שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    געגועים למים: תמונות נחלי ישראל אז והיום
    מי שזכה להכיר את נחלי הארץ בשיא תפארתם, זוכר מעיינות שופעים, זרימה עזה ועולם עשיר של חי וצומח. היום נותר שריד עלוב של אפיקים יבשים או זרימה דלילה של מים - חלקם מזוהמים. קמפיין של החברה להגנת הטבע, המציב צילומים מפעם ומימינו, ממחיש את ההרס שגרמנו לנחלים במו ידינו

    זוכרים את נחלי ישראל בשיא תפארתם? עד לפני כמה עשרות שנים, עדיין היה אפשר לשכשך במים זכים ששצפו בנחלים לאורך החופים ובעמקים, לטייל בין מעיינות שנבעו בפינות חמד נסתרות, לשוטט בשרידי היישובים ההיסטוריים שהתבססו על מימיהם. התיאורים והזיכרונות של מי שזכו להכיר את נחלי ארצנו במצבם הטבעי רק מדגישים את ההרס וההזנחה בנחלים שחוללנו במו ידינו בעשורים האחרונים.

     

    לכתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה

     

    החברה להגנת הטבע יוצאת בימים אלה בקמפיין למען שיקום הנחלים בישראל, שעיקרו קריאה לציבור לשלוח להם תמונות ישנות של נחלים, כפי שנראו עד שנות ה-60 של המאה ה-20. בעזרת הצילומים, תוקם תערוכה היסטורית אמנותית, שתציג את השינויים שחלו בנחלים ובנופי המים הטבעיים של ישראל.

     

    כוונת מארגני התערוכה לעורר את זיכרון נופי המים הטבעיים שנעלמו, להמחיש את עומק השינוי וההרס שעבר על המעיינות ונחלים, ולהעלות לדיון ציבורי את הפוטנציאל הטמון בשיקום זרימת המים בנחלים – בעיקר בעקבות הקמת מפעלי ההתפלה.

     

    "מטרת הפרויקט והתערוכה היא להגביר את המודעות לחשיבות מקורות המים הטבעיים שלנו בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות, ולקדם חזון לשיקום זרימת המים בנחלי ישראל", אומרים בחברה להגנת הטבע. "אנחנו קוראים לכל מי שיש לו תמונות ישנות, שיפשפש באלבומים וישלח לנו, הצלחת הפרויקט תלויה, בין היתר, בשיתוף הפעולה של הציבור".

     

    לדברי ד"ר אורית סקוטלסקי, רכזת מים ונחלים בחברה להגנת הטבע, "מצב הנחלים בישראל הוא רע כתוצאה מהזנחה של עשרות שנים, בהן מרבית המעיינות בישראל נתפסו לצורכי שתיה וחקלאות, והנחלים נוקזו, יובשו, וזוהמו בשפכים. רק מעטים מאיתנו זוכרים את שפיעת המים שזרמו בנחלים ואת בתי הגידול הלחים, שהיוו חלק בלתי נפרד מנוף הארץ. נחלים ובתי גידול בריאים, המתפקדים היטב, מספקים שירותים אקולוגיים חיוניים לרווחת האדם. הם משמשים כמסדרונות התורמים לרציפות האקולוגית וכן למרחבי פנאי ונופש איכותיים עבור האזרחים, באזורים כפריים ואף בתוך הערים".

     

    התערוכה תיפתח בתחילת 2015 במוזיאון לצילום בתל חי. את התמונות ניתן לשלוח למייל.

     

    נחל בצת

    נחל בצת, 1970 (צילום: גד איש-עם) (צילום: גד איש-עם)
    נחל בצת, 1970(צילום: גד איש-עם)

    נחל בצת יבש, היום (צילום: החברה להגנת הטבע) (צילום: החברה להגנת הטבע)
    נחל בצת יבש, היום(צילום: החברה להגנת הטבע)

    עד לשנות ה-90, נשמרה יציבות בשפיעת המעיינות בנחל בצת בגליל המערבי, והנחל משך מטיילים רבים. אולם בשנת 1984 החלה הפקת מי תהום בקידוחי שומרה, הממוקמים על גב ההר בגליל. כתוצאה משאיבת מי התהום בקידוחים, ירדה בהדרגה שפיעת המים ממעיין כרכרה בלב הנחל, עד שבשנת 1999 נפסקה לחלוטין שפיעת המים הטבעית מהמעיין - והנחל יבש.

     

    בשנים האחרונות, בעקבות מצוקת המים בנחל, הונח צינור המזרים מים לנקודת המעיין, מקידוח סמוך של חברת מקורות. הקצאת המים הזעומה משמשת "כאינפוזיה" מלאכותית לנחל בצת, ומביאה לזרימה דלה של מים לאורך של כמה מאות מטרים בערוץ. 

     

    נחל כזיב

    נחל כזיב, שנות ה-60 (צילום: עזריה אלון) (צילום: עזריה אלון)
    נחל כזיב, שנות ה-60(צילום: עזריה אלון)

    נחל כזיב מזוהם, כיום (צילום: יוחנן דרום) (צילום: יוחנן דרום)
    נחל כזיב מזוהם, כיום(צילום: יוחנן דרום)
     

    המים מהמעיינות עין זיו ועין חרדלית, המזינים את נחל כזיב, נתפסו בשנות ה-50 למטרות אספקת מי שתייה לתושבי הגליל המערבי. תפיסת מי הנחל פגעה קשות בצמחייה בערוץ הנחל וחלק מהעצים לאורכו נפגעו. בשנות ה-70 נתנה רשות המים הקצאה של מים לצרכי שמירת טבע בנחל, שסופקו לנחל מצינור.

     

    בשנת 2006 התגלה זיהום במעיינות המזינים את הנחל, שאינו מאפשר לספק אותם לשתייה. דווקא זיהום מי התהום גרם לשינוי לטובה בנחל כזיב – ובשנים האחרונות מי המעיינות בנחל שוחררו לזרימה טבעית בנחל, ואנחנו זוכים לשוב ולשכשך במים הקרירים. עם זאת, עם השנים ניכרת ירידה בכמויות המים השופעים מהמעיינות, שנגרמת, כמו בנחל בצת, כתוצאה משאיבת יתר של מי תהום בגליל המערבי. על מנת להציל את המעיינות בגליל, יש צורך במספר פעולות, בהן צמצום השאיבה ממקורות המים הטבעיים.

     

    נחל נעמן

    נחל נעמן, שנות ה-60 (צילום: עזריה אלון) (צילום: עזריה אלון)
    נחל נעמן, שנות ה-60(צילום: עזריה אלון)

    נחל נעמן מזוהם, כיום (צילום: משה פרלמוטר) (צילום: משה פרלמוטר)
    נחל נעמן מזוהם, כיום(צילום: משה פרלמוטר)
     

    בעבר היה נחל נעמן, שבגליל המערבי, איתן רחב ומתפתל, ששפיעת המים בו הגיעה ל-50 מיליון קוב בשנה. למרות הייחודיות והחשיבות של נחל נעמן, הסדרת האפיק, תפיסת המעיינות והפקת מי תהום לצורכי חקלאות באגן, פגעו קשות באופיו הטבעי של הנחל ובערכיו האקולוגיים.

     

    במקום האפיק הטבעי, נחפרה תעלה שניקזה את השטחים הסמוכים לנחל שהיו מועדים להצפות, וכל אגן הנעמן הפך לשטח חקלאי. עם השנים הפך ערוץ הנחל לתעלת ניקוז שמובילה, עד היום, שפכים מבריכות הדגים אל הים. נופי המים הטבעיים והייחודיים של הנעמן, נעלמו.

     

    כיום מקודמות מספר יוזמות לשיקום בתי הגידול הטבעיים בנחל, אולם אם לא תשוקם שפיעת המים הטבעית מהמעיינות (הנמצאים בשמורת אפק) לא ניתן יהיה לשקם את המערכת האקולוגית החשובה, ואת יופיו של נחל הנעמן, הניכר מהצילומים הישנים. 

     

    נחל אלכסנדר

    נחל אלכסנדר, שנות ה-60 (צילום: עזריה אלון) (צילום: עזריה אלון)
    נחל אלכסנדר, שנות ה-60(צילום: עזריה אלון)

    נחל אלכסנדר כיום (צילום: אלון רוטשילד) (צילום: אלון רוטשילד)
    נחל אלכסנדר כיום(צילום: אלון רוטשילד)

    נחל אלכסנדר עבר שינויים מכריעים במורפולוגיה שלו, ובכמות ואיכות המים הזורמים בו. השטחים המוצפים בפרוזדור הנחל יובשו כבר במחצית הראשונה של המאה ה-20. בשנות ה-60 ערוץ הנחל הוסדר והורחב, והפיתולים שאפיינו אותו יושרו, ומרבית צמחיית הגדות הוסרה והוכחדה. בנוסף לכך, התקיים ניצול אינטנסיבי של מי התהום על ידי המתיישבים בעמק חפר.

     

    ניקוז שטחי הביצות וירידת מפלסי מי התהום גרמו להתייבשות של רוב הנביעות שהזינו את הנחל בעבר. ההערכה היא שכיום זורמים בנחל כ-10% בלבד מהמים שזרמו בו בעבר, והמים עדיין מזוהמים משפכים (רובם מגיעים משטחי הרשות הפלסטינית, וחלקם מהשדות החקלאיים). 

     

    נחל הירקון

    אתר שבע טחנות בירקון (צילום: יונתן גור) (צילום: יונתן גור)
    אתר שבע טחנות בירקון(צילום: יונתן גור)

    נחל הירקון היום (צילום: החברה להגנת הטבע) (צילום: החברה להגנת הטבע)
    נחל הירקון היום(צילום: החברה להגנת הטבע)

    הירקון היה בעבר הנחל האיתן הגדול ביותר במרכז הארץ. אנשי הבורגנות של תל אביב הקטנה הרבו לטייל לאורך גדותיו, לשחות, ולשוט לאורכו בסירות – וכן להצטלם ליד אתר שבע טחנות (בצילום). אולם, בעקבות תפיסת המים במעיינות ראש העין בשנת 1955, לצורכי מפעל המים "ירקון נגב", חרב אפיק הנחל כמעט כליל, ובמשך שנים רבות הנחל היה יבש ומזוהם בשפכים.

     

    בשנים האחרונות, במסגרת תכנית מקיפה ל"גאולת הירקון", קיבל הנחל הקצאות מים (מקידוחים סמוכים) שמוזרמים ומסוחררים בחלקו העליון, הנקי, של הנחל. למרות תכנית השיקום, כמות המים הנקיים הזורמים כיום בנחל מהווה אחוזים בודדים בלבד מכמות המים שזרמו בו בעבר באופן טבעי. 

     

    נחל הירדן

    נחל הירדן, שנות ה-60 (צילום: עזריה אלון) (צילום: עזריה אלון)
    נחל הירדן, שנות ה-60(צילום: עזריה אלון)

    נחל הירדן כיום (צילום: דב גרינבלט) (צילום: דב גרינבלט)
    נחל הירדן כיום(צילום: דב גרינבלט)

    בעבר, היה הירדן הדרומי במוצאו מהכנרת נהר גדול ומרהיב, שמשך צליינים רבים מכל העולם. לפי ההערכות, זרמו בנהר בערך 220 מיליון קוב בשנה. כיום זרימת המים בירדן הדרומי מורכבת מקילוח דק של מים מלוחים ומי שפכים בלבד, ואיכות המים מאוד ירודה. בימים אלה מקודמת ברשות המים תכנית "לשיקום" (חלקי מאוד) של המים בנחל.

     

    במסגרת התכנית יוצאו מי הקולחים מהנחל למתקן טיהור הנבנה באזור, ויוזרמו במקומם עד 20 מיליון קוב של מי כנרת ומי מעיינות מלוחים. חשוב להדגיש שגם לאחר ביצוע תכנית "השיקום", יזרמו בנהר הירדן אחוזים בודדים בלבד מכמויות המים ההיסטוריות שזרמו בו בעבר. חזון שיקום הנהר בתפארתו – הזורם מהכנרת ועד ים המלח, עדיין מאוד מאוד רחוק מהתגשמות. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יונתן גור
    סבא וסבתא בנחל הירקון
    צילום: יונתן גור
    צילום: החברה להגנת הטבע
    נחל הירקון היום
    צילום: החברה להגנת הטבע
    מומלצים