פרופ' שכטמן: "המדינה לא משקיעה בהשכלה"

מה מפריד בין האוניברסיטה העברית והטכניון לסטנפורד וברקלי? לזוכה פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן מהטכניון, יש הסבר פשוט לירידת האוניברסיטה העברית ב-11 מקומות בדירוג שנגחאי היוקרתי (למקום 70) והירידה של הטכניון מהמקום ה-77 למקום ה-78.

עוד במדור הלימודים :

האוניברסיטה העברית דורגה 70 בעולם

זוכה המדליה במתמטיקה: "נלחץ ממבחנים"

מהפכה: גם מכללות יעניקו תואר דוקטור

"יש כאן מירוץ שמתוקצב במיליארדי דולרים ברחבי העולם, מירוץ שנובע מתוך ההכרה של מדינות רבות שההון האנושי זה אוצר הטבע החשוב ביותר", מסביר פרופ' שכטמן. "במירוץ הזה מזרח אסיה מתקדמת בקצב הגבוה ביותר ומדינותיה משקיעות הון עתק בהשכלה גבוהה והכנה להשכלה גבוהה. מדינת ישראל לא עושה את זה. אין לאוניברסיטאות בארץ תקציבי פיתוח ממשלתיים. המדינה משקיעה כסף במשכורות ובפנסיות". צפו בראיון עם פרופ' דן שכטמן באולפן ynet:

"אם הטכניון רוצה לבנות בניין אנחנו צריכים להשיג תורם", אומר שכטמן. "אין בעולם דבר כזה, בוודאי לא בעולם שרוצה להתקדם". לטענתו, הטכניון ירד במקום אחד בדירוג שנגחאי לא מפני שהוא פחות טוב אלא כי האחרים מתוקצבים הרבה יותר.

לשאלה האם למבצע כמו צוק איתן והיחס האנטי ישראלי שזוכה לו לעיתים ישראל באקדמיה בעולם יש השפעה על הדירוג, השיב שכטמן כי "יש הרבה פעילות אנטי ישראלית באוניברסיטאות ומישהו צריך לטפל בזה. הצעתי שאני אטפל בזה אך זה לא הסתייע. העויינות הזאת מתבטאת בדרך כלל בקרב הסטודנטים אבל גם אנשי סגל באוניברסיטאות מסויימות הם אנטי ישראלים".

לדבריו, "זה עדיין לא משפיע לדעתי על האקדמיה הישראלית. יש לנו קשרים מצויינים עם מדענים ברחבי העולם. אני אישית לא נתקל בהרצאותיי הרבות בעולם בהפגנות או בדברים מהסוג הזה אבל זה עלול להשפיע בעתיד וצריך לטפל בנושא הזה", סיכם.