נשים עושות שלום
במלחמה האחרונה חשתי שאינני יכולה עוד להחריש לנוכח השיח הלוחמני הצבאי ששלט. הגיע הזמן שניקח חלק בהחלטות של מלחמה ושלום
בשנה האחרונה, עם הפרה הולכת וגוברת של זכויות אדם וגילויי שנאה כלפי האחר או כלפי מי שאינו מבטא את מה שנתפש כ"קונצנזוס", עם תפישה קולקטיבית הולכת וגוברת של היותנו הקורבן היחיד והאולטימטיבי ולאחרונה עם מלחמת "צוק איתן" אני חשה שזו חובתי להשמיע קול.
עוד בערוץ הדעות של ynet
ערבים, צאו בגלוי נגד דאעש / בושרה חלאילה
דיסלייק למחאת ברלין / אורן הלמן
המלחמות לא רק גוזלות חיים ולא רק מביאות הרס אלא הן פצע מדמם ומתמשך על זהות החברה בישראל, על מעמדן של נשים, על דורות שמתחנכים לאורו של כוח החרב. הן מונעות מאיתנו להפנות משאבים לצרכים חברתיים חיוניים ומגדילות את הפערים החברתיים.
במלחמה האחרונה חשתי כאישה, כאם, כסבתא וכמשפטנית שאינני יכולה עוד להחריש לנוכח השיח הלוחמני הצבאי הבלעדי ששלט בכל המרחב הציבורי. שיח המשקף קיבעון מחשבתי המבוסס על שכפול ניסיון העבר ועל תפישת מציאות כפי שהיא נחווית ומתקבעת על ידי העולם הגברי, שבישראל, לצערנו, נאלץ ברובו לשרת שנים רבות בצבא, אם בחובה ואם במילואים.
במהלך המלחמה קמה תנועת נשים חדשה, בלתי מפלגתית, שמטרתה להניע שיח חדש שיביא להסדר שלום בהסכמה. הצטרפתי כי אני מאמינה בכוחן של נשים לשנות את ההשטחה של השיח הקיים שהוא חד-ממדי ואיננו רואה את מגוון ההשפעות של האלימות המתמשכת על חיינו.
אני גם בטוחה שרוב הנשים בישראל אינן מוכנות עוד להיות מודרות מהתהליכים המשמעותיים ביותר על חיינו - מלחמה ושלום. לא רק משום שאנו מהוות 51% מהאוכלוסיה בישראל אלא משום שאנו מביאות איתנו חוויות חיים אחרות וצורת שיח שונה.
נשים יביאו לשולחן הדיונים וההחלטות נקודות מבט שאינן פרי הסתכלות צרה דרך קנה התותח. נשים מצליחות להוליך שינויים חברתיים ובמספר מקומות רוויי סכסוכים אלימים הצליחו להביא ליישוב הסכסוך (אירלנד, ליבריה ועוד). בהסתמך על כך החליטה מועצת הביטחון של האו"ם בשנת 2000 בהחלטה 1325 כי נשים הן מפתח לקידום תהליכי שלום בני-קיימא ולסיום סכסוכים אלימים. מחובת המדינות לשלב נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות, בעיקר בנושאים של ביטחון ושלום.
חברה שמחנכת לאלימות
ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שב-2005 תיקנה את חוק שיווי זכויות האשה וקבעה את החובה לתת ייצוג הולם לנשים בכל ועדה או גוף הדן בעיצוב מדיניות לאומית בנושא חוץ וביטחון או בניהול פתרון של סכסוך מדיני כולל ניהול משא ומתן לקראת חוזה שלום. אני סבורה שעל הנשים בישראל לתבוע עתה את פירעון השטר הזה כדי שניקח חלק פעיל בפתרון הסכסוך בינינו לבין שכנינו ונמנע את רצף המלחמות הבאות.
כולנו מזדעזעים מדי פעם מהתנהגות אלימה של ילדים ובני נוער ומטיחים בהם אצבע מאשימה מבלי להבחין שהם בבואה שלנו, של החברה האלימה המאיימת והמאוימת, שבה אנו חיים.
מהטמה גנדי אמר: עין תחת עין עד שכולנו נהיה עיוורים. השפה של עין תחת עין השלטת בשיח הציבורי הנוכחי רק הגבירה והעצימה את האלימות והעלימה מאיתנו את ההיבטים החברתיים, הכלכליים והמוסריים של הנקמה והאלימות. המשך הנקמה ישליט עיוורון על כולנו. צריך לשנות את הפרדיגמה ואני מאמינה שאם נשים תתאחדנה, נצליח לעשות זאת.
אנחנו לא רוצות רק לאחות את הפצעים. אנחנו דורשות לקחת חלק פעיל בהחלטות של מלחמה ושלום.
סביונה רוטלוי, שופטת בדימוס
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
