הסמארטפון שהזהיר מהסכנות באינטרנט
יבואן הסמארטפון-מצלמה של סמסונג צירף אזהרה חריפה מפני "הסכנות שבאינטרנט" מפסיכולוגים ואנשי רוח וחינוך תחת טענה של הגנה מפני תביעות עתידיות. סמסונג הורתה לשנות את הנוסח
האינטרנט מלאה בדברים. טובים ורעים. האם לצרכנים יש צורך בהפחדות של יבואנים, שמצטטים אנשי מקצוע? חברת רמפל שהחלה לייבא את גלקסי K זום, חשבה שכן והוסיפה אזהרה חריפה מפני "הסכנות שבאינטרנט" תחת טענה של הגנה מפני תביעות עתידיות. לאחר פנייה לחברת סמסונג, האזהרה הוסרה.
האזהרה הגיעה מודפסת על חלקה האחורי של תעודת האחריות של המכשיר שהגיע אלינו לפני כשבועיים. נכתב בה: "פסיכולוגים ואנשי רוח וחינוך מזהירים כי האינטרנט טומן בחובו סכנות לילדים ומבוגרים כאחד, וממליצים להשתמש בתוכנות חסימה".
בחוק הישראלי נקבע כי ספקיות שירותי תקשורת כמו חברות האינטרנט, וספקיות הסלולר, מחויבות להודיע לכל לקוח על קיומן של תוכנות סינון חינמיות, המאפשרות לכל משתמש למנוע מתוכן מסוג מסויים להגיע אליו או אל ילדיו דרך המחשב או הסמארטפון.
כדי ליידע את המשתמש, על הספקית לצרף עלון מידע, לציין בעל פה ואף לשלוח פעם בשנה את אותו עלון אל בית הלקוח בדואר או באימייל, כדי לוודא שהוא אכן יודע כי ניתן לסנן את תוכן האינטרנט באמצעות תוכנה ללא תשלום. החוק מתייחס לחובה ליידע לקוח שנרשם לשירות כלשהו המאפשר לו לגלוש באינטרנט בדרך כלשהי, והאזהרה מצורפת עם החוזה, לא עם המכשיר.
תקציר החוק המופיע באתר הכנסת אומר כי "כל ספק גישה לאינטרנט יהיה חייב ליידע את מנוייו על דבר קיומם של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים ברשת ועל אמצעים להתגונן מפניהם. היידוע יתבצע, בין היתר, באמצעות שליחת עלון מידע מודפס ללקוח הן בעת תחילת ההתקשרות והן מדי שנה בשנה, ציון המידע בהסכם ההתקשרות עם המנוי, פרסום באתר האינטרנט של ספק הגישה ומסירת המידע על ידי נציגי שירות הלקוחות של הספק".
על פי הניסוח הזה, "החוק אינו מחייב יבואן או משווק לצרף אזהרה כלשהי למכשירים עצמם, ובכל זאת ברמפל החליטו כן לצרף אזהרה שכזו עם תעודת האחריות.
על פי טענתו של רמי פלר מנכ"ל החברה, המחלקה המשפטית שלו הנחתה אותו לעשות זאת, כדי להמנע מתביעות עתידיות שאולי יגיעו בגין השימוש באינטרנט, במכשירים שהוא מייבא.
כמו כן טען פלר כי חברות הסלולר גם מצרפות אזהרה שכזו לכל מוצר. בדקנו בעצמנו עם החברות ולא, סלקום, פרטנר ופלאפון לא מצרפות שום אזהרה מודפסת למכשיר.
חברות הסלולר כן מצרפות אזהרה מודפסת ומקוונת לאלו המצטרפים או מחדשים חוזה או הסכם, ובנוסף שולחות ללקוחות אחת לשנה את אותה אזהרה. אף אחת מהן לא מוסיפה את ההסכם למכשיר עצמו. הנוסח של חברות הסלולר שונה.
בעלון של פלאפון, למשל, מצוין כי האינטרנט הוא מקור להנאה ורכישת ידע אבל "ולעיתים קשה לדעת מתי הגלישה הופכת למסוכנת ואף עלולה לגרום נזק. ולכן רצינו ליידע אתכם על הסכנות הטמונות בגלישה ברשת".
ומה עם המכשירים המיועדים לשוק החרדי? באותם מכשירים "כשרים" אין אפשרות לגלוש, לשלוח ולקבל הודעות, אלא רק לנהל שיחות. גם עם מכשירים אלו לא מגיעה אזהרה כלשהי.
תהינו אם כך על הניסוח המאיים של רמפל, ומדוע הוא כל כך תוקפני כלפי האינטרנט. ביקשנו מרמפל גם לפרט מי הם אותם פסיכולוגים ואנשי רוח שמזהירים מפני האינטרנט כדי לשמוע ישירות מהם על הסכנות והדרך להמנע מהן.
בעקבות פניות התקשורת בנושא, רמפל שינתה את הניסוח לכזה שקרוב יותר לאזהרה של חברות הסלולר, אך היא עוד לא פורסמה. גירסה זו עוסקת בעיקר ביידוע לגבי תוכנות הסינון, ולא בהפחדה מפני האינטרנט.
תגובות
מסמסונג נמסר כי "מדובר בפעולה שנקטה אחת מהיבואניות של סמסונג בישראל באופן עצמאי וללא אישור סמסונג. הורינו ליבואנית להסיר לאלתר את האזהרה".
מרמפל נמסר כי "סמסונג ביקשו לשנות את הניסוח. סוכם שאנחנו נשנה טיפה את הנוסח ונעשה אותו יותר מפורט."
