י-ם: אבטחה בגני ילדים, מג"ב בארמון הנציב

יממה אחרי הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף הורגש הבוקר (ד') בירושלים החשש מההסלמה הביטחונית. ליד כמה גני ילדים בעיר הוצבו מאבטחים וגנים אחרים פשוט ננעלו מבפנים. אנשי הצוות הסבירו שכבר אתמול הונחו לעשות כן בישיבות עם גורמי עירייה וביטחון.

לאחד הגנים, שפועל בתוך מתנ"ס קהילתי, הגיעה קבוצה של הורים מודאגים וקיימו ישיבה עם הצוות החינוכי. הם הביעו חשש מנוכחותם של פועלים ערבים העובדים בצמוד למקום. הם נענו בכך שלסוגיה יימצא פיתרון ובמקום יוצבו מאבטחים. מוריה פלד, שליוותה את בתה לגן המדובר, אמרה ל-ynet: "אני לא שקטה ומלאה בפחד. יש כאן פועלים שיכולים לעשות לילדים שלנו מה שהם רוצים. הכול כאן פרוץ. אמרו לנו שמטפלים בזה, אבל מה יהיה בינתיים?".

תגבור כוחות במזרח ירושלים

היו כאלה שסברו אחרת, ואחת מהם היא עדן לשם, אמא לילדה בגן הסמוך, שאמרה: "אי אפשר להיכנע לטירוף הזה. הערבים חיים ועובדים כאן. הם חלק מהעיר. אי אפשר לאבטח את עצמנו לדעת".

כך או אחרת, מאז הפיגוע אתמול הגבירה המשטרה את האבטחה ההיקפית במוסדות החינוך בעיר, והיא כוללת עוד סיורים וביקורות של ניידות של שוטרים. ההנחיה הקבועה היא כי בכל בית ספר יוצב מאבטח, אבל עיקר הבעיה היא בגני הילדים שנמצאים באחריות הרשויות המקומיות, וברבים מהם אין אבטחה.

מאז התקיימו הערכות מצב בהשתתפות גורמי ביטחון בניסיון להחליט על אזורים רגישים שבהם יוצבו מאבטחים. במקביל נבחנת הצבת מאבטחים קבועה בגנים, ובנוסף חודדו נוהלי האבטחה כמו נעילת הדלתות ושימוש באמצעים כמו מוקדי מצוקה. במקביל, בישיבה שקיימו מפכ"ל המשטרה ומפקד מחוז ירושלים עם ראש העיר ניר ברקת הוחלט על מבצע גיוס נרחב להרחבת המשמר האזרחי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר היום בחמ"ל יחידת התצפיות החדש של עיריית ירושלים, המפעילה בלוני תצפית הפזורים ברחבי העיר ומכסים בזמן אמת את הפרות סדר. "לא חוסכים כאן מאמצים", אמר נתניהו. "לפנות בוקר הרסנו בית של מחבל. זה צעד משמעותי וחשוב ויהיו עוד הריסות של בתים. יהיו עוד הרבה צעדים.

אני מפחדת שידקרו אותי

בין ארמון הנציב לג'בל מוכבר(צילום: שלומי כהן)

דליה בן שטרית (53), תושבת ובעלת מספרת תמיר בשכונה: "מה שקורה כאן לא קל ומאוד מפחיד. אני מסובבת את הראש כשאני נוסעת בחלק מהכבישים. ברגל אני לא הולכת בכלל מאז שרצחו את הנער. אני מפחדת שמישהו ידקור אותי. זה כבר קרה כאן.

"המצב מורכב. יש לי חברים ערבים, אפילו אנשים שגרים בבניין שלי, ואנחנו מתנהגים כמו משפחה. הייתי רוצה שהדו קיום והשקט יחזרו. המשטרה ומשמר הגבול פועלים כאן אבל זה לא מחזיר את תחושת הביטחון. אנשים בתל אביב, ואפילו ירושלמים שגרים בשכונות שאינן על קו התפר, לא מבינים אותנו".

תושבים שמבקשים לעלות על אוטובוסים ממעטים לעמוד בתחנות, אלא מעדיפים להמתין בתוך חצרות הבתים כדי להימנע מהשלכת אבנים. "התושבים מג'בל מוכבר עושים מה שהם רוצים", אומר אבירם חפץ (29). "האבנים, הזיקוקים ובקבוקי התבערה הפכו לשגרה והמשטרה לא פותרת את הבעיה. אנשים כאן פשוט מפחדים".

חנאן (40), תושבת ג'בל מוכבר ואם לשלושה ילדים שעובדת בארמון הנציב, מנסה להסביר את מקור המתיחות בכפר: "אנשים בכפר זועמים בגלל שהרגו את מוחמד אבו חד'יר ובעיקר בגלל מה שהיהודים עושים באל-אקצה. הייתי רוצה לחיות בשקט ובשלום אבל גם לנו המשטרה עושה חיים קשים, נכנסת לתוך הכפר בשתיים בלילה, והילדים שלנו מפחדים".