נפצע כשקפץ למי כנרת - וישלם 20 אלף שקל

צעיר ששבר חוליה כשקפץ ממתקן בחוף ליד קיבוץ אפיקים תבע פיצויים מהיישובים באזור. שופטת דחתה את התביעה וחייבה אותו בהוצאות משפט

מערכת PsakDinעדכון אחרון: 10.09.14 , 00:09

צעיר שבילה בכנרת נפצע אחרי שקפץ למים ממתקן מתכת ופגע בקרקעית בחוף לא מוכרז סמוך לקיבוץ אפיקים. הוא תבע את בעלי החופים הסמוכים והמפעילים שלהם בטענה שהם אלה שהציבו את המתקן במקום מסוכן, אבל נדחה על ידי בית משפט השלום בהרצליה. השופט סיגל רסלר-זכאי קבעה שהתובע הוא האחראי לפציעתו וחייבה אותו לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש בספטמבר 2004 בחוף הסמוך לקיבוץ אפיקים. התובע זינק ממתקן מתכת צף ונפגע בראשו ובצווארו. נגרם לו שבר בחוליות והוא אושפז למשך שבוע. את התביעה הוא הגיש נגד קיבוץ אפיקים, נגד המועצה האזורית עמק הירדן, נגד קיבוץ האון (שבתחומו מצויים החוף ומתקן המתכת) ונגד חברת ביטוח "חקלאי" שביטחה באותו מועד את קיבוץ אפיקים.

מדריך

לידיעת הרוחצים: פיצוי על טביעה ופציעה בחוף

עו"ד ענת גינזבורג

החוק הישראלי ושורה של פסקי דין שרטטו את גבולות האחריות של העיריות והמדינה לאסונות בחופי הים ובבריכות. מדריך משפטי לעונת הרחצה

לידיעת הרוחצים: פיצוי על טביעה ופציעה בחוף

לטענתו, הנתבעים התרשלו בכך שהציבו את מתקן המתכת במקום מסוכן במים הרדודים מבלי לתת דעתם להשלכות. לדבריו הנתבעים לא מנעו מהמתרחצים והמבקרים בחוף את השימוש במתקן, ועל אף הסכנה הטמונה בו לא גידרו אותו ולא הציבו אמצעים לשמירת הבטיחות.

הנתבעים התנערו מאחריותם וטענו כי רצועת החוף אינה בשליטתם או בחזקתם, וכי מדובר בחוף שאינו מוכרז והרחצה בו אסורה. המועצה האזורית הוסיפה שהחוף הוא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל וכי משרד הפנים הוא האחראי על הסדרתו. בשל כך היא הגישה נגד המשרד הודעת צד שלישי.

משרד הפנים והמינהל הפנו אצבע מאשימה לנתבעים וטענו שהמועצה האזורית ככל הנראה אפשרה לקיבוץ אפיקים להשתלט על החוף המצוי בתחומה, ולכן היא והקיבוץ הם האחראים הבלעדיים על הבטיחות בחוף. עוד טענו כי משום שמדובר בחוף שאינו מוכרז, לא חלה חובת הפיקוח על משרד הפנים.

נפגע בגלל היסח הדעת

השופטת רסלר-זכאי קבעה שהתובע לא הוכיח קיומו של מפגע כלשהו שממנו טען שנחבל, ולא הוכיח כי היה על מי מהנתבעים לנקוט אמצעי כלשהו כדי להזהיר אותו או למנוע ממנו וממתרחצים אחרים את הפגיעה. לדברי השופטת, הפגיעה התרחשה ככל הנראה בשל פעולה שעשה התובע בהיסח הדעת.

עוד קבעה השופטת, שהרחצה בחוף אינה אסורה ואין כל ראיה לכך שהיא מסוכנת, ושהתובע לא הצליח להוכיח כי הנתבעים התרשלו או כי האחריות לנזקיו מוטלת עליהם.

על כן דחתה השופטת את התביעה, כמו גם את הודעות צד שלישי ורביעי. התובע חויב בהוצאות של 20 אלף שקל, והמועצה האזורית תישא בהוצאות של 5,000 שקל.

עו"ד מיטל ניסן, העוסקת בדיני נזיקין, מסבירה שפסק הדין נותן אות אזהרה לתובעים בסוגיות מעין אלו. לדבריה, בטרם מגישים תביעת נזיקין חשוב לבחון את הראיות ואת הנזק: "במקרה זה, בית המשפט התרשם שהפגיעה התרחשה ככל הנראה בשל פעולה שעשה התובע, ולאחר שקבע שלא הוכחה רשלנות מצד הנתבעים, הוא חויב בהוצאות גבוהות למדי".