שתף קטע נבחר

בחרו לשבת באזור עישון ובכל זאת יקבלו פיצוי

בני זוג הגיעו עם בתם למסעדת "רביבה וסיליה" בת"א והתיישבו במרפסת. זה לא הפריע להם לתבוע את המקום, וגם לזכות לפיצוי של 4,000 שקל

מסעדת "רביבה וסיליה" בתל אביב תאלץ לפצות ב-4,000 שקל לקוח שהתלונן על עשן סיגריות על אף שבחר להתיישב במתחם המוגדר כאזור למעשנים. בית המשפט לתביעות קטנות בעיר ציין כי התובע אמנם לא עשה מספיק בעצמו כדי למזער את הנזק, אך קבע כי הנהלת המסעדה לא הציבה שלטים כפי שדורש החוק.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

האירוע התרחש ביולי 2012 במסעדה שבמתחם G בפארק צמרת בתל אביב. התובע הגיע למקום עם אשתו שהייתה אז בהיריון ועם בתם בת ה-3. מאחר שלא הזמינו מקום מראש הושיב אותם הצוות במרפסת הפתוחה של המסעדה.

 

כשהבחינו בני הזוג כי הסועדים בשולחנות הסמוכים אליהם מעשנים, הם התלוננו על כך בפני המלצרים. צוות המסעדה ניסה בעדינות להרחיק לקוח שעישן סיגר, אך במקביל הבהירו לבני הזוג שהעישון באזור זה של המסעדה מותר ושאינם מתכוונים לאסור זאת.

 

לפיכך הגיש הבעל תביעה לפיצוי של 12 אלף שקל בגין הפרת הוראות החוק למניעת עישון. לטענתו לא הוצע לו ולמשפחתו לעבור למקום ישיבה חלופי בשטח הפנימי של המסעדה או במרפסת המקורה שבה העישון אסור. במקום אוויר צח, טען, הציעו לו המלצרים פחזניות כפיצוי.

 

עוד טען, שהדלת המפרידה בין איזור העישון לשטח המסעדה נותרה פתוחה לרווחה במשך כל הזמן על מנת להקל על המלצרים לצאת ולהיכנס. לדבריו הסכום שתבע הוא בעבור ארבע נפשות, כולל העובר, שנכפה עליהם לעשן באופן פאסיבי.

 

מנגד טענה המסעדה שמדובר בתביעה קנטרנית ולא מבוססת, שהוגשה בחוסר תום לב במטרה לפגוע בשמה הטוב. עוד טענה שמרפסת העישון במסעדה פתוחה לרווחה ומאווררת היטב, כך שאין בעיה של הצטברות עשן במקום.

 

חובה להציב שילוט

הרשמת הבכירה נעמה פרס ציינה כי הוראות החוק למניעת עישון מאפשרות למסעדה לתחום איזור חיצוני, שמסומן בבירור ואיננו מקורה, ובו העישון מותר.

 

היא הוסיפה כי במקום לעזוב בחרו בני המשפחה בחרו להמשיך לסעוד באזור העישון על אף סבלם והיות האישה בהיריון. בכך, קבעה, יכלו בני המשפחה למזער את הסבל שנגרם להם ואת הנזק מהעשן.

 

עם זאת קבעה הרשמת כי מתמונות שהציג התובע ניתן לראות שביום האירוע לא הוצבו בשטח המסעדה שלטים כפי שדורש החוק, וכי קיימת זליגה של עשן מאזור העישון לאזורים נוספים במסעדה שבהם העישון אסור. בנוסף קבעה כי הנתבעת לא הוכיחה שלא היה ניתן למקם את בני המשפחה באזור ללא עישון.

 

לבסוף קבעה הרשמת כי על אף שהנתבעת הפרה את הוראות החוק באופן מינורי ולא בוטה, אין להקל ראש בנורמות בתחום הבריאות ותרבות השירות. לפיכך קיבלה את התביעה ופסקה לתובע פיצוי של 3,000 שקל בצירוף הוצאות משפט בסך 900 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים