שתף קטע נבחר

צילום: shutterstock

חוזרים ללמוד על רקע קיצוץ: איפה מצטיינים ואיפה נושרים?

יום לפני החזרה לבתי הספר התכנסה הממשלה כדי להחליט כמה מיליונים מתקציב משרד החינוך יועברו לכיסוי הוצאות מבצע צוק איתן. ההערכה: מדובר ביותר מחצי מיליארד שקל. הלמ"ס: נמשכת העלייה בשיעור הזכאים לבגרות. מי העיר המצטיינת? מחקר: תקציב החינוך אינו שקוף לציבור

בעקבות מבצע צוק איתן התכנסה היום (א') ישיבת הממשלה שאמורה לאשר קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה שיעמוד על 1.9 מיליארד שקלים מתקציב המשרדים. ככל הנראה 480 מיליון שקלים יקוצצו מתקציב החינוך ובנוסף לכך 75 מיליון שקלים יקוצצו מתקציב ההשכלה הגבוהה לשנת 2014.

 

תקציב משרד החינוך לשנה זו עומד על 45 מיליארד שקלים. 90 אחוז ממנו נחשב תקציב קשיח והוא כולל את משכורות המורים, כלומר – שעות הלימוד. משמעות קיצוץ בתקציב היא פחות שעות לימוד ופיטורי מורים, מה שכמובן לא בא בחשבון ולכן חלק זה של התקציב, שנחשב לליבה של מערכת החינוך, לא ייפגע.

קיצוץ של כאחוז מתקציב החינוך (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
קיצוץ של כאחוז מתקציב החינוך(צילום: shutterstock)

שר החינוך שי פירון (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
שר החינוך שי פירון(צילום: מוטי קמחי)

עשרת האחוזים הנוספים נקראים פעולות המשרד וזה למעשה הכסף הגמיש שעומד לרשות שר החינוך ומשרדו. בעשרה אחוזים הללו נכללים בין היתר: התכנית "בתי הספר של החופש הגדול", תקציבים של תנועות הנוער, הסעות, מכינות קדם אקדמיות, מורות חיילות, תוכניות תוספתיות לעולים חדשים, אוכלוסיות מוחלשות ועוד. לאחר שיאושר הקיצוץ בישיבת הממשלה וגודלו, יקיימו משרדי החינוך והאוצר דיון בשאלה אילו תוכניות יקוצצו.

 

למ"ס: רמת גן בראש, ירושלים בתחתית

דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012 בדק את 14 הערים הגדולות בישראל (שבהן 100 אלף תושבים או יותר), והנתונים שלו מחזקים את המגמות של השנים הקודמות. ב-2012 נמשכה עלייה בשיעור הזכאים לבגרות בין תלמידי כיתות י"ב: מ-54% ב-2009, ל-57% ב-2011 ו-59% ב-2012. בקרב החינוך העברי עלה שיעור הזכאים לבגרות בשנים האלה מ-58.5% ל-60.5%, ובחינוך הערבי מ-50% ל-53%.



 

מבין שבע הערים שנכללו בדו"ח, השיעור הגבוה ביותר של זכאים לבגרות נמדד ברמת גן – 79%. לאחר מכן דורגו תלמידי י"ב בערים תל אביב-יפו, חולון וחיפה, ששיעור הזכאות בהן נע בין 69% ל-71%. השיעורים הנמוכים ביותר של זכאים לתעודת בגרות נמצאו בבני ברק ובירושלים - 7% ו-32% בהתאמה.

 

רמת גן נמצאת במקום הראשון מבין הערים הגדולות גם בשיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות (74.1%). שיעורים גבוהים היו גם בקרב תלמידי החינוך העברי בתל אביב-יפו ובחיפה (64% ו-63% בהתאמה), בהשוואה ל-51% בקרב כלל תלמידי החינוך העברי.

 

התלמידים ברמת גן ובחיפה נמצאו מובילים גם בשיעור המצטיינים (13% ו-12%, בהתאמה). שיעור גבוה של מצטיינים נמצא גם בפתח תקווה (10.9%). הדו"ח מציין שהערים המובילות במדדים הללו הן גם הקרובות ביותר לראש המדד החברתי-כלכלי, ומצביע על ההתאמה בין הישגים למצב סוציו-אקונומי.

 

בירושלים למדו בכיתות י"ב בחינוך העברי כ-8,200 תלמידים ורק 48% מהם ניגשו לבחינות הבגרות,

מאחר שיותר ממחצית תלמידי העיר (54%) למדו במסגרת הפיקוח החרדי שעל פי רוב לא מגיש את תלמידיו לבגרות.

 

שיעור נשירת תלמידים בכיתות א'-י"ב עמד בשנת הלימודים תשע"ב (2012) על 1.9%. בירושלים (4.7%), בני ברק (2.5%), אשקלון (2.2%) ובתל אביב-יפו (2%) נרשם שיעור הנשירה הגבוה ביותר.

 

נחום בלס ויוליה קוגן ממרכז טאוב פרסמו הבוקר מחקר על תקציב החינוך. מהנתונים עולה כי התקציב גדל בעשור האחרון, אך בשקיפות מינימלית לגבי יעדי ההוצאה. "תקציב המדינה, ובכלל זה תקציב החינוך, הוא הביטוי המוחשי והמיידי לעדיפויות של המדינה בהקצאת המשאבים העומדים לרשותה", כתבו מחברי המחקר. "לכאורה התקציב והדיונים סביבו פתוחים ושקופים לציבור, אך למעשה אין הדבר כך. התקציב הוא יותר בבחינת מבוך, גם עבור אנשי המקצוע".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים