שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    2,000 שעות של שמש בכל חבית: מטקסה

    ליבי שפרלינג סוגרת את הקיץ עם קווים לדמותו של הברנדי הכי שמשי וים תיכוני, שילוב בין ענבים מחבל אטיקה ההיסטורי, יין מוסקט מגבעות האי סאמוס הנישאות וקצת עלי ורדים הלניים. הכל על מטקסה, הברנדי המתקמבק מיוון

    במאה ה-19, רוב המשקאות האלכוהוליים ניחנו במנעד טעמים שנע בין שורף את הלשון למבעיר את הפה. בסוף אותה מאה, היווני ספירוס מטקסה היה מהראשונים לנסות ולייצר ברנדי חלק שעל אף האלכוהוליות יהיה גם נעים לחך.

     

    עוד מתכונים בערוץ האוכל:

  1. חביתת ירק: עיג'ה, הדור בא

     

    תזקיק הענבים של הברנדי (ששמו מיתרגם לעברי ל-"משי") שיצר במזקקה שלו ב-1888 התבסס על יין מוסקט מיושן ותובל בעלי ורדים ועוד כל מיני דברים טובים. מטקסה הפך ללהיט ענק באיזור הלבאנט והבלקן וזכה במדליית הזהב הראשונה שלה כבר בשנת 1892, כשבשנת 1915 זכתה בתחרות המשקאות הנחשבת בעולם – הגרנד פרי של סן פרנסיסקו. אל המזקקה המקורית ביוון התווספו תוך כמה שנים גם מזקקות באיסטנבול ובאודסה, משם יוצא המשקה גם לארצות הברית ולאירופה.

     

    (צילום: יחסי ציבור) (צילום: חברת הכרם) (צילום: חברת הכרם)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

    באופן אישי, זהו אחד המשקאות האהובים עליי מזה שנים שכולו רכות, עושר ושמש בכל לגימה. במפתיע, הוא חלק הרבה יותר מרבים מהמשקאות הצרפתיים בקטגוריה. מטקסה מיוצר גם היום, באותן השיטות ממש שהנהיג מייסד המזקקה בשנת הקמתה.

     

    הענבים המשמשים להכנת מטקסה הם ענבים שחורים גדולים ומלאי עסיס מזני סבאטיינו, סולטנינה וקורינט שחור שגדלים באזור אטיקה. הענבים נשארים על האשכולות בשמש עד שהם מתייבשים והופכים לצימוקים קטנים, בדומה לשיטת האפסימנטו שמשמשת באיטליה לייצור יין האמרונה המפורסם. בכלל - במזקקה אוהבים להגיד שהשמש היא הרכיב הכי חשוב במשקה, וכי כל בקבוק מכיל 2,00 שעות שמש, משך הזמן שבו מתלטפים הענבים תחת החמה היוונית.

     

    חזרה לסיפור שלנו. הצימוקים הקטנים נסחטים והופכים ליין שעובר זיקוק כפול בדודי זיקור מסורתיים, חלקם ישנים נושנים. התזקיק שהתקבל מיושן בחביות עץ אלון צרפתי מזן לימוזין שמיוצרות בעבודות יד - אותן החביות המשמשות ליישון קוניאק בצרפת - במשך שישה חודשים לפחות ועד 30 שנה.

     

    עכשיו מגיע הטוויסט שהופך את מטקסה למה שהוא. בסיום היישון מוסיפים לברנדי יין מוסקט מיושן, מתוק וענברי. המוסקט של מטקסה מופק מענבי מוסקט הגדלים באיים לימנוס וסאמוס, אשר לחופי הים האגאי.

     

    (צילום: יחסי ציבור) (צילום: חברת הכרם) (צילום: חברת הכרם)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

    בסאמוס גדלים ענבי המוסקט על טרסות עתיקות, תלויות על צלע הר, בין חורש לים. הגובה הממוצע של הכרמים הוא 800 מטר מעל פני הים - אקלים מושלם עבורם: שמש רכה שמעלה את רמות הסוכר מחד ורוח ים קרירה לעת ערב מאידך.

     

    הענבים גדלים בכרמים משפחתיים של כורמים ותיקים, שם הכרם הוא הנכס היקר ביותר למשפחה והוא עובר מדור לדור, יחד עם מסורת גידול הגפנים. המזקקה קונה ענבים מגפנים בוגרות, כאלה המשתרגות משך עשרות שנים, על אדמה סלעית וקשה, דלה במים.

     

    (צילום: יחסי ציבור) (צילום: חברת הכרם) (צילום: חברת הכרם)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

    מדיניות מכסות המים שמונהגת ביוון לא מאפשרת לכורם להשקות כאוות נפשו. אבל הצמצום במים עושה לענבים רק טוב, שהרי כשגפן "סובלת" או מתאמצת היא מניבה ענבים טובים יותר. ההגיון פשוט: ככל שהיא מתאמצת להעמיק שורשים באדמה ולתור אחר מקורות מים, היא אמם תניב פחות פרי, אבל הענבים  יהיו עסיסיים, דחוסים ומרוכזים יותר, איכותיים פי כמה.

     

    ממש עכשיו, בסוף אוגוסט, מתחיל הבציר בסאמוס, שהוא חגיגה משפחתית גדולה, המלווה בשירה ובריקודים, שתיה ואוכל טוב, אליה מוזמנים כל בני הכפר. משפחות הכורמים מורשות להשאיר אצלן מעשר קטן מהענבים, ממנו הן מכינות מוסקט ביתי.

     

    אלו שטעמתי בביקור באי היו מיושנים ומופלאים, יינות קינוח בעלי מתיקות סוערת. אם אתם מגיעים לסאמוס, אל תוותרו על סיור במוזיאון המוסקט שמספר את סיפורו של קואופרטיב היין המתוק בעולם ואת סיפורן של חלקות הגרנד קרו העיליות, בצפון האי, גם מהן נרכשים ענבים לייצור המטקסה.

     

    (צילום: יחסי ציבור) (צילום: חברת הכרם) (צילום: חברת הכרם)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

    אחרי שמוסיפים לברנדי שיושן בחביות, מוסקט מיושן, משרים בתוכם עלי כותרת של ורדים ותבלינים סודיים נוספים לפי המתכון המקורי ואז הבלנד הסופי חוזר לחביות לתקופת יישון נוספת.

     

    כיום מטקסה נהנית מעדנה מחודשת ומתגלה מחדש על ידי לגמנים בטברנות, מסעדות וברים. בברים הלוהטים של אתונה מכינים ממנו סאן טוניק (SunTonic) - מטקסה בתוספת קרח, טוניק ופלח תפוז וגם גריק מימוזה שם הוא משתדך למיץ אשכוליות אדומות סחוט טבעי וכתר של קאווה יבשה מלמעלה.

    לישראל מתאים כמו כדור למטקה הודות למזג האוויר שלנו ולמזג בכלל. ניתן להשיג כאן מטקסה 5, 7 או 12 כוכבים (הכוכבים מציינים את מספר השנים המינימלי בהן יושן הברנדי) וכמובן את אוזו מטקסה הנפלא.

     

    מטקסה 5 כוכבים: הכי פשוט והכי טעים. מיושן לפחות חמש שנים והמשקה חלק וקטיפתי, קל לשתייה וכיפי. אני הכי אוהבת אותו בכוס עם קרח, תפוז וליים. תענוג. 100 שקלים.

     

    (צילום: יחסי ציבור) (צילום: חברת הכרם) (צילום: חברת הכרם)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

    מטקסה 7: ברנדי בבקבוק זכוכית יפה, המדמה אמפורה, אותו כלי חרס נושן ששימש בעתק העתיקה ליישון יין. ענברי ועשיר עם ארומות של דבש, שזיפים שחורים וסיומת של צימוקים. חלק וכיפי. שותים נקי, בטח שנקי. 160 שקלים.

     

    (צילום: יחסי ציבור) (צילום: חברת הכרם) (צילום: חברת הכרם)
    (צילום: יחסי ציבור)

     

    מטקסה 12: ברנדי מורכב ואלגנטי שבולטים בו טעמי טופי, שוקולד וקליפת תפוז. הסיומת ארוכה ומאתגרת, דבשית ומתובלת. הבקבוק היפה הופך אותו מתנה חגיגית וים תיכונית נהדרת. תמורה אדירה לכסף. 225 שקלים.

     

    אוזו מטקסה: אוזו פרימיום מהמם, חלק מאוד וארומטי מהסוג שבולטים בו ניחוחות נעימים ולא רק אניס. נוצר גם הוא על ידי המאסטר של מטקסה, קוסטאס ראפטיס, שמתמחה בבחירת חומרי גלם בוטאניים נדירים. כאן בולט השימוש בצמח המסטיקה (שרף), שנוכחותו באוזו היא נדירה. נתון בבקבוק זכוכית תכולה יפהפה ואחד ממיני האוזו הכשרים היחידים בעולם הוא מתנת קיץ מושלמת. ראשית לעצמכם. 108 שקלים.

     

    לאספנים: אם אתם מגיעים ליוון אל תפספסו את מטקסה מאסטר פרייבט ריזרב בבקבוק המדהים (כ-80 אירו) ואת מטקסה aen שמכיל טיפות ברנדי מיושן מחבית מס' 1, החבית הראשונה שייצר ספירוס מטקסה והיא שמורה במזקקה עד היום, עם ברנדי משנת 1888. חוויה נדירה כמו גם המחיר – 1,200 אירו.

     

    (צילום: יחסי ציבור) (צילום: חברת הכרם) (צילום: חברת הכרם)
    (צילום: יחסי ציבור)


  2.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יחסי ציבור
    גריק סאן. מטקסה
    צילום: יחסי ציבור
    מומלצים