מעט זה הרבה: רוקנו את הבית ותהיו מאושרים

"אני מניחה שתבקשי ממני לרוקן את הבית, אבל כבר רוקנתי כל כך הרבה", אמרה לי לקוחה. "זה לא באמת קשור", אני עונה לה, "אני יכולה להניח שלמרות שרוקנת, את עדיין לא חווה את החיים שלך באופן מלא. בדומה לאדם שמן שעשה דיאטה והתפלא לראות שלמרות שהוא רזה הוא עדיין לא מאושר".

"אני מתנצלת מראש על הבאלגן", היא מוסיפה ואני משיבה: "אני לא מסתכלת על באלגן, זה ממש לא מעניין אותי" - כיועצת, אני מסתכלת על דברים חשובים הרבה יותר כמו מיקום האנשים בחדרים בזמן מסויים התומך בהם או לא.

"אני לא מצליחה לרוקן את העומס שיש לי בבית. אולי בעזרת הפנג שואי תוכלי לעזור לי?", שואלת לקוחה אחרת. זה כבר נשמע לי יותר מעניין ונראה שאוכל לעזור ללקוחה להיות במקום הזה באופן אישי שיאפשר לה מתוך בחירה להשליך דברים כי פנג שואי לא באמת קשור לחפצים.

אתם באמת צריכים את כל הבגדים שיש לכם?(צילום: shutterstock)

בהרצאה (מס' 4 בכתבה) של עיתונאי בשם גרהם בל ב"טד", הוא ממליץ לרוקן את הבית ולהישאר עם כמה שפחות - (מתוך הכתבה-) אנחנו קונים יותר חפצים ואוגרים רכוש, אבל זה לא הופך אותנו למאושרים יותר. כשיש לנו פחות חפצים, אנו זוכים בתחושת חופש וביותר זמן פנוי. פחות דברים ופחות מקום תפוס שווים לטביעת רגל אקולוגית קטנה יותר, לחיסכון בכסף ולנוחות רבה יותר. עלינו לפנות פריטים מביתנו ללא רחמים - בגדים שלא לבשנו שנים וחפצים אחרים שאנחנו לא משתמשים בהם, כדי להקטין את הצריכה ולהיפטר ממה שמעיק על חיינו. אפשר לקנות דברים, אבל כאלה שנאהב במשך שנים ולא סתם חפצים.

אז מדוע כדאי לנו לרוקן חפצים ואיך זה בכלל קשור לפנג שואי? זה לא באמת פנג שואי אלא המצאה מערבית פסיכולוגית הנתלית על גב התורה העמוקה הזאת, מהסיבה הפשוטה שלפני אלף שנה הבתים של האנשים היו מרוקנים כי אי אפשר היה לנסוע למרכז קניות כדי לקנות בשקלים בודדים חפצים שייצרו בארצם ,הם עוד לא ידעו שזה מה שיקרה בסופו של דבר מתוכם הייצור ההמוני והנגיש הזה מסין.

אם מבינים את התפיסה התרבותית העמוקה, בעיקר אם מטיילים במזרח, רואים שהארמונות של הקיסרים, גם בסין וגם ביפן, היו מלאים בכלום, למעט מיטה, ארון וקירות דקים, אם בכלל. בבתים של עשירים מצאתי לעיתים כד עם סימבוליקה מעניינת למזל, תמונה של טבע וזהו - לא היה מה להוציא משם.

גרהם בל מדבר על כך שעם השנים החדרים באמריקה גדלו פי 3 ובאופן ישיר, כשיש יותר חדרים יש פחות מקום כי קונים יותר. להצדקתו שכמי שראתה אין-ספור בתים של עניים ושל עשירים גם אני מצאתי בתים חסומים, מבולגנים, עמוסים לעיתים באזורים הנסתרים מהעין כדי להיראות טוב וגם הטובים ביותר.

עומס משקף בעיקר היצמדות, פחד, רכושנות ועוד מיני תופעות רגשיות פסיכולוגיות האמורות לתת לאוגרים להרגיש בטחון ונוחות.

מעט זה בעצם הרבה(צילום: shutterstock)

הם טרם שמעו את הבדיחה על העשיר שהיה מוכן לשלם כל סכום כדי לקבור איתו את חפציו, אך מצא ששום סכום כסף לא מאפשר לו לקבור איתו אפילו את נעליו. גרהם בל אומר שאנשים מאושרים בחללים קטנים מרוקנים מחפצים המאפשרים להם יותר זמן וכסף. מקומות בהם גם שואפים לנפוש: בתי מלון, ספינה, קרוון, אוהל ומתגעגעים בערגה לדירת הסטודנט שהיתה להם פעם כשכל רכושם היה שולחן, ארון ומיטה.

בטקסט הסיני הקדום בשם "המראה הבהירה של הפצאי" כתוב: "בית גדול שולט על אנשים ובית קטן אנשים שולטים בו". הקדמונים התכוונו לומר שבבית גדול מידי אנשים חווים בדידות ובעיות תקשורת ובבית המביא לנו את מה שנחוץ לנו באמת אנו חווים הרמוניה. מה מומלץ, אם כך? לרוקן מהבית, בעיקר את ההיצמדות ואת הקיבעונות המחשבתיים כדי למלא בבית את מי ש"אני" באמת. החופש מתחיל בבית, הבית זה הלב שלי, הבית משקף אותי. אבל זה לא באמת פנג שואי זה אתם.

• שרונה פומס , פנג שואי