שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הקרב המשפטי של צוק איתן: משלחת ישראל לוועדת האו"ם נחתה בז'נבה
    ועדת זכויות האדם של האו"ם צפויה להקשות בשאלות על פגיעה בזכויות אדם, אך משלחת רחבה במיוחד של בכירים ממשרדי הממשלה התכוננה לאתגר. אחד מהם ישיב בערבית בנוגע לשילוב בני מיעוטים בשירות המדינה
    על רקע מבצע צוק איתן, משלחת ישראלית בכירה נחתה הבוקר (א') בז'נבה, לקראת הופעתם של נציגי ישראל בפני ועדת זכויות האדם של האו"ם, האמונה על בחינת יישום האמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות.

     

    מדי כמה שנים מוזמנות המדינות החתומות על אמנת ICCPR להציג את משנתן ולהשיב על טענות בנוגע לפגיעה בזכויות אדם בתחומן. מועד הופעתה של ישראל נקבע ליום שני השבוע. הוועדה, שמעורבים בה לא מעט פוליטיקה ומניעים זרים, כבר ניסתה כמה פעמים לצלוב את הצוות הישראלי בעבר וצפויה להקשות פי כמה מהרגיל לנוכח מבצע צוק איתן.

     

    במשלחת: איימן סייף ואמי פלמור (צילום: פרומו הפקות ותקשורת.) (צילום: פרומו הפקות ותקשורת.)
    במשלחת: איימן סייף ואמי פלמור(צילום: פרומו הפקות ותקשורת.)
      

    מול האתגר תתייצב משלחת ישראלית רחבה במיוחד, שתכלול לראשונה גם את הדרג המנהלי הגבוה ביותר במשרד המשפטים - מנכ"לית המשרד, עו"ד אמי פלמור, שתעמוד בראש. אליה יתלוו גורמים בכירים ממשרדי הממשלה, בהם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי ד"ר רועי שיינדורף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי במשרד ראש הממשלה איימן סייף, וראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית אל"מ נעם נוימן.  

     

    18 חברי הוועדה, מומחים לזכויות אדם, בהם פרופסור יובל שני מהאוניברסיטה העברית, יציגו במשך שלוש שעות שאלות לחברי המשלחת. 

     

    אחד המוקדים המרכזיים שיעמדו על הפרק הוא מבצע צוק איתן, וסביבו צפויים הנציגים הישראלים לדבוק בעמדת ישראל כי המבצע לווה באופן שוטף ומעמיק על ידי משפטנים שהקפידו על חוקי הדין הבינלאומי. כן יודגש עניין הבדיקה של ישראל את עצמה, כמה שעומד בעיקרון המשלימות שבדין הבינלאומי, שבה ניתנת למדינה הזכות לבדוק את עצמה ללא התערבות אם היא עושה זאת כראוי.  

     

    "נציג כיצד בוצע ירי חמאס ממקומות אזרחיים, וכיצד ביטלנו פעולות מחשש לפגיעה באזרחים. לשם כך מגיעים גם המשנה הבינלאומי ליועמ"ש וכן ראש הממונה על הנושא בצה"ל, שיעידו בגוף ראשון כיצד התייעצו עמם וכיצד כשאמרו לא - פעולות לא בוצעו", הסבירה פלמור בשיחה עם ynet ערב היציאה.

      

    המשלחת צפויה להישאל על רצועת עזה בכלל, על אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, על אסירי עסקת שליט שנכלאו שוב, על תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים ומנהליים ושביתות רעב, עובדים זרים, אנשים שנכנסו לישראל בניגוד לחוק ומבקשי מקלט, על זכויות המיעוט הערבי ומיעוטים אחרים בישראל, וגם על נשים ואנשים עם מוגבלות.

      

    "יש לנו הרבה מאוד דברים להתגאות בהם, אנחנו לא נוסעים לשם בתחושה שצריך לבוא עם מגנים או שיזרקו עלינו עגבניות. אנחנו יודעים שיהיו שאלות קשות ואנחנו מוכנים להן. נציג את עצמנו גם במה שהמדינה עושה בהרבה מישורים אחרים", הוסיפה פלמור. "אני לא משלה אף אחד שנצא משם עם צל"ש למדינה, אך אני מאמינה שניתן לתת מענה מקצועי ורציני מאוד ולספק תמונה רחבה יותר לגבי מדינת ישראל. אף שזו זירה פוליטית זו גם זירה מקצועית, ויש בזירה זו השפעה".  

     

    נקודה מעניינת היא שלשאלות בדבר שילוב בני מיעוטים בשירות המדינה ישיב אחד מיועציה של פלמור כשיישא את דבריו בשפה הערבית. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים