שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ניר חצרוני: "הגיבור שלי בדרך לקטסטרופה הבאה"

    מה גורם לאיש הייטק מצליח לכתוב סיפור מתח אפל על רוצח פסיכופט שעובד בשביל ארגון סודי? "בכל פעם שחושבים שהטירוף של הגיבור הגיע לסופו - הוא עולה עוד שלב", מספר המחבר ניר חצרוני בראיון ביכורים

    "האדם הלא נכון גויס לתפקיד הלא נכון והנזקים אדירים, עד כדי כך שכבר אי אפשר לעצור אותו", מספר ניר חצרוני על עלילת ספרו הראשון "3 מעטפות" שראה אור לאחרונה בהוצאת כתר. "בשלב מסוים הניסיונות לעצור אותו כבר לא מצליחים, ובכל פעם, כשחושבים שהטירוף שלו הגיע לרמה האולטימטיבית - מגלים שזה רק שלב בדרך לקטסטרופה הבאה שהוא יוצר".

     

    רוצים לקרוא פרק מספרו של ניר חצרוני "שלוש מעטפות"? היכנסו לכאן

    למהדורה הדיגיטלית של "3 מעטפות"

     

    חצרוני, יליד 1968 ואיש הייטק במקצועו, כתב סיפור מתח בעל צד אפל, שלא חס על הדמות הראשית ומאפיין אותה כפסיכופטית. אבנר מויאל מקבל לידיו מחברת שכתב סוכן 10483 על חייו ועל שלל משימות החיסול שנשלח לבצע במסגרת עבודתו. אך למרבה אימתו של מויאל - מתברר כי אותו סוכן היה משוגע על כל הראש, זאת בעקבות סדרת אירועים מוזרים שמתרחשים סביב חקירת תעלומת רצח.

    "3 מעטפות". ספרו הראשון של ניר חצרוני (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
    "3 מעטפות". ספרו הראשון של ניר חצרוני
     

    לצד העלילה העכשווית שבה יוצא מויאל לחקירה על הסוכן המוזר, מביא רומן המתח עלילה נוספת: מחברת-יומן שניהל הסוכן מגיל 10, ובה חשף את אישיותו האמיתית. זאת, יחד עם אירועי החקירה, מובילים את מויאל להרפתקה לא צפויה בעקבותיו של אדם בלתי שגרתי.

     

    ביומן מתגלה כי אותו סוכן הוא, כאמור, אדם לא שפוי, שגויס לגוף מודיעיני שנקרא "הארגון". כשהוא מבצע משימה להרוג מישהו,

    במקום לקבל מעטפה ובה משימה אחת, הוא מקבל שלוש מעטפות שבתוכן שלוש משימות שונות. במשימה הראשונה, בלי יותר מדי ספוילרים, נהרגים יותר מדי אנשים, ואת הסוכן המוזר לא ממש קל לעצור.

     

    איך זה לכתוב דמות של רוצח פסיכופט?

     

    "האמת היא שמעולם לא חשבתי שאוציא ספר, ובטח לא אחד שמדבר על רוצח פסיכופט. אבל לפני כמה שנים, במקרה עברתי דירה עם המשפחה, וגיליתי ארגז של שקופיות ומחברת מסע מטיול שערכתי פעם בדרום אמריקה, אחרי הצבא. השקופיות החלו לדהות וניסיתי לשמר אותן, ואת מה שכתוב במחברת העברתי לקובץ במחשב כדי שיישמר כמו שצריך. אבל כשקראתי את המחברת, חשבתי לעצמי, מי האדיוט שכתב את זה?

     

    "היו שם חוויות כמו, 'עלינו לרכבת המוות בבוליביה, אכלנו תירס קר, שעלה לנו כך וכך פזו, ודפקו אותנו במחיר'. נתקלתי בטקסט בלתי ספרותי בעליל, אז כשהקלדתי אותו מחדש, התחלתי לייפות אותו. להוסיף זיכרונות מהטיול, נופים ודיאלוגים. והדבר הזה מילא אותי בהנאה. ככה, במקרה, התחלתי לכתוב סיפור בדוי, בלי שום קשר לטיול ההוא - שלבסוף הפך לסיפור מתח. לא ברור מאיפה קפץ עלי הפסיכופת. אבל כנראה שככה זה בספרות בדויה".

     

    חצרוני נולד בירושלים והתמחה דווקא במתמטיקה ופיזיקה, ופחות בספרות. לאחר שירות צבאי ביחידת 8200, טייל בעולם עם חברים, ואז חזר לארץ ללמוד כלכלה ומנהל עסקים, תוך כדי שעבד בחברות סטארט-אפ שונות והתגלגל לתעשיית ההייטק שבה הוא עובד עד היום - לא ממש קורות חיים שמאפיינות סופר מתח אפל. כיום הוא נשוי ואב לשתי בנות, והכתיבה היא עניין חדש בחייו, לו הוא מקדיש את מלוא האנרגיה ותשומת הלב.

     

    מה המקום שאתה חולם לכתוב בו?

     

    "אני כותב בשני מקומות: או כשאני בטיסות ובמלונות בנסיעות עבודה - שזה התענוג הכי גדול. 'שלוש מעטפות' נכתב בניו יורק, לונדון וסינגפור. כשאני בנסיעות עבודה, יש לי לילות שלמים שבהם אני יושב וכותב בהנאה. הטיסה עצמה היא הזדמנות נהדרת לעשר שעות כתיבה נטו. המקום השני הוא הבית. יש לי את השעה שלי עם הלפטופ על שולחן האוכל בחצות הלילה. אז אני מתפנה לכתיבה".

     

    מאיזה סופר היית שמח לשמוע דעה על כתב היד שלך?

     

    "מסטיבן קינג או מתומאס הריס - אם הם היו אוהבים את הספר הראשון שלי, לא היה מאושר ממני. אני חובב ספרות מתח מעורבת באימה, ספרות כזאת שאדם קורא את הספר, וכל כמה פרקים זורק אותו הצדה, מרוב פחד ואימה".

     

    איזה ספר פרוזה השפיע עליך במיוחד?

     

    "'מלכוד 22' מאת ג'וזף הלר. זה הספר הראשון שאני זוכר שקראתי,

    והחזקתי את הבטן מרוב כאבים של צחוק. הסופר הזה גאון והספר הוא יצירת מופת. לצדו, גמעתי בחיי גם את רוב הספרים של גדולי המדע הבדיוני, כמו אסימוב וסטניסלב לם. קראתי אותם מכל הכיוונים".

     

    על איזה ספר ילדים גדלת?

     

    "'פלוטו כלכלב מקיבוץ מגידו' ו'פו הדב'. בילדותי 'חמישה בלונים' עוד לא נולדו, אז גדלתי על קלאסיקות אחרות".  

     

    יש לך איחולים לספרות הישראלית?

     

    "שתשתולל ותתפרע בלי לחשוב על מה יגידו. אני רואה סביבי ספרים שאני מתרשם שהם מעט עצורים - כאילו הסופר כותב אותם ומפחד לצאת לא בסדר, מנסה להיות קורקטי עם הקוראים. אני באופן אישי, אוהב ספרים שמתפרעים. והלוואי שהספרות הישראלית תיחשף יותר ויותר לעולם הגדול".

     

    מסר לקוראים:

     

    "זה לא אמיתי. אל תדאגו".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ניר חצרוני. אוהב לכתוב בטיסות
    לאתר ההטבות
    מומלצים