ריבלין: שתקנו לפני רצח רבין, לא נשתוק היום

 

 

"האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית", פתח ריבלין בציטוט מנאומו של רבין עצמו. "אלה היו דבריו האחרונים. 19 שנים חלפו מאז. כמעט שני עשורים, אבל האלימות לא נעלמה. היא נמצאת בתוכנו. היא מרימה ראש וזוקפת קומה. מבססת את מקומה. יותר משהיא בבתי הספר, ברשתות החברתיות, בהפגנות ובמגרשי הכדורגל - היא נמצאת בתוכנו. בשפה שבה אנחנו מדברים, במילים שבהן אנחנו בוחרים, באופן שבו אנחנו מתווכחים, בחוסר היכולת שלנו להקשיב".

 

לדברי ריבלין, שמיקד דבריו בקהל הצעיר, "אתם הדור שלא ידע את יצחק ולא יודע איך בימים הרעים ההם שלפני הרצח כל כך מעט חיבר בינינו וכל כך הרבה הפריד בינינו. דמוקרטיה, כך למדנו במחיר חייו של ראש ממשלה, לא יכולה לעמוד על פי תהום. רגליה באוויר. רבין לא נרצח רק בגלל חולשה רגעית של הדמוקרטיה הישראלית, אלא, ובעיקר, על רקע מציאות חברתית שבה שלטו בנו עוינות ואטימות, האחד כלפי השני.

 

"באתי הנה היום לא רק לברך אתכם אלא גם לדרוש מכם: זנחו את המילים שבהן הכתמנו את העבר ושבהן אנחנו ממשיכים להכתים את ההווה. מצאו עבורנו את המילים לכתוב בהן את העתיד. אתם הגשרים שנמתחים מעל אותה תהום שהייתה מונחת אז בינינו - ימין ושמאל, חרדים וחילונים, ערבים ויהודים - אתם היום מצליחים היכן שאנחנו אז נכשלנו. בואו נסכים לא להסכים. בואו נקשיב גם אם לא נשתכנע", חתם ריבלין.

 

רחל, אמו של נפתלי פרנקל, אחד משלושת הנערים שנחטפו ונרצחו ביוני האחרון בגוש עציון, סיפרה כי "בימי אוסלו רבים חשו קרע ומחלוקת חריפה. מתוך דאגה עמוקה לשלומה של מדינת ישראל יצאנו למחות. התווכחנו, חלקנו בכל תוקף. עד היום רבים, ואני בתוכם, אינם מזדהים עם הרבה ממה שמכונה 'מורשת רבין', אבל כל אחד שהיה בוגר דיו זוכר היכן היה בשעת הרצח".

 

לדבריה, "בשולי המחאה ההיא היו צלילים זרים שצרמו לנו כבר אז ובמבט לאחור נהיינו רגישים להם יותר. אם נשמעים בקרבנו צלילים המתירים דמו של מישהו, אפילו אלה שוליים סהרוריים, הרי שעלינו למחוק ולחנך ולתקן ולאהוב. אם ביקורת הופכת להשתלחות ומחלוקת להתרת דם, בין אם יהיה זה דמו של הנער מוחמד אבו חדיר או של יהודה גליק, אסור שלמישהו יהיה רושם שדמם הפקר".

 

אורנה בנאי, שפוטרה במהלך מבצע "צוק איתן" מתפקידה כפרזנטורית של חברת "מנו ספנות" לאחר שתקפה בראיון את האלימות וההסתה בחברה הישראלית, אמרה כי "קשה שלא להבחין בשינוי העצום שעברה מדינתנו מאז הרצח. בישראל של היום אנחנו לא בטוחים בדבר. גרוע מכך, אנחנו חיים בתחושה שהאסון הבא, הרצח הבא, קרוב מתמיד. הפכנו למדינה אלימה ומסוכנת. אתה אומר פחות ופחות עד שאתה פשוט שותק כי שתיקה אי-אפשר להוציא מהקשרה.

 

"כשאנשים יפסיקו לדבר נפסיד הרבה רעיונות טובים, כי רעיונות טובים הם אלה שבנו את המדינה הזו. איך קרה שאמירות כמו אהבת אדם, תקווה, שלום, זעזוע מהרג ילדים באשר הם ילדים, איך קרה שאמירות כאלו מתחילות להיות מקוטלגות אצלנו כסכנה למדינה?", תהתה בנאי.

 

בניגוד לעצרת בשבוע שעבר שהתמקדה בנושא המדיני, העצרת אתמול התמקדה בכותרת "זוכרים את הרצח - נאבקים על הדמורקטיה". בקהל נראו חברים בתנועות נוער שונות: הצופים, הנוער העובד והלומד, בני עקיבא ועוד. הונפו שלטים "לא ניתן לאיש להרים יד על הדמוקרטיה", "לא תרצח" ו"צופים אל המחר, שומרים על הדמוקרטיה".

 

נבו, בן 25 מעמק הירדן, חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, אמר כי "חשוב להראות נוכחות היום, להגיד שהדמוקרטיה חשובה לנו ולא ניתן לאף אחד להרים עליה יד. לא לאנשי תג מחיר, לא לאנשי תורת המלך ולא לאריות של הצל". אלחנן מלוד, חבר בתנועת בני עקיבא, הוסיף כי "באנו לומר שאנחנו חלק מעם ישראל. אנו מקבלים עלינו את כללי הדמוקרטיה, זוכרים את הרצח ומקבלים על עצמנו את החובה להיות יחד כל הזמן".

 

תומר שמוקלר מתנועת דרור ישראל הדגיש כי "זו עצרת מיוחדת ואנו מקווים שהיא נותנת מקום לכל מי שאכפת לו מהדמוקרטיה, כי מה שקורה בארץ מדאיג הרבה מאוד אנשים".

 

מאיה בן אבינועם, משבט הנחל של תנועת הצופים, אמרה כי "העובדה שעשרות אלפים מתנועות הנוער הציוניות הגיעו לכאן מעידה על השרביט שלוקח על עצמו הדור הצעיר - להמשיך את המורשת הקוראת לשיח, פיוס והבנה בין כל הפלגים בישראל ולשלול מכול וכול את דרך האלימות ושנאת החינם. רק כך החברה הישראלית תצליח לשמור על דמוקרטיה איתנה למשך הדורות הבאים".