שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רויטרס, AFP, יואב זיתון

    מעזה להאג: הקרב שאחרי הלחימה

    כלקח מדו"חות ש"הפלילו" בעבר את ישראל בעקבות פעולות צבאיות, לווה מבצע "צוק איתן" באיסוף עדויות שאמורות למנוע מפלה בזירה המשפטית הבינלאומית. מה כללה ההיערכות? איזו הגנה יקבלו החיילים? ומה הסיכוי לשיתוף פעולה עם האו"ם? כיפת הברזל המשפטית - כל השאלות והתשובות

    אחרי לחימה של 29 ימים מפנה כעת המערכת הצבאית את הזירה למערכת המדינית, אולם גם המערכת המשפטית מביטה מהצד כדי לבלום מפלה אפשרית בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג או במוסדות האו"ם. על השולחן נרקמת כבר המהדורה שמכונה נכון לעכשיו "דו"ח גולדסטון 2", לאחר שמועצת זכויות האדם של האו"ם כבר הודיעה על הקמת ועדת חקירה לבירור פעולות צה"ל ברצועה.

     

    דו"ח כזה שיגבה פגיעה באמינות של ישראל וב"אשראי" עתידי בעת לחימה, לצד דה-לגיטימציה מתרחב והחרמות, עלול להוביל גם לתביעות נגד בכירי הממשל והצבא בבתי הדין הבינלאומיים. במקביל, גם קצינים וחיילים בדרגים נמוכים יותר שהשתתפו בלחימה עלולים למצוא את עצמם מואשמים ב"פשע מלחמה".

     

    כמו כן נערכות הלשכות המשפטיות להתמודד עם אפשרות שמדינות שונות יגישו אישומים בגין פשעים נגד האנושות, ואף יוציאו צווי מעצר שימנעו מבכירים לשעבר במערכת הצבאית להגיע לאותן מדינות. המון אופציות לפעולות נגד ישראל, ולא הרבה אפשרויות לצמצום הנזקים.

    המראות שמהם חששו בזירה המשפטית. ילדה פלסטינית פצועה בעזה (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    המראות שמהם חששו בזירה המשפטית. ילדה פלסטינית פצועה בעזה(צילום: MCT)

    כיצד נערכה ישראל למערכה המשפטית?

    ההיערכות נעשתה בכמה מוקדים וכללה בין היתר ליווי משפטי שוטף מצד הפרקליטות הצבאית ובמקרים מיוחדים גם מצד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. כהפקת לקחי העבר, נאספו תיעודים ויזואליים יותר של פעולות הצבא, בדגש על מטרות שהוגדרו

    בעייתיות ומעוררות מחלוקת. התיעוד מצביע במקרים שונים על ירי שביצע חמאס ממוקדים רגישים כמו למשל בתי חולים.

     

    איסוף החומרים ישמש לשתי מטרות: בדיקת תלונות ביוזמת ישראל, שתשמש גם לבחינת כשלים חוקתיים ומוסריים כמדינה שומרת חוק וזכויות אדם, וכן מענה ישראלי הולם לוועדת חקירה בינלאומית של מועצת זכויות האדם או בדיקות אחרות.

     

    איזה ליווי משפטי התבצע במהלך הלחימה?

    הנושא נוהל לאורך כל ימי הלחימה בעיקר על ידי המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית. במסגרת הפעילות שבראשה עמד הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, נבדקו אילו מטרות הן צבאיות וניתן להפציץ אותן ואילו לא. כשמדובר באלפי מטרות, תפקיד מכריע היה גם למפקדי השטח – שהיו צריכים להבחין בתנועה אזרחית סביב אותן מטרות, גם אם הן צבאיות.

     

    המפקדים הבכירים שאמונים על המשימות המבצעיות תודרכו כיצד לשמור על כללי הדין הבינלאומי בלחימה, לצד שמירה על פקודות הצבא וחוקי המדינה. מקרים מורכבים ועקרוניים יותר וספקות הועברו לדיון אצל היועץ המשפטי לממשלה וצוותו, שהורכב מהמשנה ליועץ לענייני פלילים עו"ד רז נזרי והמשנה לענייני משפט בינלאומי עו"ד רועי שיינדרוף.

    חשש מהגשת אישומים בגין פשעים נגד האנושות (צילום: AP) (צילום: AP)
    חשש מהגשת אישומים בגין פשעים נגד האנושות(צילום: AP)

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

    מראות ההרס בבית שהופצץ על ידי צה"ל ברפיח (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    מראות ההרס בבית שהופצץ על ידי צה"ל ברפיח(צילום: MCT)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    מה תכלול המערכה המשפטית?

    הלחימה גבתה את חייהם של כ-2,000 פלסטינים ובכללם אזרחים רבים. בשל כך צופים במערכת המשפטית מאבק לא פשוט סביב הפגיעה בחפים מפשע. עניין המידתיות ייבחן היטב. לפי החוק הבינלאומי, ניתן לפגוע במטרות צבאיות ולעתים גם במחיר

    פגיעה בחפים מפשע, במקרה שבו העניין מידתי. פגיעה במשגר שממוקם בקומה 1 בבניין בן 10 קומות שיופל על כל יושביו ייחשב לבלתי מידתי, בעוד חיסול רב-מרצחים כמוחמד דף כשלצדו חמישה אזרחים ייחשב למידתי. טעויות שקורות במלחמות יובאו בחשבון.

     

    נקודה נוספת שתרכז מאמצים רבים נסובה סביב המצב ההומניטרי הלא-פשוט בעזה בזמן הלחימה ולאחריה: קושי בטיפול בפצועים בשטח, מחסור בתרופות, מזון וחשמל, פגיעה בבתי חולים ועוד. הנושא טומן בחובו את אחד הנושאים השנויים במחלוקת בלחימה – הפסקות האש ההומניטריות, שלא פעם כובדו על ידי צה"ל בלבד ואף גבו ממנו מחיר.

     

    המערכת המשפטית פעלה בהסכמת צה"ל למען חלונות הזמן הללו כדי לאפשר טיפול באוכלוסייה ולמזער אפשרות לטענות כאלה או אחרות נגד ישראל. בירושלים ידגישו שמדובר במלחמה, שכוללת חוקים משלה גם במשפט הבינלאומי.

     

    אילו לקחים הופקו מאז דו"ח גולדסטון?

    פעולות רבות שנעשו הופקו כלקחים ממבצעי עבר ומהצורך במתן מענה לטענות כלפי ישראל. לנוכח המלצות חלקו השני של "דו"ח טירקל" השני לבדיקת הפרות דיני מלחמה במשט שעשה דרכו לעזה במאי 2010, הפעיל צה"ל במבצע "צוק איתן" צוותים לבדיקה בזמן אמת של מקרים חריגים כמו תקיפות שהובילו להרג אזרחים רבים. במידת הצורך תחקיר זה יהפוך לחקירה בידי צוותים מסודרים. כך יוכלו להתפרסם ממצאים ותוצאות בדיקות שבוצעו בסמוך לאירועים.

     

    בנוסף לכך, הצד השני של המטבע כלל הכנת "תיקי הפללה", שבכתיבתם היו שותפים אגף המודיעין בצה"ל וחיל האוויר. מטרת התיקים היא להציג הוכחות ויזואליות ומודיעיניות על פעילות לחימה של חמאס מתוך בתי אזרחים או מבנים ציבוריים כדוגמת בתי חולים ובתי ספר שמותקפים בשל כך על ידי צה"ל.

    החיילים יקבלו הגנה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    החיילים יקבלו הגנה(צילום: רויטרס)

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

    האם היו מאפיינים ספציפיים מהמבצע הנוכחי שהובילו ליצירת הגנה משפטית?

    בהשראת מבצע "צוק איתן", כינסה בשבוע שעבר שרת המשפטים ציפי לבני דיון שבו גובשו צוותים שמטרתם לגבש "התקפה" משפטית, על מנת להצביע על עוולות פעולות חמאס. בעקבות הדיון, שבו השתתפו גם נציגי משרד החוץ, נאספו חומרים שיעידו

    על אחריות חמאס לפגיעה בחפים מפשע ובשימוש שהוא עושה במגן אנושי – לרבות ירי מתוך שטחים מאוכלסים, קריאה לתושבים בעזה שלא לעזוב את בתיהם למרות אזהרות ישראל, ירי מתוך מתקנים של האו"ם, בתי ספר, בתי חולים ומסגדים, וכן ירי רקטי לעבר אוכלוסייה אזרחית.

     

    האם הפעילות המשפטית מגבילה את ידי צה"ל?

    במערכת המשפט בטוחים שהתשובה לכך היא הפוכה וכי הליווי שנעשה מהווה "כיפת ברזל משפטית". לעמדתם מנסים הפרשנים למצוא ככל שניתן את הפתרונות להכשיר את הדרך לפעולה, וכי במקרים שלא ניתן לעשות זאת – עצירה או שינוי פעולות – מגנים על ישראל גם כלפי עצמה מבחינה מוסרית ומשפטית פנימית, גם מפני ועדות חקירה חיצוניות וגם בהגנה על כל מפקדי צה"ל וחייליו והדרג המדיני.

     

    האם חיילי צה"ל, שלמשל צולמו במהלך המבצע, צריכים לחשוש ממעצר בחו"ל?

    אף פעם אין 100 אחוזי הגנה. לעמדת המדינה, אם החייל פעל לפי הוראות צה"ל, שפועל

    ברוב המכריע של המקרים לפי אמות הדין הראויות, לא צפויות בעיות. הליווי המשפטי נועד לתת מענה לכל טענה נגד התנהלות לקויה. אם חייל ביצע את הפקודות שהוטלו עליו, המערכת הצבאית והמשפטית פועלות כדי שלא תהיה סיבה לדאגה.

     

    האם יש סיכוי שישראל תשתף פעולה עם בדיקת מועצת זכויות האדם של האו"ם?

    התשובה לשאלה תוכרע בדרג המדיני ולא בזירה המשפטית, אולם נראה כי בדומה להתרחשויות אחרי דו"חות קודמים, הסיכויים לשיתוף פעולה עם הגוף שנחשב לאנטי-ישראלי קטנים ביותר. זו גם הנטייה במערכת הפוליטית, שנובעת מחוסר רצון להעניק לגיטימציה להליך מוטה.

     

    בהכנת הכתבה השתתפו יואב זיתון ואטילה שומפלבי
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    החשש מתביעות אחרי המבצע
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: עמית שאבי
    קיימה דיון. שרת המשפטים לבני
    צילום: עמית שאבי
    צילום: מוטי קמחי
    ליווי צמוד. היועמ"ש וינשטיין
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: אלכס קולומויסקי
    המשנה ליועץ לענייני פלילים עו"ד רז נזרי
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים