האם אנחנו במיתון? שאלות ותשובות
מה גרם לצמיחה השלילית במשק, כיצד היא משפיעה על חיי היום יום של האזרח, ומה ניתן לעשות? שאלות ותשובות בעקבות הצמיחה השלילית שנרשמה ברבעון השלישי, לראשונה מאז שנת 2009
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) דיווחה היום (א') כי לראשונה מאז הרבעון הראשון של 2009, נרשמה במשק ברבעון השלישי של השנה צמיחה שלילית - של 0.4%. מהי משמעות הפרסום, וכיצד הוא ישפיע על הכלכלה הישראלית ועל האזרח הקטן? לפניכם שאלות ותשובות.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
- לראשונה מאז 2009: צמיחה שלילית של 0.4% במשק
- המדד הפתיע: ירד ב-0.3% בספטמבר
- המדדים במשק בירידה: ישראל בדרך למיתון
- משרד האוצר: צוק איתן עצר את הצמיחה
>> גם אתם יכולים להשקיע בקלות - הערוץ שלכם לעולם שוק ההון
מי הצמיחה וכיצד היא יכולה להיות שלילית?
צמיחה היא קצב הגידול של התוצר המשקי הגולמי, שהוא ערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו בשטח מסוים. משמעות הנתון שפורסם היום היא שערך הסחורות והשירותים שיוצרו בשטחי מדינת ישראל בחודשים יולי-ספטמבר היה נמוך ב-0.4% מערך הסחורות והשירותים שיוצרו בישראל בחודשים אפריל-יוני.
האם אנחנו במיתון?
מיתון כלכלי אינו מושג מוחלט וקיימות מחלוקות בין כלכלנים סביב השאלה מהי ההגדרה למיתון. רוב הכלכלנים מגדירים מיתון כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית. במובן זה, המשק הישראלי עדיין לא במיתון מכיוון שנרשם רק רבעון אחד של צמיחה שלילית.
עם זאת,ישנם כלכלנים שמגדירים מיתון כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית לנפש. על פי הגדרה זו המשק הישראלי כעת במיתון מפני שברבעון השני של 2014 צמח התמ"ג ב-1.5% בעוד שקצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה בישראל הוא 1.9% בממוצע. אם כך, ברבעון השני, ובוודאי בשלישי, נרשמה צמיחה שלילית לנפש.
מה משמעות של צמיחה שלילית לחיי היום-יום של האזרח?
מכיוון שהאוכלוסייה תמיד גדלה, במיוחד במדינת ישראל, המשק צריך לגדול איתה. אם לאורך זמן היקף הייצור קטן, מספר מקומות העבודה קטנים יחד איתו וייתכנו גלי פיטורים. הצטמצמות מקומות העבודה גורמת גם לעודף בהיצע של עובדים ועשויה להביא לירידה בשכר או לכל הפחות לקיפאון בעליית השכר.
מדוע זה קורה דווקא עכשיו?
ניתן לייחס את ההאטה הנוכחית למבצע צוק איתן והשפעתו על הפעילות הכלכלית. אלא שכאמור, גם ברבעון השני של השנה, לפני שפרצו האירועים האלימים שהובילו למבצע, הורגשה האטה כלכלית. להאטה זו יכולים להיות מספר גורמים: ראשית, השפעות המשבר העולמי של 2009 עדיין עימנו. הצמיחה בארה"ב נמוכה ומדינות אירופה לא מצליחות להיחלץ מהמשבר שפקד אותן ב-2010. כלכלת ישראל מבוססת בעיקר על יצוא למדינות אלו, והביקוש הנמוך למוצרים שם, נותן את אותותיו פה.
כמו כן, בשנה האחרונה מורגשת השפעתם של גילויי הגז הטבעי במים הכלכליים של מדינת ישראל על שער החליפין. הידיעה כי בקרוב מדינות רבות יקנו גז טבעי מישראל גרמה השנה להתחזקות משמעותית של השקל מול הדולר והאירו, מה שפוגע ברווחי התעשייה המייצאת. עם זאת, יש להגיש כי ברבעון האחרון דווקא נחלש השקל, בעיקר מול הדולר, כתוצאה מהציפיות להתאוששות של כלכלת ארה"ב.
גורם נוסף הוא ההאטה בשוק הדיור, שנובעת מרמות המחירים הגבוהות מאוד ומהציפייה לירידת מחירים קרובה בעקבות תכניות הממשלה, כמו מע"מ 0% ומחיר מטרה. מאז חודש מרס, נרשמו ירידות חדות בביקוש לדירות חדשות והקבלנים צמצמו בהתאם את השקעותיהם בהתחלות בנייה.
מה אפשר לעשות כדי לחזור לצמיחה חיובית?
בנק ישראל כבר נקט לפני חודשיים בפעולה מונעת והוריד את הריבית במשק לרמה הנמוכה ביותר אי פעם – 0.25%. ריבית נמוכה מסייעת ביציאה ממיתון מכיוון שהיא מעודדת את בעלי ההון להוציא את כספם מהבנק ולהשקיע אותו במשק, ומורידה את עלות גיוס החוב וכך מסייעת לבעלי עסקים לשרוד את התקופה הקשה.
צעדים נוספים שבהם מקובל לנקוט הם מתן ערבות מדינה ליצואנים, השקעה בהכשרה תעסוקתית ובתשתיות ומתן מענקים לחברות על מנת שישקיעו בפתיחת עסקים חדשים או בהרחבת קיימים.
האזרח עצמו לא יכול לעשות יותר מדי, למרות שיש אלו שטוענים שהתרופה היעילה ביותר למיתון היא שהאזרחים לא יחששו מעתידם הכלכלי וימשיכו לצרוך ולקנות. כשהחשש מפיטורים הולך ומתגבר, עצה זו הופכת ליותר ויותר קשה ליישום.
לפנייה לכתב/ת 
