שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סוף לחגיגת השכר של מפרקי החברות
    בעקבות הביקורת על מפרקי חברות, על כך שהם גורפים מיליונים מקופות של חברות קורסות, פרסם משרד המשפטים תקנות חדשות לרפורמה בנושא. לפי התקנות, שכר הטרחה של מפרקים ונאמנים יוגבל ל-3.5 מיליון שקלים בלבד

    לאחר עיכוב של חודשים ארוכים פרסם היום (א') משרד המשפטים טיוטה חדשה לרפורמה בשכר טרחה של מפרקים ונאמנים. בטיוטה החדשה נסוגים שרת המשפטים ציפי לבני והמשנה ליועמ"ש אבי ליכט ממרבית מאפייני המתווה שביססו את הטיוטה הקודמת, שנחשפה ב"כלכליסט". הם הרכיבו מתווה חדש, שבעיקרו הגבלת שכר טרחה לתקרה של 3.5 מיליון שקל לתיק וכן קביעת תעריף מינימום לתיקים קטנים – 7,500 שקל.

     

     

    בהתאם לטיוטה החדשה, תקנה 8א לתקנות השכר העוסקת ב"שכר חלוקה" לא תבוטל לחלוטין. זוהי התקנה הבעייתית שאפשרה לכמה מפרקים ונאמנים לגרוף מיליוני שקלים רבים מקופות חברות קורסות, באופן שאינו תלוי בהיקף העבודה שלהם בפועל. זאת בשעה שנושי החברות נאלצו לספוג תספורות קצוצות. בכך נסוגה השרה מכוונתה למחוק את תקנה 8א מתקנות השכר. עם זאת, אפשרות השימוש בתקנה תצומצם משמעותית ויוגבל גם שיקול הדעת השיפוטי.

     

    תקנה 8א במתכונתה הנוכחית מאפשרת לבעל התפקיד לקבל עד 12% מקופת הנושים לכיסו, כך שבמקרים של קריסות ענק, בהם ישנם חובות במאות מיליוני שקלים וגם בקופה נמצאים סכומים נכבדים, יכולים בעלי התפקיד לקבל שכר טרחה של מיליונים רבים.

     

    בהודעה שפרסם משרד המשפטים נאמר כי בעקבות סכומי שכר טרחה גבוהים שנפסקו לבעלי תפקיד בעת האחרונה בתיקי פירוק והבראה של חברות, סברה שרת המשפטים כי יש מקום לתיקון תקנות החברות. לפי ההודעה, לאחר עבודת מטה במשרד המשפטים, פורסמו לציבור עקרונות מוצעים לתיקון התקנות, ולאחר קבלת הערות הציבור ובחינתם מפורסם כעת נוסח הטיוטה, אשר מטפל בבעיות הקיימות אך בדרך שונה מזו שהוצעה בתחילה.

     

    בטיוטה מהיום נאמר כי בעל תפקיד לא יוכל עוד לבחור בתקנה 8א לפי רצונו, אלא קביעת שכר במסלול זה תהיה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט באחד משני מקרים: במקרה בו הנושים הלא מובטחים זכו לשיעור חלוקה גבוה במיוחד הודות למאמץ מיוחד של בעל התפקיד; או במקרה ששכר הניהול ושכר המימוש אינם מתאימים בנסיבות העניין. כך, לדוגמא, כאשר מדובר בהליך הבראה, במסגרתו מומר החוב למניות. במקרה זה אין בהכרח פעולות של מימוש נכסים או של ניהול החברה, ומכאן הצורך במנגנון החלוקה כתחליף למנגנונים אלה.

     

    גולת הכותרת של הטיוטה החדשה היא הגבלת שכר הטרחה המקסימלי לתקרה של 3.5 מיליון שקל, אלא שעם זאת לפי הטיוטה בית המשפט יוכל לחרוג מהכלל הזה ולאשר שכר גבוה יותר במקרים חריגים. הגדלת השכר תחייב "שמיעת הנושים".

     

    הטיוטה מאמצת ביקורת של השופט איתן אורנשטיין נגד הטיוטה הקודמת, כשבמסגרת החלטה שמסר הסתייג אורנשטיין ממתווה התגמול לפי שעות עבודה בפועל וטען כי הוא פותח פתח להגשת דיווחים מנופחים. אורנשטיין ציין כי הוא מעדיף את שיטת התגמול מראש ולפי אחוזים. בטיוטה החדשה נקבע שבית המשפט יוכל לפסוק לבעלי תפקיד שכר לפי אחוזים, ללא תקרה, בגין הגשת תביעות נגד צדדים שלישיים ונושאי משרה. ההנחה היא שבהליכים כאלה בעל התפקיד משיג כסף לנושים כתוצאה מהתביעות עצמן (ולא ממכירת נכסי החברה או גביית חובותיה) ולכן ישנה הצדקה לשכר טרחה גבוה יותר שאין בו פגיעה ישירה בנושים, משום שהם נהנים מהליך התביעות ומקבלים בזכותן כספים נוספים.

     

    באשר לשכר הטרחה המינימלי נקבע בטיוטה כי רק בנסיבות מיוחדות יוכל בית המשפט לשלם לבעל תפקיד פחות מ-7,500 שקל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ג'ורג' גינסברג
    שרת המשפטים ציפי לבני
    צילום: ג'ורג' גינסברג
    מומלצים