שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הישראלי שנלחם באבולה באפריקה: "כמו סוף העולם"

    במסגרת עבודתו בארגון "רופאים ללא גבולות" בגינאה נחשף אייל רייניך למציאות המפחידה של התפרצות האבולה: קהילות שלמות נמלטות או נמחקות בשל שיעור התמותה הגבוה מהנגיף, הרחובות מתרוקנים והלבנים מואשמים בשימוש במאגיה שחורה בניסיון לשלוט שוב באפריקה. דיווח ישראלי מהשטח

    מאז סוף מאי אני שוהה בגינאה שבמערב אפריקה במסגרת ארגון "רופאים ללא גבולות", למעט שבועיים של הפסקה ביולי. הגעתי בעת רגיעה זמנית, כיוון שנגיף האבולה התפרץ מחדש בינואר אך הדבר קורה ביתר שאת מאז חודש יולי. זאת הפעם הרביעית בשנים האחרונות שאני נמצא במדינה שיש בה אבולה, אך זוהי ההתפרצות האלימה ביותר שראיתי.

     

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    התפרצות האבולה באפריקה:

    הצלחה לתרופה הנסיונית לאבולה: שני חולים התאוששו

    כתב CNN בלב המגפה: "האבולה בכל מקום"

    ניצולה נדירה ממחלת האבולה: נולדתי מחדש

     

    מטרתנו הייתה להקל את ייסורי הגוססים, למנוע הדבקות נוספות ולחטא את אזורי הטיפול, מקומות הקבורה ובתי המגורים של אלו שנדבקו באבולה. כל זה קורה באזורים השבטיים ביער הקדוש בגינאה ובגינאה ביסאו, ומהר מאוד מצאנו את עצמנו היחידים שמורשים לנוע ללא הפסקה באזורי ההתפרצות הנגועים ביותר - משולש הגבולות ליבריה, סיירה ליאון וגינאה ומעבר לו.

    ההתפרצות האלימה ביותר. אזור בידוד בגינאה (צילום: אייל רייניך) (צילום: אייל רייניך)
    ההתפרצות האלימה ביותר. אזור בידוד בגינאה(צילום: אייל רייניך)

    ביקשו להקל את ייסורי הגוססים. רופאים ללא גבולות בגינאה (צילום: אייל רייניך) (צילום: אייל רייניך)
    ביקשו להקל את ייסורי הגוססים. רופאים ללא גבולות בגינאה(צילום: אייל רייניך)
     

    הסכנה השנייה: פאניקה

    מהר מאוד הבנו שהסכנה כפולה: הווירוס והפאניקה. קהילות שלמות נעלמות ואובד לנו הקשר עמן. כמו במלחמות האזרחים כאן, הן נחבאות ביער ונותנות לג'ונגל להשתלט על דרכי הכניסה ולהעלימן, או שהכפר פשוט ננטש כי כולם נדדו וברחו, או שנדבקו ומתו במקום שאינו ידוע.

     

    בשל חוסר הקשר עם הקהילות, התנאים הגיאוגרפיים, נחשלות המדינה, תנועה תכופה של אנשים ופאניקה - אבדה השליטה על המחלה וממדי המגפה מתחוורים רק כשיש התפרצויות נוספות, גם במקומות חדשים.

     

    המודבקים נודדים למקומות שבהם יש קליניקות, בניסיון נואש לשרוד, ורק אז אפשר לדובב אותם, להבין מהיכן הגיעו ומתי, אילו אנשים השתתפו בלוויה וכיצד נהגו בגופה.

     

    צוותי קבורה ורפואה שלמים התפרקו וברחו, ובשל הפאניקה הופך הטיפול במחלות אחרות - מלריה, לאסה וכולרה - בלתי אפשרי.

     

    סכנת הפאניקה מתבטאת גם באלימות כלפינו. חצים וחניתות נורים מעל הראש ונשלחים איומים במאצ'טות ואבנים, אזהרה לעזוב את הקהילה הנחבאת בשקט ולא לבוא לרפא, לחקור - או להדביק, כטענתם. שבט מסוים האשים את הלבנים שהשתמשו במאגיה שחורה כדי להחזיר השליטה הלבנה ליבשת, או כדי לרוקן הגופות מדם ולהעבירן ביתר קלות לאירופה למטרות מחקר.

    קהילות שלמות נעלמות. ציוד מיגון באזור הבידוד (צילום: אייל רייניך) (צילום: אייל רייניך)
    קהילות שלמות נעלמות. ציוד מיגון באזור הבידוד(צילום: אייל רייניך)

    ניסיון נואש לשרוד. אזור בידוד למודבקים בגינאה (צילום: אייל רייניך) (צילום: אייל רייניך)
    ניסיון נואש לשרוד. אזור בידוד למודבקים בגינאה(צילום: אייל רייניך)

    הלבנים הואשמו בשימוש במאגיה שחורה. גינאה (צילום: אייל רייניך) (צילום: אייל רייניך)
    הלבנים הואשמו בשימוש במאגיה שחורה. גינאה(צילום: אייל רייניך)
     

    אנשים נמנעים מהתכנסות

    תנאי מזג האוויר, עונת הגשמים והבוץ המקשה על העבירות, לא מקילים לא עלינו ולא על הפציינטים הבורחים. חזרתי אתמול מניחום אבלים של שכן, שגם שימש כנהג שלנו ואשר אמו נפטרה מאבולה. הניחום והתפילות היו בחטף, אנשים בקושי לחצו ידיים ברפרוף ולא הוגש כיבוד, כדי לצמצם מגע וזמן שהייה בצוותא.

     

    אנחנו מפנים יותר ויותר אנשים ושורפים ציוד וקליניקות שאנשים כבר מפחדים להגיע אליהן. אנשים נטשו מסגדים ופינות תפילה ברחוב, ובקושי משתמשים בברזיות ציבוריות בכניסה אליהם. שוק הבקר והחוף שוממים ואנשים מצטופפים פחות בבארים, במסעדות ובקיוסקים. בתי מרחץ, מסאז'ים ומועדוני ספורט ננטשו ונסגרו, שגרירויות פינו משפחות וריכזו את שליחיהן במתחמים מצומצמים. גם חדרי המתים מסרבים לאסוף גופות ולאחסנן. אנחנו היחידים שעוברים בין אזורי הספר הנגועים, למרות סגירת הגבולות.

     

    אירועים חברתיים פרטיים ופסטיבלים בוטלו. אין יותר לחיצות ידיים ונשיקות על הלחי. בשדה התעופה מודדים לכולם את החום, מטפלים בדרכונים ובמזוודות בכפפות, במסעדות ובמשרדים משתמשים בספריי כלור או אלכוהול לחיטוי. 

     

    צוותי אוויר של חברות שעדין טסות לכאן או חונות חניית ביניים בגינאה מסתגרים במלון, מותשים מעבודה עקב סירוב של דיילים נוספים לטוס.

    שורפים ציוד שהשתמשו בו באזור הבידוד. גינאה (צילום: אייל רייניך) (צילום: אייל רייניך)
    שורפים ציוד שהשתמשו בו באזור הבידוד. גינאה(צילום: אייל רייניך)

    חדרי המתים מסרבים לאסוף גופות ולאחסנן. גינאה (צילום: אייל רייניך)
    חדרי המתים מסרבים לאסוף גופות ולאחסנן. גינאה(צילום: אייל רייניך)

    אירועים חברתיים פרטיים ופסטיבלים בוטלו. גינאה (צילום: אייל רייניך) (צילום: אייל רייניך)
    אירועים חברתיים פרטיים ופסטיבלים בוטלו. גינאה(צילום: אייל רייניך)
     

    כמו סרט אימה עתידני

    במלחמה באבולה אף צריך לזכור שישנה מחלה ותיקה יותר כאן מאותה משפחה, לאסה, שאחוזי התמותה בה נמוכים מעט מאבולה, ואם היא מתגלית מוקדם ישנו טיפול. התסמינים דומים בתחילה, לכן אובד זמן יקר עד שמבררים את המצב לאשורו.

     

    בינתיים הכניסה לאזורי הדבקה דומה לסרט אימה עתידני שבו ישנו איום בנשק כימי: לובשים חליפות פלסטיק, עוטים מסכות גז ומחזיקים ביד ספריי כלור. עוברים מקלחת כלור, שורפים את החליפה ואת יריעות הבידוד. כל זה קורה בחום אימים ובהזעה קשה בתוך החליפה בשל תנאי האקלים.

     

    המדינות הבאות בתור רבות: חוף השנהב, טוגו, אולי גאנה. במקביל: גיניאה ביסאו, מלי, סנגל ואולי גמביה. הסכנה היא שזה יקפוץ למדינות שמהוות צומת מרכזי לטיסות ולמעבר כוחות, דיפלומטים, חוקרים, מרצים וסטודנטים כמו אוגנדה וקמרון. הפגיעות ביותר הן קונגו ודרום סודן. כמעט בכל המדינות, חוץ מאלו של הסאהל (ניז'ר ובורקינה), המחלה אנדמית על וירוסיה השונים. הווירוס האלים ביותר נמצא באזורנו, בחוף המערבי, אולם מדינות השוליים ואלה המצויות בסכסוים צבאיים הן הנחשלות והמושחתות ביותר - והכי פחות ערוכות לטפל במחלה. 

     

    הכותב שוהה בגינאה, אפריקה, כמנהל משאבי אנוש במסגרת "רופאים ללא גבולות"




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אייל רייניך
    צוותי קבורה ורפואה שלמים התפרקו וברחו. גינאה
    צילום: אייל רייניך
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים