טועם IBM: המחשב שהאכיל אותי
הארוחה שהכין ווטסון אולי לא טעימה כל כך אבל זה די מדהים שהוא חשב עליה. כי הוא מחשב. לאן נגיע כשנצרף את הקונספט שלו לשבבים חכמים במיוחד המחקים מוח אנושי?
מנת הטורטיה המקסיקנית היתה מוזרה. כאילו משהו לא התחבר נכון במרכיבים שלו ובמרקם שלהם. המרק היה בטעם של משהו לא ברור, שלא לדבר על הפודינג, לו היה דווקא טעם מובחן - אבל של תה ירוק. הסעודה הדי בינונית הזו לא נערכה במסעדה לא טובה, אלא במרכז המחקר של IBM בציריך, ולאשמה למנות ההזויות שותפים שני שפים. אחד מהם הוא אדם והשני מחשב בשם ווטסון. ולא לדאוג, לצד המנות הללו, היה גם סושי סטנדרטי. אתם יודעים, לבעלי חוש טעם.
ארוחת הסיביות הזו הוגשה באירוע העיתונאים השנתי שקיימה IBM בשוויץ. למה בכלל עושים את זה? כי אוכל זה לא רק אוכל. "אנחנו מתייחסים אליו כאל אומנות אבל בעצם מדובר בכמות גדולה של מדע, כימיה, ועצבים, שנמצא בבסיסה של מנה מוצלחת. מערכת הבישול הקוגניטיבי שלו יכולה להבין טעם ממש כמו שהאדם משתמש בחושיו", כך אומרים ב-IBM. האם זה אומר שהמחשב הזה חושב?
לחוקר סטיב אברמס שהסביר לנו העיתונאים על ווטסון היה חשוב להדגיש שזה לא ממש כך. וגם זה לא מחשב שמבשל. הוא אמר שזה זה יותר כמו יועץ ממוחשב. בסופו של דבר, הרי הטבח הוא זה שבפועל מכין את המנה. זה מראה שחוקרים רציניים ומהנדסים לא אוהבים לתאר מחשבים כבני אנוש. שחושבים, שיש להם תודעה. אולי כי הם מכירים את מאחורי הקלעים של הסיפור, הם יודעים מאיפה מגיעה כל סיבית, ומי שלח אותה.
וזה עובד כך
התאמת המתכונים נעשית על פי כמה עקרונות: השערת התאמת הטעמים (או המזון), גורסת כי מזונות מתאימים אחד לשני כשהם חולקים מרכיבי טעם זהים - זאת על פי בדיקת מעבדה. עוד ידוע כי ישנם טעמים ושילובים הערבים לחיך של בני אדם ללא הקשר תרבותי - אלא רק על פי ההרכב שלהם ברמה המוקולרית. על הידיעה הזו יוצקים את מסד הנתונים של אתר Bon appetit הכולל 9,000 מתכונים.
התצורה היא בדמות אפליקציה בה בוחרים משתנים שירכיבו את המנה ב-4 שלבים.
נניח: מחשב, בנה לי מתכון לצלי שכולל עוף, אבל ללא בצל בסגנון טקסני. ווטסטון ייצור לאחר כמה שניות 100 מתכונים על פי ההוראות. מקלאסי ועד ייחודי: הראשונים יהיו שמרניים והעליונים יצירתיים והזויים - וודאי שקשה לחשוב עליהם או להמציא אותם.
טעים?
המערכת תנסה תמיד להסתדר ולהבין למה מתכוון המשתמש. למשל בהדגמה שערכו לנו, בחרנו דג סלמון כמרכיב לבורגר, המערכת "מצאה" שיש המבורגר דג המבוסס על טונה והכילה את הסלמון כמרכיב במקומו. נקווה שאף אחד לא ינסה להכין את זה.
ב-IBM מסבירים כי יישום אפשרי (חוץ מבאפליקציה של Bon appetit), עשוי להיות ייצור מתכונים מותאמים אישית לפי הגבלות דיאטטיות, תחיליפים בריאים, ליצור מוצרים חדשים או מטבח עונתי.
נעים מאוד ווטסון
ווטסון נבנה מחומרה רבת-עצמה: הוא מכיל 750 שרתים, בהם נמצאים מעבדי Power 7 חזקים של IBM. בסך הכל הוא מכיל 2880 מעבדים שכאלו ו-16 טרה-בייטים של זיכרון RAM. המשמעות של חומרה שכזו הינה שבשנייה בודדת, ווטסון יכול לעבד 750 גיגה-בייטים של מידע, כמות השווה ערך לכמיליון ספרים.
סך הביצועים של ווטסון מסתכמים ב-80 טרה-פלופים. עוצמה זו אינה מספיקה על מנת להיכנס לרשימת ה-500 של מחשבי-העל, אולם הוא מפצה על כך באמצעות תוכנה מתוחכמת.
מלבד מאגרי מידע ענקיים, המחשב מכיל תוכנות בינה מלאכותיות מתקדמות, המסוגלות ליישם טכניקות של עיבוד שפה, אחזור מידע ו"למידת מכונה".
מה זה אומר? מחשב ברמת העיקרון יודע לפענח מידע במבנים. נניח, טבלת אקסל עם נתוני גובה של האוכלוסייה. אבל 80% מהמידע בעולם אינו מובנה בצורה זו, אלא בנוי עבור אנשים בצורת מאמרים, רשתות חברתיות ותמונות. ווטסון יודע להבין שפה טבעית, מבנים לינגוויסטים ואלגוריתמים.
חוץ מלהכין אוכל, המחשב, שהגיע לתודעת הציבור כשהשתתף בג'פרדי, מייעץ גם לחברת USAA שמספקת ייעוץ לחיילי משוחררים בארצות הברית: המחשב סרק כ-3,000 מסמכים שעוסקים במעבר בין השירות הצבאי לחיים באזרחות וניתח את המידע שבהם, והוא משמש כנציג שירות שמספק תשובות לשאלות של משוחררים טריים. בדומה לנציגי שירות מלאכותיים אחרים, ווטסון יודע לענות על שאלות בסיסית כמו טיפים לכתיבת קורות חיים, או עזרה בקבלת זכויות סוציאליות.
פרויקט נוסף שעליו שוקד ווטסון הינו בתחום הרפואה. המחשב משמש כעוזר אלקטרוני במרכז לרפואת סרטן במחוז וסטצ'סטר בניו-יורק. רופאים יכולים להיעזר בשירותיו על מנת לסרוק מידע רפואי רב בתחום סרטן הריאות, ולתת הצעות לטיפולים שונים, אשר מסווגים לפי רמות שונות של וודאות. וזה לא הפרוייקט האלטרואיסטי היחיד של המחשב: לא מכבר IBM הפנתה את משאביו של ווטסון ליבשת אפריקה שם הוא יעמוד במרכזו של "פרוייקט לוסי", שיעסוק בהצעת פתרונות לאתגרים רפואיים, כלכליים ומסחריים.
אולי בכל זאת
וממחשב שנראה שחושב, למחשב שמחקה חשיבה: בIBM גאים להציג את השבב הסינפטי שמעתיק את מבנה המוח האנושי. או לפחות מקבל ממנו השראה. מערכות ביולוגיות כמו המוח דורשות מעט מאוד כוח - או חשמל. מערכת SyNAPSE אמורה לחקות אותה וזה בערך מה שהיא עושה.
"יש פער גדול בין יכולת המוח וצריכת החשמל שלו ליכולת של מחשבים של היום", מסבירים ב-IBM. וכדי לגשר על כך, מדעני החברה יצרו דבר חדש: מחשב בהשראת חקר המוח וארכיטקטורה שלמה שמשנה את המבנה הבסיסי של המחשב.
באופן מאוד כללי, המוח מורכב מתאי עצב (נויורונים) שמחוברים לתאי עצב אחרים באמצעות קשרים המכונים סינפסות.
המערכת הממוחשבת שפותחה, בעצם מורכבת מ-4096 ליבות שכל אחת מהן יכולה לשמור מידע, לעבד אותו ולתקשר עם ליבות אחרות. צריכת הזרם הנמוכה בשילוב מהירות העיבוד יאפשרו על פי IBM לבנות דורות חדשים של מערכות מידע.
ב-IBM מדגימים את הדברים שיהיה אפשר לעשות עם המערכת בעתיד: החל מראייה ממוחשבת, דרך שילוב נתונים ממספר גדול של חיישנים ומקורות, ומכשירים הפועלים במסגרת אילוצי צריכת זרם, כמות נתונים ומהירות.
סוכנות המחקר הביטחוני המתקדם (DARPA) של ארה"ב, השקיעה עד כה בפרויקט כ- 53 מיליון דולר במסגרת התוכנית . שותפות נוכחיות בפרויקט כוללות את Cornell Tech ו- IniLabs.
לאן זה עוד יתקדם? בסופו של דבר העצום הופך יומיומי. איך מערכות הבינה מלאכותית של ווטסון ודומות לה יוכלו להתפתח עם שבבים חדשים שיוכלו לעשות מספר פעולות עצום מכל מקום בו תהיו. האם מחשבים יכולים לחשוב? אולי זו בכלל לא השאלה.
אולי היא תהיה האם אנחנו בכלל נצטרך.
הכותב היה אורח חברת IBM בשוויץ.
