקמת יוזמה בבית הנבחרים להציג את תמיכתם של רוב חברי הקונגרס בזכותה של ישראל להגן על עצמה על ידי שליחת מכתב נחרץ לאו"ם. בסנאט כבר הצביעו לפני שבועיים על הבעת תמיכה בפעילות הצבאית הישראלית. תוצאות ההצבעה: 100 סנאטורים בעד, 0 נגד.
הסנאטור היהודי של מדינת ניו-יורק, צ'אק שומר, הביע את תמיכתו המוחלטת בישראל, כפי שכבר עשה מעל גבי במות אחרות בשבועות האחרונים. בניגוד להסכם שביתת האש שהציג מזכיר המדינה לקבינט הישראלי, שדחה אותו מכל וכל, הכריז הסנאטור שומר כי את הפעילות הצבאית לא ניתן לסיים לפני שחמאס יפורק מנשקו והמנהרות יהרסו לאלתר. הקהל מחא כפיים, אבל באותה העת גם התגברו הרחשים בקרבו, כאשר משתתפים רבים, ובעיקר מקרב הישראלים, החלו לנתח עבור אחרים מה נכון ומה לא נכון בהתנהלות של מדינת ישראל מול ארה"ב, מה הטעויות שעשה מזכיר המדינה, מה הבעיות של הנשיא אובאמה, וגם לראש הממשלה בנימין נתניהו חילקו ציונים באותה הזדמנות. "ביבי עשה טעות גדולה עם ההסכמות שלו לכל הפסקות האש האלו", הסביר לי אמיר הרברט, שעובד במשרד רואי חשבון גדול בעיר ועזב באמצע יום העבודה כדי להשתתף בעצרת. "אני מסתובב כבר שבועות עם תחושת מועקה קשה. אני צריך להיות כאן או שם? המשפחה שלי בראשון לציון ואני מרגיש שקשה לי להיות כאן. כשאני מוצא את עצמי מנהל שיחה עם אנשים שהם חברים שלי במשרד, אני מוצא את עצמי מנסה להסביר משהו שלי כל כך ברור. כולם רואים את התמונות מעזה, ישר מסתכלים עקום ולא מבינים שאם זה היה קורה כאן הם היו שולחים את הצבא שלהם הרבה יותר מהר לטפל בסכנה הקיומית הזאת ובכל מחיר. אני חושב שאחת הבעיות זה שאנשים כבר שומעים כמו תקליט שבור על הסכסוך הזה ורואים את זה כחזק מול חלש. בכל זאת", הוא ממשיך, "אני מרגיש שכשאני מסביר וממש מעביר את הפרטים, זה לאט לאט נתפש".
התחושה הזו כנראה גרמה לרבים כל כך, החשים באותו התסכול, להגיע לעצרת, בה ידעו שיפגשו באנשים שחושבים בדיוק כמוהם.
הבעיה עם ההסברה
"הרבה אנשים הגיעו כי הם יודעים שיש לחץ כל הזמן על ישראל להפסקת אש והם רוצים להראות שיש תמיכה גם מחוץ לישראל במערך ההגנתי", מסבירה איה שכטר ומתייחסת גם לדברים שאמרה בתורה על בימת העצרת. "זו ההפגנה הרביעית שהגעתי אליה בשבוע האחרון, ואני רואה איך מגיעים יותר ויותר אנשים בכל פעם. בנאום שלי היה לי חשוב לדבר כישראלית. בכל פעם שיש מבצעים צבאיים והפגנות שנלוות אליהם, אני תמיד שומעת את האמירה שלישראל יש את הזכות להגן על עצמה, והיה לי חשוב להגיד שזו כבר לא זכות, זו חובה של ישראל לאזרחיה. אני לא חושבת שיש כאן שאלה! היה חשוב לי גם לעמוד שם ולהצדיע לחיילים ולחיילות של צה"ל".
בהמשך עלו אל הבמה גם הקונסול הכללי של ישראלי בניו-יורק, עידו אהרוני, ושגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, שהודו על התמיכה והציגו חזית מאוחדת ומרוסנת. הנאומים המשיכו והמשיכו. עלה כומר מפורסם ונציגים מקרב הקהילה היהודית.
נושא חם אחר בקרב הקהל היה "ההסברה הישראלית". רבים השמיעו רטינות וביקורת על כך שעבודת ההסברה "בלתי מורגשת", לא באיזור הקרוב ולא בעולם בכלל. חבורת צעירים עברה בין האנשים והזמינה אותם להיכנס לאתרים השונים ולכתוב טוקבקים לכתבות שלא מציגות את המצב באופן הוגן. "יש אתרים שנבנו ממש נגד ישראל ויש כל הזמן כתבות ומאמרים, גם באתרי חדשות לגיטימיים, שממש מראים את המצב בצורה מעוותת", מסבירה הילי, סטודנטית מישראל. "אנחנו חושבים שאם נשמיע את קולנו ונעלה עובדות שסותרות את מה שכתוב או שמציגות סופסוף את הדברים כמו שהם באמת, אנשים לאט לאט יקשיבו".
איה שכטר מוסיפה שהיעדר התמיכה בישראל והביקורות המגיעות מכיוונים שונים מטריד אותה היום יותר מאי פעם.
"אני באופן אישי התחלתי לקרוא עיתונות זרה, בעיקר מאירופה. במועצה הקמנו דף פייסבוק, לו קראנו 'מילואים און-ליין', שבו אנחנו מראים את הכתבות שמציגות את המצב בעזה באופן חד צדדי. אנחנו גם מראים כותרות קשות כמו 'ישראלים חוגגים על מות תינוקות פלשתינים', שהופיעה ב'דיילי מייל'. בדף הפייסבוק אנחנו מבקשים מהחברים להיכנס לאתרים האלו ולהגיב. לאחרונה התפרסמה כתבה הטוענת שישראל מסלפת את עניין השימוש של חמאס באזרחים כ'מגן אנושי', ואנחנו בתגובה נותנים קישורים ומראים מה נכון".
הביטחון של כולנו
במסגרת ריבוי הפעילות הקהילתית, שכטר מציינת גם את היוזמות הנוספות שהיא מקדמת בימים אלה בשיתוף עם ג'יי.סי.סי טנפליי וכן את ההירתמות חסרת התקדים של הקהילות. "אני מעורבת יותר מאי פעם. יש יותר הסכמה גם בקרב הקהילה היהודית וגם הישראלית. זה מגיע אחרי חטיפת הנערים, אחד מהם היה בעל אזרחות אמריקאית, וכולם מתחילים להרגיש שזו תמיכה לא רק בישראל אלא בילדים של כולנו. זה מרגיש שהמבצע הזה הוא הביטחון של כולנו. היוזמה המתהווה שלנו", היא מוסיפה, "היא ניסיון לתמוך בעסקים בדרום הארץ. אנחנו מנסים לקדם פלטפורמה אינטרנטית שבה נוכל לקנות דברים מעסקים בדרום. האתר עכשיו בשלבי הקמה".
לסיום העצרת הוקראו פסוקים מן התנ"ך והציבור שר ביחד שירים יהודיים ושירי שלום. ילדה אחת שהגיעה לעודד ולחזק התעלפה, אבל נראה היה שההמון הרב שהתאסף במקום, פנה לדרכו מחוזק ומעודד ונכון להמשיך במלאכת התמיכה בישראל.
