שתף קטע נבחר

פלשו לדירת עמידר ריקה: "מכאן - רק לרחוב"

משפחת גוריאל מוכרת כזכאית לדיור ציבורי ומחכה כבר ארבע שנים לקבל דירה. אחרי הרבה הבטחות שלא התממשו, פלשה המשפחה לדירה של עמידר בירושלים. "למדינה יש את הזמן שלה ובינתיים אנחנו נמקים"

"אני נלחם כאן על הבית ועל החיים של הילדים שלי. אין לנו מקום אחר ללכת אליו, מכאן זה רק לרחוב". כך אומר מאיר גוריאל בן ה-41, שפלש בשבועות האחרונים עם רעייתו דנה ושלושת ילדיהם לדירת עמידר לא מאוכלסת בשכונת גבעת מרדכי בירושלים.

 

בני הזוג גוריאל עם שלושת ילדיהם. "שמענו אין סוף הבטחות" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
בני הזוג גוריאל עם שלושת ילדיהם. "שמענו אין סוף הבטחות"(צילום: גיל יוחנן)

בני המשפחה מוכרים כזכאי הדיור הציבורי אך ממתינים כבר ארבע שנים לקבלת דירה. "שמענו אינסוף הבטחות, אבל בפועל השנים עוברות ודבר לא קורה. איך יכול להיות שאנחנו מחכים בזמן שכבר חודשים יש דירות ריקות?", תוהה מאיר. "למדינה יש את הזמן שלה אבל אנחנו בינתיים נמקים. חברת עמידר לא נתנה לנו פתרונות, רק דרשה פינוי מיידי שלנו", הוא מוסיף בזעם.

 

עקב מחלת פרקים שממנה סובלת דנה אושרה לבני המשפחה דירה בקומה ראשונה. "לפעמים הכאבים לא מאפשרים לי בכלל לצאת מהמיטה", היא מספרת. בשל מחלתה של דנה, נטל הטיפול בבני המשפחה מוטל על מאיר, שמתקשה במציאת עבודה. בני המשפחה מתקיימים מהבטחת הכנסה זוגית בסך 2,700 שקל מהביטוח הלאומי, ומסיוע בשכר דירה בסך 2,500 שקל ממשרד השיכון. "לילדים לא היה קיץ ואין לנו מספיק כסף עבור הציוד לבית הספר", הם מעידים. "בשנים האחרונות בעל הבית בדירה שבה גרנו העלה את דמי השכירות שוב ושוב עד שהכסף שלנו פשוט נגמר".

 

דנה ומאיר גוריאל. יש עוד כ-2,300 משפחות שמחכות לדיור ציבורי (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
דנה ומאיר גוריאל. יש עוד כ-2,300 משפחות שמחכות לדיור ציבורי(צילום: גיל יוחנן)

משפחת גוריאל לא לבד. על פי נתוני משרד השיכון, עוד כ-2,300 משפחות ממתינות לקבלת דיור הציבורי, ויש מחסור גדול בדירות. דו"חות שונים של מבקר המדינה מהשנים האחרונות קבעו כי מערך הדיור הציבורי נמצא בתהליך של קריסה.

 

נקודת האור היא העובדה שבחודשים האחרונים, ובעקבות עתירה לבג"ץ, החלה המדינה ליישם את חוק הדיור הציבורי שהוקפא במשך יותר מ-15 שנה. החוק מאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש במחירים מסובסדים את הדירות שבהן הם מתגוררים. לפי החוק, הכסף שייאסף ישמש לרכישת דירות חדשות לזכאים, ומשרדי השיכון והאוצר החלו להקצות תקציבים למטרה זו. עם זאת, עד כה לא נרכשו דירות חדשות, ובארגונים החברתיים מתריעים כי בכוונת המדינה לחסל למעשה את הדיור הציבורי.

 

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד (מרכזי זכויות בקהילה) שעוזרת לשכבות החלשות, קרא למשרד השיכון ולחברת עמידר להתחשב במשפחת גוריאל ולא לשלול את זכויותיה בשל הפלישה לדירה. "לא סביר שיש דירות ריקות בזמן שמשפחות מחכות", הוא אמר.

 

מחברת עמידר נמסר: "מנהל סניף ירושלים נפגש בעצמו עם בני הזוג גוריאל כמה פעמים והציע להם מגוון אפשרויות סיוע, בהן טיפול מול משרד הבינוי והשיכון כדי לקדם אותם בתור לממתינים וביטול חוב שנצבר להם, אך בני הזוג סירבו בכל תוקף לקבל עזרה".

 

בעמידר הוסיפו: "משפחת גוריאל נמצאת במקום השלישי בתור הממתינים לדירת שלושה חדרים. המשפחה מקבלת סיוע בשכר דירה, ועד הפלישה שכרה דירה בשכונת גילה. בדירה שפלשו אליה יש שניים וחצי חדרים, היא אינה תואמת את הדירה שלה הם זכאים, ולא הייתה ריקה שמונה חודשים כפי שצוין. אותה הדירה אושרה למשפחה אחרת וכבר נחתם חוזה עמם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
דנה ומאיר גוריאל
צילום: גיל יוחנן
מומלצים