החאן מציג: קיצוץ בתקציב, לא באיכות

תקופה לא קלה עוברת על החאן. אחרי ארבע שנים של צעדים מדודים אך עקביים לסגירת גירעון היסטורי מצטבר של כחמישה מיליון שקלים, ניחתו על התיאטרון הירושלמי בחודשיים האחרונים בזו אחר זו גזרות כלכליות שמאיימות למחוק את הישגיו, להגדיל את החור בתקציב ולהעיב על העונה הקרובה שמציעה רפרטואר מאתגר.

לצד מכירת המנויים שנעצרה בעקבות המלחמה בעזה וגרמה לנזקים כלכליים גם בשאר מוסדות התרבות בישראל, ספג החאן קיצוץ של כמיליון שקל בתמיכות הציבוריות. מדובר בקיצוצים רטרואקטיביים מתקציב שנת 2014 שנגזרים מתקנת התיאטרון הכללית ותקנת ירושלים שמטרתה לחזק את הגופים הפועלים בבירה, כמו גם מקיצוץ ההקצעה השנתית מטעם עיריית ירושלים.

רפרטואר מאתגר על אף חרב הקיצוצים(קרדיט צילום: דניאל צ'צ'יק)

"צמצמנו את הגירעון המצטבר, הגענו למספר שיא של מנויים שכמעט הכפיל את עצמו, הגדלנו משמעותית את מספר ההרצות של הצגות התיאטרון ואת היקף ההכנסות העצמיות. במקום לזכות לעידוד ותמרוץ קיבלנו בהפתעה מוחלטת החלטות חד צדדיות פתאומיות על קיצוץ רטרואקטיבי דרסטי באמצע שנת תקציב", אומר מנכ"ל התיאטרון, דני וייס.

הסיבות לקיצוץ הרחב לדברי המנכ"ל קשור בהגדלת תמיכות לגופים אחרים שנוספו לאותו סל תקציבי עירוני וממשלתי. עם קיצוץ של 220 אלף שקלים מעיריית ירושלים ועוד 710 אלף שקלים ממשרד התרבות מתריע המנכ"ל: "המצב הבלתי אפשרי הזה ידרדר אותנו חזרה לבור תקציבי וגירעון. צריך להבין כי מדובר לא רק בבעיה של החאן אלא באופן כללי בבעיה טכנית במערכת התקצוב בישראל.

"בסופו של דבר מדובר בחוק כלים שלובים שמשמעו תוספת תקציב למוסד אחד באה בהכרח על חשבון מוסד אחר. כשמדובר בנגזרות תקציביות מביכות גם כך שמעניקה המדינה, המשמעות הרסנית. לא מדובר בהתפנקות או במותרות, תרבות היא בסיס הקיום שלנו וראינו את זה גם במלחמה האחרונה כשאמנים ומוסדות התגייסו מקיר לקיר כדי להחזיר לעם ישראל ולו מעט מתחושת הנורמאליות".

על אף חרב הקיצוצים שמונפת מעל ראשו של החאן הציג הבוקר (ג') התיאטרון תכנית מגוונת שלצד מחזאות קלאסית לא חוששת מאקספרימנטים ולקיחת סיכונים רפרטוארים מחושבים. בימים אלה נמצאת להקת החאן בחזרות אחרונות על "הדוד וניה", מחזה מאת צ'כוב שמביים מיכאל גורביץ' ויעלה בסוף אוגוסט. בהמשך העונה יציג התיאטרון את "הנשים העליזות מווינדזור" מאת וויליאם שייקספיר ובבימויו של אודי בן משה. צוות ההפקה, היוצרים והשחקנים ייפתחו לראשונה את שערי חדר החזרות בפני קהל במסגרת בפסטיבל שקספיר הבינלאומי שיארח תיאטרון הקאמרי בחודש נובמבר.

הפקה מסקרנת במיוחד ברשימת הרפרטואר החדש היא "יחזקאל" המבוססת על הרומן הגרפי של האמן מיכאל קובנר שראה אור אשתקד. גורביץ', מנהלו האמנותי של התיאטרון, שיביים את ההצגה, מדבר על שילוב צורני יוצא דופן בין השחקנים לבין ציוריו של קובנר והטקסט שנכתב בהשראת הביוגרפיה של אביו, הפרטיזן, ניצול השואה והמשורר, אבא קובנר. "השחקנים נותנים קול לסיפור ולמעשה הציורים בספר ילוו אותם.

קובנר הוא צייר נהדר וחשבתי שזו תהיה דרך מעניינת לספר את סיפורו".

גורביץ' אינו היוצר היחיד שגילה עניין בספרו של קובנר שזכה לעיבוד למופע תיאטרון מאת רוני רשץ שהוצג ב-JCC בניו יורק ועיבוד לסרט אנימציה, יצירה משותפת של התסריטאי עמיקם קובנר והבמאים מיכאל קובנר ומיכאל פאוסט.

עוד בין ההפקות המתוכננות: ההצגה "כנרת כנרת", עיבוד של שחר פנקס למחזה מאת נתן אלתרמן שתביים שיר גולדברג. צמד היוצרות שהחלו את דרכן בתיאטרון החאן עם "האדרת" של גוגול, הפקה שחוגגת בימים אלה 100 הרצות, חוזרות לירושלים הפעם עם הפקה רבת משתתפים.

את העונה תנעל "עורבים", מחזה מאת אנרי בק בתרגומו של דורון תבורי שיביים עודד קוטלר. המחזה, שנכתב בסוף המאה ה-19, מציב מראה מול חברה קפיטליסטית דורסנית והרסנית ובמרכזו שתי משפחות עתירות ממון שמתפוררות בשל גרגרנות וצרות עין.

בעיריית ירושלים אומרים בתגובה לטענות: "העירייה הגדילה את בסיס תקציב התמיכות במוסדות תרבות בשנת 2014 בשני מיליון שקל לעומת שנת 2013. הפער עליו מדבר החאן נובע מהשוואה מול תקציב שכלל תוספת חד פעמית שקיבלו מוסדות התרבות בסוף שנת 2013. חלוקת תקציב התמיכות נעשית על פי קריטריונים שקבעה ועדה ציבורית והמוסדות נבחנים מדי שנה על פי קריטריונים אלה".