שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שוב לא נגע בכריך? הסיבות לקשיי אכילה בגן
    המעבר לגן או בית ספר חדש עלול להיות קשה עבור הילדים לא רק מבחינה חברתית או חינוכית, אלא גם מבחינה תזונתית. ייתכן והאוכל המוגש לא מוכר או טעים להם, אולי הדרך בה אוכלים שונה ומעלה חששות. הדיאטנית תרצה שני מסבירה באילו קשיים הם עלולים להתקל - וכיצד תקלו עליהם

    תחילתה של שנת לימודים חדשה מהווה מעבר משמעותי עבור רבים מהילדים וההורים. מעבר זה משפיע בכמה מישורים גם על ההתנהלות התזונתית של הילד. התארגנות נכונה, הכרת כמה כללים חשובים והקפדה על יישומם יהפכו את המעבר לבריא, טעים ונוח יותר.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

     

    עוד על תזונת ילדים בערוץ הורים :

    עוברים למוצקים: מתי אפשר להושיב בכיסא אוכל?

    במקום ממתקים: כך תגרמו לילדים לאכול פירות

    כל ילד שמן זקוק לדיאטה? 18 מיתוסים

     

    1. התארגנות

    ילדים רבים, שהיו רגילים שמגישים להם את האוכל במסגרת המעון או הגן, מגיעים למסגרת חדשה שבה הם צריכים להביא אותו מהבית. בעקבות כך נדרשת התארגנות חדשה של הילד הכוללת בין השאר את הוצאת קופסת האוכל מהתיק, ישיבה והתארגנות ליד השולחן, פתיחת הקופסה (חשוב לבדוק שהילד אכן מסוגל עצמאית לפתוח את הקופסה) ואכילה בחברת ילדים שאוכלים מאכלים ששונים מהאוכל שלו.

     

    המאכל הראשון והנפוץ ביותר אותו לוקחים הילדים הוא הכריך. מומלץ להכין מראש מערכת שבועית שבה ניתן לקבוע עם

    הילד מה הוא מקבל לאכול בכל יום. כדאי לגוון את הכריכים על ידי שילוב של מגוון הממרחים, הוספת ביצה, הכנת טוסטים עם גבינה צהובה או לחילופין לתת לילד קלח תירס או פסטה קרה. לכל אלה מומלץ להוסיף ירקות בקופסה או תא נפרדים, אם מדובר בקופסה מחולקת עם מחיצות. מומלץ גם לחתוך את הירקות בצורה שמושכת את העין (ניתן לעשות זאת על ידי חותכני עוגיות בצורות שונות).

     

    לירקות שאתם יודעים שהילד אוכל אפשר להוסיף במנג'ט (סלסלה מסיליקון) ירק חדש מעט אחר, כמו תירס גמדי, פרח כרובית טרייה או שערות גזר (גזר שנחתך עם קולפן ירקות). ניתן גם להוסיף פרי במגוון משתנה, בהתאם להעדפות הילד לארוחת הפרי בהמשך היום.

     

    לאחר הכנת מערכת שבועית חשוב לבדוק מדי פעם האם ישנם מאכלים שניתן להוסיף או לגוון. לפעמים הילד מקבל רעיונות למזונות חדשים מחברים שאוכלים לידו. מדי פעם כדאי לבדוק שכמות האוכל ששולחים אכן מספיקה והילד אינו חש רעב עד לארוחת הצהריים.

     

    לחילופין, אם הילד מחזיר כריכים שבעבר היה נוהג לאכול יש להיות ערים לכך ולברר מדוע הוא אינו אוכל. לפעמים הסיבות לכך אינן תלויות בטעם אלא בתגובה הסביבתית. לדוגמה, אותו ילד שנהג להביא כריך עם טונה מדי פעם לגן והילדים סביבו טענו שהכריך מסריח. הילד מרגיש שלא בנוח להוציא את הכריך מהתיק ואומר לגננת באותו יום שאינו רעב.

     

    יש ילדים שעוברים לגן שבו ארוחת הבוקר נאכלת בצורת מזנון. במסגרת זו יש לגננות פחות ידע על מה קורה עם הילדים בזמן הארוחה, מה וכמה הם אוכלים, זאת מאחר שהן לא יושבות לאורך זמן איתם בשולחן האוכל. אם אתם יודעים שהילדים שלכם בעייתיים יותר בנושא האוכל, מומלץ בתחילת השנה לבקש מהגננת לשים לב ולדווח לכם לפחות פעם בכמה ימים.

     

    2. הצד החושי

    אומרים שהעיניים אוכלות יותר מהפה. אצל ילדים האסטטיקה והדרך שהמזון נראה משפיעה מאוד על האכילה. לכן חשוב להכין את האוכל בצורה מזמנת. מומלץ לצייד את הילד בקופסה מחולקת לתאים, כיוון שילדים אינם אוהבים שמזון אחד נוגע באחר. כך יהיה להם תא לכריך, תא לירקות ותא נוסף בו אפשר להוסיף מגוון מאכלים כמו זיתים, ביצה קשה, קלח תירס או לביבה.

     

    רכיב נוסף שיכול להקל על ההפרדה וגם מוסיף לאסטטיקה הוא שימוש במנג'טים מסיליקון, אותם ניתן להשיג במגוון צבעים. בתוך המנג'ט אפשר לשים חתיכות ירקות חתוכים. אם מדובר בכריכים אפשר לצרף פתק קטן עם ציור או מדבקה, אפשר לחתוך את הכריכים לצורות כמו משולשים קטנים, חיתוך על ידי חותכן עוגיות וכדומה.

     

    ילדים רבים אינם אוהבים שהלחם נעשה רך מהממרח שבתוכו, המרקם הספוגי והרך דוחה אותם. ניתן להניח את הממרח (טחינה, גבינה או סלט אבוקדו) בקופסה קטנה סגורה שבה הילד יטבול את הלחם, כמו שמנגבים צלחת חומוס. מאותה סיבה מומלץ להפריד את הירקות מהלחם ולא לשלוח סלטים, כיוון שהירקות מאבדים את המרקם הקריספי שלהם.

     

    כאשר מזון סגור בקופסה הריחות מצטברים. אותו ריח שכמעט אינו מורגש כאשר מגישים את המזון לשולחן, למשל ריח של ביצה קשה או טונה, יכול להיות עז כאשר הילד פותח את קופסת האוכל. חשוב להיות ערניים לרגישות לריחות של הילד שעלולים לגרום לו להימנע מאכילת המזון שאותו הביא.

     

    ילדים רבים שעוברים למערכת חינוכית שונה נפגשים עם ארוחה מבושלת (בשרית או צמחונית) שונה ממה שהכירו. הם יכולים לפגוש מנות ומאכלים חדשים, דרכי הכנה שונות וכו'. בגילאי שנתיים עד שבע הילדים מאוד חשדניים לגבי אוכל חדש. ייתכן שבהתחלה יבחרו שלא לאכול חלק מהאוכל המוגש להם ויספרו לכם, ההורים, שהאוכל בארוחה חשובה זו אינו טעים להם.

     

    מומלץ לעודד את הילדים להתנסות במאכלים החדשים ולא להילחץ מכך שאינם אוכלים. כדאי לזכור שלפעמים נדרשות 12-16 חשיפות חוזרות של אותו מזון כדי שילדים יהיו מוכנים להתנסות ולאכול. המסגרת של הגן או הצהרון יכולה להוות סביבה חברתית שתעודד התנסות במאכלים חדשים שהילד אינו מכיר מהבית. בנוסף, סביבת חברים בני אותו גיל שאוכלים את המנות החדשות יכולה לעודד את הילד להתנסות ולטעום מהם.

     

    3. הצד הרגשי

    מקום חדש, קבוצת ילדים חדשה ולא מוכרת, אנשי צוות חדשים - כל אלה יוצרים תחושת חוסר ביטחון אצל הילד. אכילה מתקיימת לרוב במקום שהילד מרגיש ביטחון. חוסר ביטחון יכול לגרום לילד לחוסר תיאבון.

     

    ייתכן ותמצאו את הכריך כמעט שלם בתיק, וכשתשאלו את הילד מדוע לא אכל הוא יענה: "לא הייתי רעב". במצבים כאלה רוב הסיכויים שכאשר יגיע הביתה יתפרץ אצלו הרעב והוא יבקש לאכול. חשוב להתארגן בהתאם ואפילו לדאוג לארוחה גדולה יותר בשעות אחר הצהריים.

     

    מנגד ייתכן מצב שבו הגננות יספרו לכם שהילד אוכל מאוד לאט ונשאר לשבת בשולחן גם לאחר שסיים לאכול. ייתכן והסיבה לכך היא כי הילד עדיין לא מוצא את עצמו במסגרת הגן. אולי הוא חושש לקום מהשולחן ולהגיע למשחקים כי זה ידרוש ממנו התמודדות חברתית עם ילדים שהוא אינו מכיר. ילד המתנהג כך זקוק לתיווך של הצוות החינוכי בהתחלה כדי להצטרף למשחק עם ילדים אחרים.

     

    המעבר לצורת אכילה שונה במסגרת הגן יכולה לעורר בילדים, בעיקר אצל הרגישים מביניהם, חרדות. זכור לי המקרה של טל (שם בדוי) בת הארבע, שהוריה הגיעו אליי חרדים ודואגים. לדבריהם, הילדה הייתה רגילה לקחת יום יום לגן כריך עם שוקולד. היא עברה לגן בוגר יותר בו אכלו ארוחת בוקר משותפת שהוכנה על ידי הסייעת בשיתוף הילדים. בימים הראשונים אותה ילדה לא הסכימה להתקרב לשולחן, וההורים חשבו לשלוח איתה את הכריך המוכר לה עם השוקולד. מאחר והיו איתי בקשר המלצתי להם להמתין ולקשר ביני לבין הגננת.

     

    לאחר מספר ימים מתחילת השנה הסכימה טל בעת הארוחה לשבת ליד השולחן לצד הגננת.

    רק לאחר כחודש ימים היא הסכימה לאכול פרוסת לחם ללא ממרח. בהמשך הסכימה לאכול גם את הכריך עם החומוס או הגבינה. אותה ילדה הייתה צריכה להכיר התנהלות שונה חברתית ותזונתית בשעת הארוחה, ולמעשה יצאה ברווח תזונתי כיוון שלמדה לאכול כריך שונה ובריא יותר ממה שהייתה רגילה אליו.

     

    לסיכום, המעבר למסגרת חינוכית חדשה עלול לגרום לרגרסיה מסויימת בנושא האכילה של הילד, אבל במקביל יכול להוות גם קפיצת מדרגה והתקדמות. כדאי להיות מוכנים לכך ולהכין את הילד במידת האפשר לשינויים הנדרשים ממנו. לדוגמה, ניתן להכין ארוחת בוקר בקופסה כפי שהוא יידרש לקחת איתו לגן, לקחת את הילקוט עם הקופסה והמים לפיקניק ולבדוק איך הוא מתארגן עם האוכל. כך גם תוכלו לבדוק את המקומות שבהם הוא צריך עזרה ולהדריך אותו בהתאם.

     

    שתהיה השנה הבאה זורמת ומאתגרת במידה המותאמת לכל ילד.


    הכותבת היא דיאטנית ילדים , חברת פורום הילדים של עמותת עתיד. לעמוד הפייסבוק של תרצה שני




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    התארגנות נכונה מראש יכולה להקל על המעבר
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים