שתף קטע נבחר

הטרפז שהציל אותי: כיצד הקרקס מסייע לנוער בסיכון

הם לוקים בהפרעות קשב קשות, חיים מחוץ לבית ולפעמים אף סובלים מהתנהגויות סיכוניות, אבל כשהם מגיעים לקרקס ועולים על הטרפז - החיים שלהם משתנים. "כאשר ילד שלא היה טוב בכלום פתאום מצליח ללכת על חבל, זה משנה אותו", אומר הבעלים של "קרקס פלורנטין"

סטפני נולדה בהולנד, לאב יהודי ישראלי ולאמא הולנדית, וכבר בגיל צעיר התגלה אצלה כשרון להתעמלות קרקע. עד גיל תשע היא הספיקה לזכות באליפויות שונות ולהיות מסומנת כהבטחה לאולימפיאדה. ואז עלתה משפחתה ארצה. במקום להתאמן במשך 30 שעות שבועיות, היא נשלחה לחוג של שעתיים בשבוע. מהר מאוד היא החלה לפרוץ גבולות, ולאחר שנאנסה בגיל 14, החלה גם לצרוך סמים ואלכוהול.

 

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

 

כשהייתה בת 19 פגשה סטפני את שחר קמאי, אמן ג'אגלינג ומורה לקרקס, ואת בת זוגו אינס לורקה, רקדנית וכוריאוגרפית. קמאי מספר כי לאחר שאימת את סיפורה האישי ונפגש עם אביה, החליטו הוא ולורקה לעשות הכל כדי לסייע לסטפני לצאת מההתמכרויות. "שאלנו אותה מה יעזור לה לצאת מהסם, והיא הבטיחה 'אם תציעו לי חזרה את הסם האמיתי שלי:,עבודה פיזית יומיומית, אפסיק עם הכל'. אזהקמנו עבורה את 'להקת סטפני', לצד האקדמיה לקרקס". קמאי מספר שבמשך תקופה מסויימת סטפני אכן עבדה בקרקס, שהקימו עד שלא יכלה עוד.

 

"פגשנו אותה כשהיא כבר הייתה במצב אקוטי", מספר קמאי בצער. "אבל בזכותה הקמנו את הפרויקט של חיינו .כיום יש לנו יותר כלים ואנחנו לא נותנים לילדים להגיע למצבים כאלה. אנחנו פוגשים בהם בגיל המתאים וכבר יודעים מה עלינו לעשות".

"יש בקרקס אווירה אחרת". נעמי ויואל לב בקרקס סטפני ()
"יש בקרקס אווירה אחרת". נעמי ויואל לב בקרקס סטפני

 

קמאי, שהחל לעסוק בג'אגלינג כתחליף לפיזיותרפיה בעקבות תאונת אופנוע שעבר, רואה בקרקס, כמו רבים אחרים בארץ ובעולם, כלי ריפויי שיכול לסייע לילדים שאינם מסתדרים עם המערכת הנורמטיבית, החל מילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז ועד ילדים בסיכון. ואכן, כשמביטים לאחור, על הקרקסים הנודדים של פעם, ניתן לראות כי ילדי הקרקס היו לרוב ילדים זנוחים ובודדים שהגיעו אליו כמוצא אחרון. מאז הימים ההם עברו הקרקסים מהפך, וכיום לא רק שהם כבר לא מציגים חיות אומללות או אנשים מעוותים, גם היחס אל אמני הקרקס ואומנות הקרקס בכלל השתנה. כראיה, בתי הספר והחוגים לקרקס המזמינים ילדים ובני נוער להתנסות בטרפז מעופף, הליכה על חבל, קפיצה בטרמפולינה, טישו, הליכה על קביים, ג'אגלינג ואפילו ליצנות.

 

"ילד שלא היה טוב בכלום פתאום מצליח ללכת על חבל"

כמו "להקת סטפני", שקמה במטרה לסייע לנערה אבודה, גם קרקס פלורנטין, בהנהלת ניר קפלן ,הוקם לפני 12 שנים בתוך תיכון רוגוזין, בו למדו בעיקר ילדי עובדים זרים, במטרה לסייע להם. בהמשך עבר הקרקס ליפו ,לעבוד במשותף עם ערבים ויהודים, ובשנים האחרונות הוא קבע את משכנו בכפר הירוק, שם נהנים מחוגי הקרקס תלמידי הפנימייה לצד ילדים ובני נוער מהאזור כולו.

 

"יש אצלנו קבוצת תלמידים מפנימיית ימין אורד שהם עולים חדשים מאתיופיה", מספר קפלן ."עוד באתיופיה הם השתתפו בפרויקט קרקסים חברתיים של סירק דה סוליי, שפועל ברחבי העולם והמטרה שלו היא לעבוד עם ילדים בסיכון כמוצא אחרון לפני הפשע והרחוב".

איתמר יחזקאל. ""יש הבדל בין הקרקס למסגרת שהכרתי מהלימודים בבית הספר" ()
איתמר יחזקאל. ""יש הבדל בין הקרקס למסגרת שהכרתי מהלימודים בבית הספר"

 

-מה יש בקרקס שהוא מצליח לחבר אליו ילדים בסיכון?

"אני מאמין שהסיבה שגם ילדים בסיכון מתחברים לקרקס נעוצה בכך שהוא מאגף גם את הצד הפיזי של התעמלות, שמשחרר אנדרופינים, ומצד שני יש עניין קבוצתי, שהוא מאוד חשוב", מסביר  קפלן. "הם בונים פירמידות אנושיות, כשאחד מחזיק את השני, הם צריכים לסמוך אחד על השני בטרפז, ויש מקום מאוד מרכזי לקבוצה. הקרקס לא תחרותי אלא מכיל, מתוך חתירה לעבודת צוות תיאטרלית. זה גם מאוד כייפי לרחף, לטפס על חד אופן, לעשות ג'אגלינג. יש גם מקום של דימוי עצמי, כאשר עד היום ילד שלא היה טוב בכלום פתאום מצליח ללכת על חבל, למשל".

 

בר (השם המלא שמור במערכת), בן 10, מאובחן על הספקטרום האוטיסטי. כשאמו ענת ראתה פרסום של קרקס פלורנטין, היא ידעה שבנה יהנה מהטיפוס ומהטרמפולינה, אך חששה שלא יתקבל בברכה, במיוחד בשל הצורך שלו בעזרה של משלב. היא כמובן התבדתה ובר התקבל בזרועות פתוחות. "זו הייתה התנסות מדהימה", מתארת ענת בהתרגשות. "הילדים קיבלו אותו יפה, המדריכים התייחסו אליו בכבוד והיו סבלניים וסובלניים. הקרקס נתן לבר להרגיש שווה בין שווים. הוא מאד אוהב את הטרמפולינה והשנה גילה את אהבתו לטרפז. הוא גם הולך על קביים וכל הזמן צובר ביטחון ומשפר מיומנויות, וזה מרגש בטירוף. בר מאוד אוהב אתגרים וריגושים. הכי מרגש בשבילנו, כמובן, אלו המופעים. לא הפסיקו לזלוג לנו דמעות כשראינו אותו במעמד הזה. אני כל הזמן אומרת לו שהשמיים הם הגבול ומה שהוא ירצה - יוכל להשיג. בקרקס הוא רואה את זה קורה, הוא מגיע להישגים".

 

"אם אתה לא מתרכז - הכדורים נופלים"

קמאי מדגיש כי פעילות הקרקס תורמת ליכולת הריכוז, ממש כמו כדור ריטלין, ולכן מתאימה במיוחד לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. "כשעושים ג'אגלינג קיימת פעולה של הצלבה במוח בין האמיספירה השמאלית לימנית והן מעבירות מידע מצד לצד. זו למעשה אותה הפעולה שהריטלין עושה, אבל בלי לקחת כדור", הוא מסביר.

 

עדן זק, תלמיד לשעבר של קמאי, בוגר בית ספר ספר לקרקס ומי ששבר ארבעה שיאי עולם בג'אגלינג ,הוא היום אמן ג'אגלינג מקצועי המתפרנס מהתחום. כילד אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז ובעיית סדר וארגון.

 

-איך הפרעה כזו מסתדרת עם הריכוז והארגון הנדרשים בג'אגלינג?

"זה בדיוק העניין", מסביר זק, "הג'אגלינג מכריח אותך להתרכז כי אם לא תתרכז, הכדורים נופלים. מי שיש לו בעיות בריכוז, יכול להתרכז רק במה שמעניין ובמה שלא מעניין - קשה לו. אצלי הג'אגלינג מאוד פיתח את יכולת הריכוז, נתן לי עיסוק פיזי וגם פיתח את הקואורדינציה. זה כיף. מותחים את גבולות הגוף והיכולת וזה תרם מאוד לבטחון העצמי שלי. היום, כשאני מופיע, אני יכול להתרכז בלי בעיה 45 דקות רצופות".

 

"יש תופעה הנקראת מיקוד יתר והיא קיימת אצל בעלי ADHD"  מחדד את התופעה איתמר יחזקאל בן ה-16, הלומד ועובד ב"קרקס פלורנטין" ומתמודד אף הוא עם היפראקטיביות. "זהו מצב מופלא שבו כשמשהו מעניין אותך, ואתה מאוד אוהב אותו, אתה יכול להשקיע בו מאה אחוז, ואפילו יותר. שום דבר לא קיים חוץ מזה. זה מתחבר מצוין לג'אגלינג, אבל אני לא יכול, למשל, להיכנס למיקוד יתר כשאני על טרפז ותלוי בעוד אנשים. כשאני יכול, אני פשוט נכנס למוד".

 

יחזקאל מספר כי בשל הפרעת הקשב הוא חווה תחילה קושי בלימודי הקרקס. "יש הבדל בין הקרקס למסגרת שהכרתי מהלימודים בבית הספר", הוא מסביר.

"בגלל ה-ADHD, הרבה פעמים הפרעתי במהלך השיעורים. עם הזמן הצלחתי לעבוד על גמישות, להתאים את עצמי לאחרים, וגם פחות להתווכח". קפלן מוסיף כי איתמר עבר שינוי משמעותי ומילד שנטה לאלימות, הפך למדריך מסור ואהוב בקרקס.

 

יסמין לב, אמא של יואל (15), נעמי (13) וסאפי (6), כולם תלמידים בקרקס של קמאי ולורקה, מאמינה כי הקרקס הוא לא סתם חוג אלא מהווה תרומה משמעותית לילדיה.

"מעבר לרמה המקצועית, יש בקרקס אווירה אחרת", היא מחייכת. "יש להם חופש להיות מי שהם, אבל יש גם מסגרת למידה, שזה ממש חשוב בעיניי. היכולת לעמוד באימונים, למתוח את הגוף ואת הנפש ולפתח יכולות, זה מאוד חיובי. הם זוכים בהכנה מדהימה לחיים. יש מקום לכולם. אני מאמינה שהיתרון של הקרקס הוא שהמאמץ של הגוף בא מתוך הנאה ושמחה, ולכן זה מוציא מהם יכולות שלא היו באות לידי ביטוי במקום אחר. יש פה שילוב של ספורט ואמנות. סאפי, למשל, הוא סופר אינטלינגט, אבל בכיתה הוא לא לומד כלום. יש לו יכולת להקשיב תוך כדי תנועה, והקרקס מאפשר את זה".

 

"פעם פחדתי ליפול ואז הבנתי שהפחד הוא סוג של מחסום וגם אם אפול ואפצע זה חלק מההתנסות", מסכם יחזקאל. "למדתי לא לפחד מדברים כי שום דבר לא משתווה להרגשה שיש אחרי שהצלחת לעשות תרגיל שהתאמנת עליו המון פעמים".

  

המופע "slow releasa" של להקת סטפני יוצג במסגרת פסטיבל הקרקס הבינלאומי במודיעין, שיערך בחול המועד סוכות, 12.10-14.10. המופע יעלה בשעה 21:00 והוא ללא תשלום. בתאריכים 12.10.14-15.10.14 תיערך קייטנת הסוכות המסורתית של קרקס פלורנטין

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נעמי ויואל לב. "זה לא סתם חוג",אומרת אימם
מומלצים