שתף קטע נבחר

תביעה: פלאפון הוציאה את פירוט השיחות שלי

מוקד שירות הלקוחות נתן מידע לעובדת של חברה שבעליה היה לקוח עסקי, אף שלא היה לה אישור לכך. הלקוח טען שפרטיותו נפגעה. מה קבע ביהמ"ש?

בעל עסק שהיה לקוח של "פלאפון" הופתע לגלות שעובדת שלו הוציאה פירוט שיחות שלו מבלי לקבל את אישורו באופן אישי. את העובדת הוא פיטר ובמקביל תבע את "פלאפון" על רשלנות שגרמה לפגיעה בפרטיות. בית משפט השלום בירושלים אמנם הסכים שהופרה חובת הזהירות כלפי הלקוח, אבל בחר לא לתת לו פיצויים. מדוע?

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

התובע הוא בעלי חברת הניקיון והשמירה "מוקד דרך המלך" והוא הצטרף ל"פלאפון" כלקוח עסקי. בספטמבר 2008, בזמן ששהה בחו"ל, נשלח אליו מסרון שעדכן אותו כי בהתאם לבקשתו נשלח אליו פירוט שיחות. הלקוח המבולבל, שמעולם לא ביקש פירוט כזה, תהה לפשר העניין ולאחר בירור קצר נודע לו שהבקשה הוגשה על ידי אחת הפקידות בחברה שלובפלאפון .

 

לדברי הפקידה, היא הבחינה בחיוב שהיה גבוה פי שבעה מהרגיל בחשבון החברה, ופנתה לשירות הלקוחות כדי לברר את העניין, שם הציעו לה לבקש את פירוט השיחות. היא מילאה את הטופס הנדרש, ציינה את פרטי החברה כולל אמצעי התשלום, ואף חתמה בשמה. לאחר שהטופס התקבל נשלח פירוט השיחות למשרדי החברה. זמן קצר לאחר מכן היא פוטרה.

 

חברת השמירה ובעליה הגישו תביעה נגד "פלאפון" וטענו כי זו התרשלה בכך שמסרה את פירוט השיחות ולא נקטה אמצעי זהירות כדי לשמור על פרטיותם. התובעים העמידו את נזקיהם על כ-52 אלף שקל, בהם דמי יציאה מ"פלאפון" ועוגמת נפש.

 

מנגד טענה "פלאפון" שמדובר בניסיון לסחוט ממנה פיצויים, ובכל מקרה אין קשר בין המעשה לנזקים הנטענים. לדבריה, מציאות החיים מחייבת שלעיתים יהיו אנשים נוספים מלבד מורשי החתימה שיבצעו פעולות פשוטות כמו בקשת פירוט שיחות.

 

"פלאפון" גם שלחה הודעת צד שלישי לפקידה המפוטרת וביקשה להטיל עליה את האשמה. הפקידה השיבה שפעלה בתום לב ועשתה כפי שנאמר לה במוקד שירות הלקוחות. לטענתה, היא לא ידעה אם היא רשאית לקבל את הפירוט, ויש לזקוף לחובת "פלאפון" את אי הצגת נוהלי הטיפול במקרים כמו אלו.

 

לא הוכח הנזק

השופטת יעל ייטב קבעה שהפלט שהתקבל במשרדי חברת השמירה כלל רשימה של מספרי טלפון בלבד, ללא פרטים מזהים וללא פירוט תוכן השיחות. גם אם המידע עלול לפגוע בפרטיות, פסקה, הרי שהפגיעה היא ברף הנמוך.

 

עם זאת הודגש בפסק הדין שכבעלת השליטה במאגר השיחות הכולל מידע אישי, "פלאפון" אינה רשאית להתנער מחובת הזהירות כלפי לקוחותיה ומחובתה למנוע פגיעה בפרטיותם ובכבודם. משכך, יש במסירת המידע משום התרשלות. "פלאפון" הייתה צריכה לצפות שישנם אנשים שיעשו שימוש לרעה בפרטים אלה, למשל מתחרים עסקיים.

 

אף שהאחריות בחתימה על הטפסים מוטלת על הפקידה, אין בכך כדי לפטור את "פלאפון" מהאחריות לוודא שמסירת המידע תיעשה לפי רצון הלקוח. השופטת קבעה ששיעור האחריות של "פלאפון" עומד על 70% ושיעור אחריות הפקידה על 30%.

 

עם זאת פסקה השופטת שהתובעים לא הוכיחו שנגרם להם כל נזק מחשיפת הרשימה ולכן הם לא זכאים לפיצוי. התובעים חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 3,000 שקל. "פלאפון" חויבה לשלם 1,000 שקל הוצאות עבור הפקידה המפוטרת.

 

פגיעה בפרטיות, לפי חוק הגנת הפרטיות, היא עוולה אזרחית שהנפגע ממנה זכאי לתבוע את נזקיו. אמנם במקרה הזה לא נפסקו פיצויים משום שלא הוכח שנגרם נזק, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתם של בעלי מאגרי מידע, כמו חברות התקשורת, לאבטח את המידע שברשותם ולמנוע את הגישה אליו. אין ספק שבמקרים אחרים, ככל שמי שפרטיותו נפגעה יוכיח כי נגרם לו נזק ממשי, בית המשפט יפסוק פיצויים מתאימים.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד יגאל עיני
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד דן חי
  • עו"ד דורי ברקל עוסק בדיני צרכנות
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים