שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "חבל שזה לא היה כשההורים שלי התגרשו"
    "כשהורים מתגרשים בני נוער מחפשים מישהו שיתן להם תחושה של אחיזה במקום בו הם מאבדים אותה. לי יש חלום לעזור לילדים להבין טוב יותר את השינויים האלה ולהקל עליהם את תהליך ההסתגלות". סיגל קפלן מספרת על מיזם חדש "ילדים לפני הכל" המכשיר מורים להקל על ילדים בתקופת המשבר

    "אמא ואבא שלי רבים הרבה על דברים ממש קטנים ולא חשובים. יום אחד ההורים שלי רבו ריב ממש גדול, ובגלל שאני האחות הגדולה, האחים הקטנים שלי קראו לי. יצאנו מחוץ לבית, ואמרתי להם שיכסו את האוזניים ושהכל בסדר, ופשוט הלכתי והתחלתי לצלצל אצל השכנים ולספר שההורים רבים, אם אנחנו יכולים להישאר עד שהריב יגמר. ואחת השכנות אמרה שבטח, אין בעיה.

     

    יום אחד אבא שלי פשוט הלך לישון באוטו. תמיד אמרתי לו לחזור הביתה ואפילו לישון בחדר שלי ואני אשן עם אמא. הוא פשוט נסע ולא חזר. מאז אמא שלי בדיכאון ואני ה'אמא' בבית. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. אני במצב נורא, אני כבר לא מתלבשת, אני כבר לא אוכלת ולא שותה. ירדתי כמעט 10 קילו בשבוע אבל אני מבשלת ועושה הכל כדי לעזור לאמא. אני לא מראה שקשה לי, אבל קשה לי מאוד. מצטערת על המגילה ומקווה שכן תעזרי לי, אני צריכה את זה דחוף." אלמונית בת 13, (מתוך פורום לבני נוער).

     

    לא, לא המצאתי את זה. אם אתם רוצים לבדוק אותי תגלגלו בפורומים של בני נוער באינטרנט ותמצאו אינסוף סיפורים כאלה. בני נוער (כי בעיקר הם כותבים בפורומים) שמחפשים מישהו שיתן להם תחושה של אחיזה במקום בו הם מאבדים אותה. זו לא פעם ראשונה שאני נתקלת בהם. כשהצעירה בבנותיי הייתה בכיתה ב' בקשו ממני לעזור לארגן הצגת סופשנה לכיתה שלה אז באתי.

     

    "אל תבחרי אותו הוא בעייתי"

    בשלב מסויים רציתי לחלק את הילדים לארבע קבוצות ולבחור ראשי קבוצות שיהיו אחראים להכניס את חבריהם בקבוצה לפי סימן שאתן. כשהצבעתי על אחד מהילדים קפצה המורה ומהרה לבוא וללחוש לי באוזן "אל תבחרי אותו הוא בעייתי". בחרתי אותו. אותו ילד "בעייתי" היה כל כך דרוך להיות בקשר עין איתי ומילא את המשימה באופן מושלם.

     

    רק אחר כך גיליתי שהילד "הבעייתי" עבר לפני שנה דירה לאזור בעקבות גירושים של ההורים. יש לו בעיות התנהגות רק שבכל פעם שזה קרה הוא הוענש, אמא שלו נקראה לעוד שיחת נזיפה והילד נשלח לאיבחון פסיכו-דידקטי. אף אחד לא חשב אפילו לבדוק אם יש קשר בין המצב המשפחתי החדש להתנהגות הבעייתית.

     


    בתוך הבית מתרחשים שינויים שהם לא בשליטתם אך משפיעים על חייהם

     

    הפורומים הם אלטרנטיבת עזרה ראשונה אבל לא יותר מזה כי הם עקרים טון דיבור, מבט עיניים, תחושת קרבה, אמפתיות מוחשית והמשכיות הקשר. ולי יש חלום לעזור לילדים להבין טוב יותר את השינויים האלה ולהקל עליהם את תהליך ההסתגלות.

     

    למי יפנו בני נוער לבקש עזרה?

    במסגרת לימודי ב'מכון אדלר' הוצג בפנינו שאלון בו שאלו בני נוער בגיל ההתבגרות, למי תיפנו לקבל עצה מתוך ארבעת האופציות הבאות?

    1-לחברים

    2-למורים

    3-להורים

    4- לאף אחד

     

    הרוב כתבו אף אחד, אחר כך חברים, אחר כך מורים, אחר כך הורים.

     

    המשברים שילדים עוברים בעקבות השינויים בהרכב המשפחתי שלהם נעים על סקאלה רחבה בין משבר קטן לגדול. אבל הם עדיין משבר מעצם העובדה שבתוך הבית שלהם מתרחשים שינויים שהם לא בשליטתם אך משפיעים על חייהם. ברוב המקרים ילדים מבטאים את התגובות ללחצים המצטברים דווקא בבית ספר שנתפס כמקום יציב בתקופה הזו.

     

    זה יבוא לידי ביטוי בשלל דרכים - ירידה בלימודים, ירידה בתפקוד חברתי, התפרצויות כעס, מופנמות, עצב, הכחשה... וכשמורים מבינים שיש רקע אישי להתנהגות הם רוצים לעזור אבל לא יודעים איך או לא מרגישים מספיק בטוחים וחבל, כי מורה אחד שיזהה ויתמוך בילד יכול להיות נקודת אור בתקופה הסוערת הזו.

     

    החלומות שלנו מתחילים בשריטות. התחלתי את חיי התעסוקתיים במסלול מסויים אבל לחיים יש שק הפתעות משלהם ונישואים לגבר שהביא איתו למערכת ילדה בת ארבע הכתיבו לי מסלול אחר שקדמו לו שנים רבות של שאלות ותהיות, עימות בין רגשות סותרים ושאלות בלתי פוסקות מול המראה המפורסמת שהיופי כבר לא ניבט מהן.

     

    את הכתבה הראשונה שלי לפני 13 שנים אני חייבת לבתו של בעלי כשבהעדר ידע והבנה בנושא החלטתי ללכת ולחקור אותו ואז לרוץ ולספר לחבר'ה. מאז ועד היום אני יודעת בוודאות לומר שבמדינה שלנו לא יודעים מספיק על מורכבות המשפחה המשולבת, לא יודעים מספיק על מערכות היחסים שבה ולא ממוקדים מספיק לנקודה שממנה מתחיל הכל להסתבך.

     

    לפני שנה בדיוק ראיינתי את אור קריבוס ליאון, אמא גרושה לשתי בנות ויועצת עסקית ליזמים בעולם ההורות לכתבה בנוגע לפרוייקט שהרימה, חמש דקות מתחילת השיחה גילינו שהחלום משותף. גייסנו לצידנו את ד"ר תרצה יואלס מאוניברסיטת חיפה אוטוריטה בתחום התפתחות הילד וגיבשנו את תוכנית "ילדים לפני הכל". חודשים שאנחנו עובדות באינטנסיביות מלוות ביועצים מהתחום העסקי ואנשי מקצוע מתחום הטיפול שנענו לקריאתינו ומתלווים לנו.

     

    במהות המיזם עומדת סדנה בת שלושה מפגשים שתעניק ידע וכלים פרקטיים לצוות חינוכי בתוך חדרי מורים כדי שיוכלו לזהות ולתמוך בילדים שעוברים טלטלה בחייהם בעקבות תהליכי גירושין ומעבר למשפחות חדשות.

     

    בשלב הבא ניצור קבוצות תמיכה לילדים המספקות מקום בטוח לדבר על הרגשות שלהם וללמוד מנגנוני התמודדות עם ילדים שנמצאים במצב דומה לשלהם.

     

    להניע חזון דורש התנעות של משאבים נפשיים כל בוקר מחדש. כל רגע יש אתגר חדש לצלוח, פעם זו מלחמה, פעם זו בירוקרטיה פעם זו מוטיבציה הנובעת בעיקר מהצורך לגייס כסף, נשבעת לכם שפעם ביום לפחות עולה בי המחשבה 'עזבי אותך, תראי כמה מתח ועצבים זה מוציא ממך'. אני מכירה את המחשבה

    הזו פגשתי אותה בכמה מקרים בחיים שלי באינטרוואלים הגדולים בין שמחה ויאוש שמלווים כל חזון וכן, לא פעם נכנעתי לה. 

     

    ובמסע הזה זה אחר, אני שואבת את הכוחות מאותו אב גרוש, ששמע עלינו ושואל במה אפשר לעזור, מאמהות לא ביולוגיות אמיצות שמוכנות להדהד את הנושא במדיה כדי לעורר מודעות, משלושת בתי הספר שקפצו על ההזדמנות להיות נסייני הפיילוט שלנו ומכל אלו שתומכים בנו באתר גיוס המונים לצד הודעה קטנה "מיזם חשוב" ו "חבל שזה לא היה כשההורים שלי התגרשו".

     

    אבל את הכי הרבה כוחות אני שואבת מקהל היעד. מאותו רגע בו ראיתי את אותו הניצוץ בעיניו של ילד "בעייתי" בכיתה ב' שחווה את החוויה המעצימה כל כך שמישהו רואה אותו אחרת.

     

     

    •  

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים