שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    טוני בנט בהופעה: נונשלנטיות מוקפדת

    עם חום, חן עצום וגינונים של פעם, טוני בנט הביא לישראל אווירה ניו יורקית קרירה ונינוחה. בהופעה שלו בהיכל התרבות בתל אביב הפגין יכולות קוליות מרשימות לגילו המתקדם, ותמיד שמר על הסגנון שלו - אולד-פאשן ועדיין כובש

    קראו לו היורש של פרנק סינטרה והאמת, סינטרה בעצמו אמר בהזדמנות זו או אחרת שהוא הזמר האהוב עליו. אמש (א') זכינו גם אנחנו להתרשם מהקול, אבל בעיקר מהחן העצום, שמקרין טוני בנט. בנט בן ה-88 הגיע להיכל התרבות בתל אביב וזכה לתשואות סוערות בעמידה עוד בטרם פצה את פיו. הוא, מצדו, עשה ככל שביכולתו להצדיק את קבלת הפנים החמה.

     

    טוני בנט נרגש. איזו קבלת פנים (צילומים: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    טוני בנט נרגש. איזו קבלת פנים (צילומים: ירון ברנר)

    באי המופע של ליידי גאגא במוצ"ש זכו לגיחת אורח ממנו כאשר עלה לבצע עם הליידי את "I Can't Give You Anything But Love", מאלבום הדואטים שלהם שייצא בעוד שבוע. למרבה האכזבה, גאגא לא הגיחה להופעת גומלין בהיכל, אך גם כך העניק בנט את המיטב מ-60 שנות הקריירה שלו, מן השיר הראשון שהקליט אי פעם ("Boulevard of Broken Dreams", לא ההוא של גרין דיי) ועד ללהיטו הגדול, "I Left My Heart in San Francisco".

     

    על הבמה: טוני בנט (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    על הבמה: טוני בנט

    רבע השעה הראשונה של המופע הוקדשה למיני מופע ג'אז בן חמישה קטעים אינסטרומנטליים של "רביעיית טוני בנט": הפסנתרן והמנהל המוזיקלי של המופע מייק רנזי, הגיטריסט גריי סרג'נט, הבסיסט מייקל ווד והמתופף הרולד ג'ונס, קשיש בעל קצב סוער וחיוך כובש. עם סיומם עלה לבמה מסמר הערב - האיש שנולד כאנתוני בנדטו בקווינס, שירת במלחמת העולם השנייה, שם היה בין הכוחות ששיחררו את מחנה הריכוז לנדסברג, צעד עם מרתין לות'ר קינג במצעד זכויות האדם באלבמה והגיע לכאן בגיל גבורות-פלוס כדי לעשות את מה שהוא יודע לעשות: לשיר על אהבה ולפזר קסם אישי.

     

    טוני בנט והמתופף הרולד ג'ונס. כוחם בחליפתם (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    טוני בנט והמתופף הרולד ג'ונס. כוחם בחליפתם

    משירים של ג'ורג' ואיירה גרשווין ("I Got Rhythm", "Who Cares") ועד סטיבי וונדר ("For Once In My Life"), בנט עשה בחומר כבתוך שלו. עם פרייזינג ייחודי וקול חזק, הוא לא תמיד פגע בצליל הנכון אבל זה רק הגביר וחיזק את תחושת הנונשלנטיות המוקפדת שעליה השתית קריירה. עם החליפה הנצחית (האמת, הפעם היחידה שוויתר עליה היתה כשהגיש עם רד הוט צ'ילי פפרז פרס בטקס פרסי MTV לפני 21 שנה) ובעיניים נוצצות, הוא שלח נשיקות אוויר וזקר אגודל כשהוא מרוצה, כמו להזכיר שהיו לתנועה הזאת חיים לפני שהפכה ל"לייק".

     

    לא איבד את הסטייל. טוני בנט (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    לא איבד את הסטייל. טוני בנט

    באי המופע קיבלו שכפול של מופעיו האחרונים (עד לרמת מילות הקישור, כולל סיפור על מכתב התודה שקיבל מצ'ארלי צ'פלין על שהחייה את שירו "Smile" מ"זמנים מודרנים").

     זאת מלבד הרגע שבו הגניב סרג'נט באמצע סולו הגיטרה את "עורו אחים בלב שמח" מתוך "הבה נגילה". כשביצע את "The Good Life", סיפר בנט שזהו שיר מתוך האלבום המשותף עם ליידי גאגא והפציר בנו לרכוש את האלבום "כי היא זקוקה לכסף" וצחקק בשובבות.

     

    בכלל, סימני הגיל כמעט שלא ניכרו בבנט במהלך המופע. אולי כוסית הוויסקי שהשיק ב"One For The Road" היתה נלגמת פעם, כשהיה צעיר יותר, אך אמש היא נותרה מלאה. קולו, והקרשנדואים הגובלים לעתים בבומבסטיות, נותרו בעינם. עוד סימן היכר שלו שלא ויתר עליו אמש היה הביצוע שלו ל"Fly Me To The Moon" של מי אם לא סינטרה. את השיר ביצע בנט ללא מיקרופון, כדי שנתרשם מעוצמת קולו שנישא בחלל ההיכל ללא הגברה. והאמת, התרשמנו.

     

    עם חום, חן עצום וגינונים של פעם, טוני בנט הביא לישראל אווירה ניו יורקית קרירה ונינוחה. לא בכדי הוא שר, "הישארו אולד-פאשנד יחד איתי". בהווה המיוזע שלנו, זו הצעה לא רעה בכלל.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים