שתף קטע נבחר

צילום: גטי אימג'ס

תותח מים: איאד שלבי שוחה כל הדרך לריו

הוא גדל בשפרעם כחירש-אילם, שותק בגפיו אחרי תאונה קשה ודווקא משם טיפס אל הפסגה והפך לשחיין המהיר באירופה בדרגת נכותו. "מחוץ לרדאר" מביא את סיפורו המדהים של גיבור ספורטיבי אמיתי

ממש כמו בסרט הוליוודי, הזינוק של השחיין איאד שלבי אל ההצלחה התחיל דווקא בנקודה הכואבת והקשה ביותר בחייו. כשהיה בן 13, שלבי, חירש-אילם מלידה, החליק מגג של בית ונפל בעוצמה על רצפת בטון. מאז הוא סובל משיתוק בארבעת גפיו ומתנייד בכסא גלגלים.

 

 

השבוע, קצת יותר מ-13 שנים לאחר אותה תאונה איומה שלבי התחרה באליפות אירופה בשחייה פראלימפית ושבר את השיא האירופאי ב-150 מטרים מעורב לדרגת הנכות שלו. רק העובדה שנאלץ בשל מיעוט משתתפים להתחרות מול שחיינים בדרגת נכות נמוכה יותר מנעה ממנו לזכות במדליה.

 

שלבי חוזר לישראל אחרי ההישג באליפות אירופה (צילום: נח רם) (צילום: נח רם)
שלבי חוזר לישראל אחרי ההישג באליפות אירופה(צילום: נח רם)

 

סיפורו של שלבי, 27, הוא יחיד במינו אפילו בספורט הנכים. הוא איננו מסוגל לדבר ולשמוע, מתמודד כבר 13 שנים עם נכות פיזית קשה ולמרות כל אלה מגיע להישגים ספורטיביים כבירים.

 

הנס של שלבי החל כשהגיע למרכז איל"ן חיפה, שם כחלק מההליך השיקומי פצח באימוני שחייה אצל יעקב בנינסון המשמש גם כמאמנה של המדליסטית האולימפית, ענבל פיזרו. בתהליך ארוך ויסודי של עבודה קשה הפך שלבי לשחיין הישגי מהטובים בעולם בדרגת הנכות שלו.

 

שלבי עם המאמן יעקב בנינסון (צילום: נמרוד גליקמן) (צילום: נמרוד גליקמן)
שלבי עם המאמן יעקב בנינסון(צילום: נמרוד גליקמן)

 

בשל היעדר יכולת מוטורית באצבעות ידיו, שלבי איננו מסוגל לדבר בשפת הסימנים הקלאסית וכדי לתקשר עמו, בנינסון פיתח עם הזמן שפה המבוססת על סימנים מוסכמים המוכרים לשניהם. "אין לו את היכולת להסתכל בשעון ולהבין שהוא שבר שיא, הכל זה לפי מה שאני מסמן לו. אבל כיום בזכות התקשורת בינינו הוא מבין הכול, מתי הוא שוחה טוב, מתי הוא שוחה רע, כמה זמן נשאר עד למשחה שלו", מסביר בנינסון.

 

אביו של איאד, יוסוף שלבי, מאשר: "איאד מסוגל לקרוא שפתיים, כשמדברים אליו הוא מבין. המאמן שלו אומר לו תשחה עשר בריכות והוא שוחה בדיוק עשר בריכות".

 

שלבי עם חברי נבחרת השחייה הפראלימפית (צילום: נח רם) (צילום: נח רם)
שלבי עם חברי נבחרת השחייה הפראלימפית(צילום: נח רם)

 

שלבי גדל בשפרעם במשפחה בת שש נפשות. מרגע שנפצע החליט אביו יוסוף להקדיש את חייו עבור בנו. הוא התפטר מעבודתו בבית זיקוק וליווה את הקריירה הספורטיבית של איאד מהרגע הראשון. הוא מתלווה אליו לכל תחרות בעולם, מסיע אותו מדי יום לאימונים ודואג לכל צרכיו. "הבהרתי למעסיק שלי שאני לא מעוניין בפיצויים ולא בשום דבר, רק לטפל בילד שלי. הוא הבין אותי, נתן לי את ברכת הדרך ואמר לי שכשארצה לחזור אני מוזמן. מאז אני רק עם איאד 24 שעות ביממה, כל הזמן סביבו", מספר יוסוף.

 

התעקש לשחות עם חום של 40 מעלות

ההתחלה לא הייתה קלה. איאד לא הגיע אל השחייה כספורטאי תחרותי השואף לשבור שיאי עולם. "קיבלתי אותו בהתחלה כבחור חסר מוטיבציה פגוע בארבע גפיים", מספר בנינסון, "תבין, הוא לא ידע לקרוא, לא ידע מספרים, הייתה לי איתו המון עבודה. בפעם הראשונה שהוא הגיע לתחרות הוא לא הבין מה זה ממש. לימדתי אותו מה זה אומר שצריך לשחות במוקדמות בבוקר כדי לעלות לגמר בערב. הוא לא פתאום נהיה שחייה מצטיין, בנינו אותו במשך 11 שנים וכיום אני רואה בו כהצלחה הכי גדולה שלי".

 

האבא יוסוף מלווה את בנו לכל מקום (צילום: נמרוד גליקמן) (צילום: נמרוד גליקמן)
האבא יוסוף מלווה את בנו לכל מקום(צילום: נמרוד גליקמן)

 

לא סתם מסמן בנינסון, מבכירי מאמני השחייה לנכים בישראל, את שלבי כהצלחתו הגדולה ביותר. מעבר להתברגותו בצמרת העולמית בדרגת נכותו, שלבי מנהל כיום אורח חיים של שחיין מקצוען לכל דבר הכולל 12 אימונים מדי שבוע ועבודה אינטנסיבית בחדר כושר.

 

"אני לא מבדיל בין ספורט אולימפי לפראלימפי",

מבהיר המאמן, "אני לא יודע מה זה שחיינים בריאים, אני עובד עם שחיינים. ההבדלים הם טכניים אבל זה אותו ספורט, מספר יחידות האימון הוא זהה. בלי להתאמן אתה לא יכול להגיע לכלום".

 

בשחייה עצמה שלבי משתמש בעיקר בידיו, ומכיוון שאיננו מסוגל לשמוע את ההזנקה, מאמנו אוחז ברגליו לפני הזינוק וברגע שהוא מנתק את ידיו, איאד מבין שעליו לצאת לדרך.

 

בנינסון ושלבי רגע לפני זינוק (צילום: נח רם) (צילום: נח רם)
בנינסון ושלבי רגע לפני זינוק(צילום: נח רם)

 

"השיקום של איאד הסתיים לפני הרבה שנים, כיום הוא ספורטאי הישגי לכל דבר השואף לתת בכל תחרות את המקסימום של המקסימום", מבהיר בנינסון ומספר על אירוע המעיד אולי יותר מהכול על אופיו התחרותי של שלבי, "ב-2010 איאד השתתף באליפות העולם ועלה לגמר מהמקום השני. בערב הוא חש ברע, החום שלו עלה ל-40 מעלות. רופא המשלחת לא רצה לאשר לו לשחות בגמר, אבל פשוט אי אפשר היה לעצור בעדו".

 

שלבי כבר הספיק להתחרות בשתי אולימפיאדות בבייג'ינג ובלונדון ושלוש פעמים סיים במקום הרביעי. בלונדון הוא היה קרוב מאוד למדליית ארד במשחה ל-200 מטרים חופשי, למעשה שלבי סיים שלישי את המשחה אך לא נגע חזק מספיק בקיר כדי להפעיל את לוח המגע האלקטרוני. המדליה אגב נשארה בישראל שכן מי שדורג שלישי בסופו של דבר בהפרש של מאית שנייה משלבי היה יצחק ממיסטבלוב. "איאד לוקח קשה הפסדים, אבל לאט לאט הוא מתאושש", מספר יוסוף.

 

צפו: איאד שלבי מפספס במעט מדליה אולימפית 

 

בעוד שנתיים בריו, שצפויה להיות האולימפיאדה השלישית שלו, שלבי ינסה לתקן את התקלה בפיניש בלונדון ולזכות במדליה החשובה מכולן. בעבור מי שסיפור חייו נראה ככזה שנלקח מסרט, זו לבטח תהיה הסצנה המתוקה מכולן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים