"יענקל'ה, איך אומרים את המילים?"

 "הגעתי לשם קודם כל מהערצה והערכה ליענקלה במשך כל החיים שלי, ואני גם חבר של תומר - צילמנו ביחד קליפים, אנחנו חברים", מספר סודרי, שמגדיר את עצמו כ"מעריץ מרחוק" של רוטבליט, והגיע לצלם את הפלא באולפן עוד בטרם הפך לנחלת הכלל. "באופן טבעי באתי גם לחזרות, להקשיב, לשמוע את יענקלה קצת, לראות אותו, להרגיש אותו. מתוך רצון אמיתי לתעד את הרגע הזה. תומר גם בעצמו תיעד הרבה.רצינו לקחת מכל החומרים ולתעד את הרגע הזה שהיה מאוד מיוחד ויפה. כל זה קורה תוך כדי, עוד לפני שלב המיקסינג".

החצר האחורית. אלבום נצחי(צילום: אסף סודרי)

 "לצערי מה שאתם רואים זה חומר משלושה ימי צילום בסך הכל. כך שסחטנו את האמא של זה", אומר תומר יוסף. "יש לנו קצת צילומים מהופעות ודברים כאלה, אבל אנחנו כל הזמן מתעדים. חן, חברה של גדי, היא סטודנטית לקולנוע ומדי פעם היא מתלווה אלינו ומצלמת. אז אולי עם האלבום הבא יצא סרט באורך מלא".

"החיבור של הרביעייה הזו וגם הטקסטים המדהימים האלו, שברגע שהוגשו לנו הבנו כולנו את החשיבות שלהם, היו נראים לנו כמו דבר שחייבים לתעד. הפרויקט הזה נורא קרוב ללבי, והוא אולי אחד הדברים הכי חשובים שעשיתי בחיי יחד עם חברים. זה נורא משמח לראות שאנשים קלטו את זה והפנימו. מוזיקה לא תשנה שום דבר, אבל היא יכולה להיות טריגר לשינוי. ואם אנחנו מצליחים להיות הטריגר זה מבורך".

תומר יוסף. מוזיקה יכולה להיות הטריגר לשינוי(צילום: חן כליפה ויובל גולדשטיין)

"זה פשוט חבל. כי זה עושר שאין כמותו והרבה חומר למחשבה מאדם מאוד חכם בעל כישרון כתיבה יוצא דופן, באמת שאני לא חושב שיש דברים כאלה היום. אני לא חושב שיש כותבים שמסוגלים להעביר תכנים בצורה כזו. בין שלל ה'תתקשרי אלי' ו'אני אוהב אותך' חשוב לאזן עם משהו כזה".

"בדיוק בזמן שאני מדבר איתך אנחנו בחזרה פה עם כל ההרכב, בתוספת של רביעיית כלי מיתר, רביעייה שמלווה בעצם גם את רוב השירים באלבום. עכשיו בהופעה בפסטיבל הפסנתר הבאנו אותם וזה הולך להיות החצר בליווי הרביעייה, כך שזה עוד יותר מרגש. לגבי הפתעות? יש ליצן ביציאה, כדי לרכך את המסרים. סתם, לא".

"החצר האחורית" יופיעו ביום חמישי, 6 בנובמבר, במסגרת פסטיבל הפסנתר במוזיאון תל אביב (הכרטיסים אזלו), ב-21 בנובמבר בברל'ה בקיבוץ להבות חביבה וב-9 בינואר בזאפה תל אביב.