שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    ההמלצה ללבני: חוק לאום וחזון משולב

    בצל מאבק פוליטי סוער, ממליצה פרופ' רות גביזון לשרת המשפטים שאם כבר מחוקקים - צריך לעשות זאת "בצורה חברתית והדרגתית, תוך התמקדות במדינה יהודית ודמוקרטית ששומרת על זכויות אדם"

    "חוק הלאום" עלול להפר את האיזון החיוני לשמירת חזון מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, כך קובעת הבוקר (יום ד') פרופסור רות גביזון. בדו"ח שהגישה לשרת המשפטים ציפי לבני, ובו המלצותיה לעיגון חוקתי של החזון האמור, קראה גביזון לתהליך הדרגתי, לשילוב מיעוטים ולשימור זכויות היסוד שלהם - ולא לעסוק בחוק שמתרכז בחזון המדינה היהודית בלבד.

     

    נתניהו: חוק הלאום יובא לממשלה    (צילום: עפר מאיר)

    נתניהו: חוק הלאום יובא לממשלה    (צילום: עפר מאיר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מסלול החקיקה החל כיוזמה של חברי הכנסת אבי דיכטר (קדימה) וזאב אלקין (הליכוד). השניים ביקשו באוגוסט 2011 לעגן בחוק יסוד את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית - זכות ייחודית לו. ההצעה גם מקבעת את מעמד סמלי המדינה (הדגל, ההמנון ומנורת שבעת הקנים), וכוללת הגדרה של השפה העברית כשפה הרשמית של המדינה, בעוד לשפה הערבית רק "מעמד מיוחד".

     

    במאי 2014 עורר ראש הממשלה בנימין נתניהו סערה פוליטית כשהורה ליו"ר הקואליציה אז, ח"כ יריב לוין, "לקדם ללא דיחוי" את החוק. במהלך ביקור בהיכל העצמאות בתל אביב - החלל שבו הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948 - הביע נתניהו תמיהה "שדווקא בין אלה שקוראים לישראל לעשות ויתורים בשטחי יהודה ושומרון בגלל רצונם המובן להימנע ממדינה דו-לאומית, יש מתנגדים לכך שישראל תהיה מדינת הלאום היהודי".

     

    הצעת החוק הייתה אמורה לעלות בתחילת השבוע להצבעה בוועדת השרים לחקיקה, אך הדיון נדחה על ידי יו"ר הוועדה לבני בנימוק כי "מדובר בהצעה מסוכנת שמוטב להסירה מסדר היום". נתניהו עצמו הודיע לאחר ההחלטה כי "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. זהו נושא עקרוני וחשוב לעתידו של העם היהודי בה". יממה לאחר מכן, הציג ynet טיוטה עצמאית של לבני ובה הצעה נגדית: "חוק יסוד: מדינת ישראל".

    גביזון מוסרת ללבני את הדו"ח היום (צילום: גבי הלר) (צילום: גבי הלר)
    גביזון מוסרת ללבני את הדו"ח היום(צילום: גבי הלר)
     

    גביזון עצמה התבקשה כבר באוגוסט 2013 - בהסכמת ראש הממשלה וחברי הקואליציה, ובצל מחלוקות רבות בנושא - לגבש המלצות שיעניקו ביטוי חוקתי להגדרת ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית". לתפיסתה, יש להימנע מחקיקה נוספת בנושא, ולפעול למען חיזוק חזון זה בצורות אחרות בקרב אזרחי ישראל, בקרב הרוב היהודי בה ובקרב יהודי התפוצות.

     

    "חוק הלאום עלול להפר את האיזון החיוני לשמירת כלל החזון", הדגישה גביזון. "הוא מבקש לקבע ברמת חוק יסוד הסדרים שאינם חלק מגרעין החזון. בכך הוא עלול לצמצם את ההסכמה הרחבה ביחס למרכיב היהודיות בגרעין זה".

     

    לדבריה, חקיקה בנושא, אם תצא בכל זאת לפועל, "צריכה להיעשות בצורה חברתית והדרגתית, ולהתמקד בהגדרת 'חוק חזון' שמעגן את מכלול חזון המדינה - יהודית, דמוקרטית ושומרת זכויות האדם, ולא 'חוק לאום' - שמתרכז רק בחזון המדינה היהודית. כך חזון המדינה יצא מחוזק ולא מוחלש מתהליך החקיקה, יחזק את הלכידות האזרחית; ישמר את הלכידות היהודית בארץ ובעולם ויבטא גישה הוגנת, נדיבה ומכילה לבני המיעוט הערבי.

      

    "החזון צריך לכלול את העקרונות כי ישראל היא מדינה שבה מממשים היהודים את זכותם לעצמאות מדינית במולדתם", הוסיפה. "שהיא דמוקרטיה, שבה הריבונות מסורה לכלל אזרחי המדינה ללא הבדל דת או לאום על בסיס חירות ושוויון ושהיא מחויבת לכבד את זכויות האדם של תושביה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים