נובל בכימיה למפתחי המיקרוסקופ הפלורסנטי

בצהריים (ד') הוכרזו זוכי פרס נובל לכימיה ל-2014: הפרופסורים האמריקנים וויליאם מורנר ואריק בטזיג, והגרמני סטפן הל, זכו בפרס על פיתוח המיקרוסקופ הפלורסנטי. "עבודת המחקר הצעידה את האופטיקה מיקרוסקופית אל ממד הננו", נאמר בהחלטת האקדמיה המלכותית למדעים שהעניקה לחוקרים פרס של 1.1 מיליון דולר. הטקס הועבר בשידור הישיר מהאקדמיה המלכותית למדעים בשטוקהולם, בירת שבדיה. 

וויליאם מורנר (משמאל) וסטפן הל (מימין) (צילום: Kevin Lowder, Stefan W. Hell)

(צילום: AFP)

שלושת החוקרים עשו שימוש במולקולות פלורסצנטיות כדי להגיע להדמיית חלקים בתוך תאים. בזכות הגילוי, ניתן לעקוב ברזולוציה גבוהה אחר סינפסות (חיבורים) עצביות בתוך המוח, ואחר פרוטאינים המעורבים במחלות כמו פרקינסון, אלצהיימר והנטינגטון. מאז 1873 לא חשבו החוקרים שיצליחו להגיע לרזולוציה גבוהה מ-0.2 מיקרומטר. שלושת החוקרים שזכו בנובל עברו את הרף הזה ובזכותם יכולים כעת מיקרוסקופים להגיע לעולם הננו.

סטפן הל פרץ דרך באמצעות שימוש בשתי קרני לייזר: אחת גורמת למולקולות פלורסצנטיות לזהור והשנייה מצליחה "לנקות" את התמונה ולמקד את הראייה באותו מתחם בגודל ננומטר הנחקר.

אריק בטזיג וויליאם מורנר, שפעלו בנפרד, הניחו את היסודות לשיטה השנייה שבאמצעותה ניתן "להאיר ולכבות" מולקולות בודדות. מצלמים אותו אזור כמה פעמים ומניחים את התמונות אלו על אלו ובכל פעם מוארות מולקולות אחרות.

בין המועמדים היו גם שני ישראלים - פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרון רזין מהאוניברסיטה העברית - על תגליתם בתחום מנגנוני הבקרה של הגנים.

מאז תחילת העשור הקודם זכו שמונה ישראלים בפרס נובל, שישה מהם לכימיה ושניים לכלכלה.

בשנה שעברה זכו בפרס נובל לכימיה שני אמריקנים-ישראלים: פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לוויט, בזכות עבודתם על הנחת היסוד לשימוש במודלים ממוחשבים כדי להבין ולחזות תהליכים כימיים.

אתמול הוענק בשבדיה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2014 לחוקרים היפנים איסאמו אקסאקי והירושי אמאנו, ולחוקר האמריקני יליד יפן שוג'י נאקמורה, עבור המצאת נורות ה-LED הכחול (דיודה פולטת אור). ביום שני הוכרז על זוכי פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה: האמריקני ג'ון אוקיף, מיי-בריט מוסר הנורבגית ובעלה אדוארד מוסר, על מחקרם בתחום תאי המוח.