שתף קטע נבחר

שטח הפקר: מי שומר על ילדי הגן?

שולחים את הילדים בבוקר לגן ומתפללים שהכל יעבור בשלום: זהו מצבם של הורים ל-300 אלף תינוקות ופעוטות בגנים הפרטיים ובמשפחתונים - שאף אחד לא מפקח עליהם. ואם את הגן מנהל פדופיל? הצעת חוק חדשה מקווה לשים סוף להפקרות

מדינת ישראל מעודדת ילודה, וכולם מסכימים עם האמירה שהילדים הם הדבר החשוב לנו ביותר. אבל כמה חודשים אחרי שהם נולדים, כשמסתיימת חופשת הלידה, אנחנו כבר מחפשים עבורם מסגרת של משפחתון או פעוטון, בו הם מבלים שעות ארוכות בזמן שאנחנו עובדים ודואגים לפרנס אותם. האם אתם באמת יודעים מה קורה בפעוטון? האם פעם שאלתם את עצמכם מי מפקח על המטפלת שאמורה לדאוג ליקר לכם מכל? האם אתם בטוחים שיש לפעוט תנאי בטיחות בסיסיים במקום בו הוא נמצא? התשובה, לצערנו, היא כמעט תמיד שלילית.

 

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

 

300 אלף ילדים מתחת לגיל 3 - ללא שום פיקוח

מאז היווסדה מדינת ישראל מתנערת לחלוטין מכל אחריות לגנים הפרטיים, בהם מבלים את יומם מרבית הפעוטות עד גיל שלוש. הצעות חוק לפיקוח על הגנים הפרטיים נדונות בכנסת למעלה מעשור, ולמרות שכולם מסכימים על חשיבות הנושא, החוק עדיין לא אושר ונתקע שוב ושוב בוועדות השונות. זה פשוט יקר מדי למדינה לדאוג לפעוטות שלנו. גם סיפורי הזוועה על פעוטות שהוזנחו ונפגעו במקום שאמור לטפל בהם, לא הצליחו לרכך את לב המחוקקים.

 

מעונות היום פועלים בישראל תחת חוק המעונות ותחת חוק "אימהות עובדות",

אשר במקור הומצא ופוקח על ידי משרד הרווחה כדי לעודד יותר נשים לצאת לעבודה. בהמשך הוחלט להעביר את הנושא אל משרד התמ"ת. רובנו מכירים את מעונות היום תחת שמות ארגוני הגג אשר מפעילים אותם, כגון נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה וכו'. מעונות אלה נמצאים בפיקוח של משרד הכלכלה ושל הארגון המפעיל אותם, והם מסובסדים לפי מפתח כלכלי.

 

כל מעון אשר פונה אל משרד התמ"ת ונמצא מתאים מקבל "סמל מעון", ומרגע זה חל עליו פיקוח. במידה והוא לא ביקש או פנה אל משרד התמ"ת אזי הוא לא נכנס תחת הקטגוריה - ולא ניתן להחיל עליו פיקוח או ביקורת.

 

מה זה אומר בפועל? שכיום מעון פרטי אינו מסווג כעסק יוצא דופן אשר דורש אישור או רישיון עסק ייחודי ואין צורך אפילו להצהיר על פתיחתו כמסגרת חינוכית, אלא אך ורק להתחיל בתהליך רישום ופתיחה של עוסק מורשה/ זעיר או חברה.

 

בסיטואציה זו כל אחד יכול לפתוח גן ילדים ללא שום הכשרה וללא שום קשר ליכולתו להיות מחנך לגיל הרך או לתקן של המבנה בו הילדים שוהים. כלומר, שוק המעונות הפרטיים פרוץ לכול דכפין ופועל לפי כוחות הכלכלה על בסיס היצע וביקוש.

 

נכון ל-2011 משרד התמ"ת פיקח על כ-1700 מעונות פרטיים ו-3700 משפחתונים, בהם שהו כ-100 אלף ילדים. באותה תקופה פעלו כ-10,000 מעונות פרטיים ומשפחתונים, בהם שהו כ-300 אלף ילדים - כשאף אחד אינו מפקח על מצבם מפוקחים.

 

"אפילו פדופיל יכול לפתוח גן ילדים - ואף אחד לא יידע"

מפעם לפעם עולה לכותרות סיפור זוועה על גננת מזניחה או מתעללת וכולם מזדעזעים ומצקצקים בלשונם. מעטים מקשרים את המקרים הללו לעובדה שלמעשה במצב הנוכחי כל אדם - אפילו עבריין מורשע - יכול לפתוח גן בכל מקום, מבלי לתת דין וחשבון לאיש. גם ים קדוש חשבה שהדבר הכי חשוב אצל המטפלת הוא שתהיה חמה ונעימה, אך אחרי שאחייניתה נכוותה קשות, החליטה לצאת למלחמה למען הפיקוח בגנים.

 

"לפני שלוש שנים אחותי חיפשה גן עבור התאומות שלה, שהיו אז בנות חצי שנה", היא נזכרת במה שהפך ת חיי משפחתה לחלוטין. "אני המלצתי לה על גן שפתחה הסייעת לשעבר בגן של הילד שלי. אחרי חודש וחצי, כשהבת שלה פרקה את המרפק בגן, הבינה אחותי שמשהו שם לא בסדר והחלה בחיפושים אחרי גן אחר. היא לא הספיקה להעביר את בתה, כאשר שבוע וחצי אחרי המקרה הראשון התקשרו והודיעו לנו שליהי נכוותה באמבטיה.

ליהי הקטנה לאחר הפגיעה. סובלת מ-20% נכות ()
ליהי הקטנה לאחר הפגיעה. סובלת מ-20% נכות

 

"כשהגענו ניידת טיפול נמרץ כבר טיפלה בילדה. בבית החולים היא הייתה מונשמת ומורדמת במשך עשרה ימים ואחרי זה אושפזה עוד זמן רב לטיפול בכוויות מדרגה 2 בהן הייתה מכוסה. בדיעבד התברר שהמטפלת עשתה לתינוקת אמבטיה בתוך ג'קוזי ללא שום תמיכה. לפי חומרת הפציעה היא כנראה שהתה למשך דקה בחום של כ-60 מעלות".

 

היום, שלוש שנים לאחר הפציעה, ליהי סובלת מ-20% נכות וצלקות בכל הגוף.

בזמן שהייתה מאושפזת הגן המשיך לפעול כרגיל. רק אחרי שהושתלה לעבודה בגן מטפלת מטעם אחת האמהות, התברר כי הילדים עברו בגן התעללות נפשית והוא נוהל ביד קשה ואכזרית.

 

במשפט שנערך למטפלת באשר לאחריותה לפציעה של ליהי, היא יצאה זכאית מחמת הספק לאחר שעורך דינה טען שלא ניתן לקבוע בוודאות אם הכוויה נגרמה ממים רותחים או מחומרים כימיים שהושארו בטעות בתחתית הג'קוזי שבו התקלחה הפעוטה.

בעקבות המקרה פתחה קדוש קבוצה בפייסבוק הקוראת לפיקוח על הגנים הפרטיים.

 

"בשביל לפתוח פיצוצייה צריך להביא אישורים ולהתמודד עם בירוקרטיה, אבל בשביל לפתוח גן צריך רק כמה משחקים ולעשות רושם טוב, וזהו", היא זועקת. "היום גם פדופיל יכול לפתוח גן ואף אחד לא ידע. מה זה? איפה אנשים שמים את הילדים שלהם?".

 

קדוש מספרת שבמסגרת פעילותה נחשפה למקרים קשים נוספים בכל רחבי הארץ, ביניהם מקרה בו הגננת האכילה במודע את הילדים באוכל פג תוקף. בכל המקרים הבעיה הגדולה היא שאין לאן לפנות וממי לבקש את הדין.

 

לאחר פתיחת הקבוצה בפייסבוק ולאחר שהבינה את עומק הבעיה, נפגשה עם חברי כנסת במטרה לקדם את החוק, אך להפתעתה נתקלה באדישות. "בהתחלה פניתי לחברי כנסת שאמרו שהם רוצים לקדם את הנושא, אבל הם טענו שהם לפני בחירות ואי אפשר לעשות כלום. אחרי הבחירות כבר לא היה זמן להתעסק איתנו. אמרו לי כל הזמן שזה לא כזה פשוט. הבנתי שהחוק נופל כל הזמן בגלל תקציבים. האמת? אני כבר התייאשתי".

 

"מוסרים את הילד בבוקר, עוצמים עיניים ומתפללים שהכל יהיה בסדר"

ואכן, רבים וטובים כבר ניסו להעביר את חוק הפיקוח על הגנים הפרטיים - וכולם נכשלו. הראשון שהביא את הנושא לכנסת היה הח"כ לשעבר הרב מיכאל מלכיאור, שכבר בשנת 2003 העלה הצעת חוק פרטית ביחד עם אילנה כהן וזבולון אורלב לפיקוח על הגנים הפרטיים.

 

"בתקופתי הצלחתי לעשות הרבה מאוד רפורמות, ולא מעט מהן בתחום הילדים והחינוך", הוא מתאר את שקרא עם הצעת החוק. "אם יש רפורמה אחת שלא הצלחתי לגמור, וזה מעיק עליי מאוד, היא בנושא הפיקוח על הגנים. הצעת החוק שלי כבר עברה קריאה טרומית וראשונה ועבדנו עליה שעות על גבי שעות של ויכוחים, הסכמות ופשרות - ושם היא נתקעה".

 

-איך יתכן שעד 2003 אף אחד לא חשב שיש צורך בפיקוח על הגנים?

"אם היינו חיים במדינה שבה החוקים ההגיוניים עוברים בקלות, הכל היה נראה אחרת.

אני התחלתי לעסוק בנושא כשהבנתי שבמדינת ישראל יותר קל לפתוח מסגרת עם 15 ילדים במרתף מאשר לפתוח קיוסק. עבדנו בסיוע המועצה לשלום הילד, וחברי כנסת נוספים שהצטרפו אליי, כמו זבולון אורלב. הגיעו לשולחן הוועדה מקרים מזעזעים, שרובם לא מגיעים לתקשורת, וגם כשאני נזכר בזה היום, אני עדיין מזדעזע. הצלחנו להביא את הממשלה מהתנגדות גורפת לתמיכה בקווים הכלליים של החוק".

 

לדברי מלכיאור, העובדה שהמשרד האחראי על טיפול בגיל הרך הוא משרד התמ"ת (כיום משרד הכלכלה) היא אחד מהאבסורדים הגדולים במצב, והיא נשענת על הרצון של כל שר לשמר את כלל סמכויות משרדו. "למשרד התמ"ת יש שיקולים משלהם", הוא אומר, "ויותר חשוב להם לשלוח שליחים לקדם את כלכלת ישראל בסין, מאשר לשלוח מפקח לגן ילדים".

 

עם זאת, לדבריו היו מספיק אנשים טובים בתמ"ת שעבדו עמו על הצעת החוק. החוק, כפי שנוסח, היה מלא פשרות מבחינת מלכיאור, אך בסופו של דבר התקבל נוסח שהיה מקובל על הממשלה והקואליציה.

 

-אז למה החוק לא עבר בקריאה שניה ושלישית?

"אני זוכר שאז בין השאר תקעו את החוק ארגוני המעונות, שעושים עבודת קודש, אבל חששו מהמגבלות והפיקוח שיהיו עליהם בהתאם לחוק. זה היה חוק מאוד מקיף עם המון סעיפים, והם לא רצו לקחת על עצמם הגבלים נוספים בלי תוספות תקציביות שמן הסתם הגיעו להם מהמדינה".

 

-האוצר הסכים לתקצב את החוק?

"המחשבה בבסיס היתה, ואת זה הבינו באוצר, שכל דולר שמושקע בילדים, מחזיר את עצמו למדינה פי שבע. זה לא יתכן שאנחנו המדינה שמשקיעה הכי מעט בפעוטות עד גיל שלוש מקרב מדינות ה-OECD, והיחידה שאין בה פיקוח על הגנים. בסופו של דבר הבאנו את החוק לישורת האחרונה, אבל לא הספקתי לקדם אותו כי הגעתי לסוף הקדנציה והשארתי זאת לאלו שבאו אחריי. למה הם לא השלימו? זו שאלה טובה".

 

ניכר כי העובדה שגם היום, למעלה מעשור מאז פעל למען הפיקוח על הגנים, עדיין הנושא לא התקדם כואבת למלכיאור. "אני לא ייכול להבין שמדינה מוכנה בצורה כזו להפקיר את ילדיה", הוא אומר. "יש אנשים טובים ומסורים בגנים, אבל יש גם הרבה מקרים שההורים מוסרים את הילד בבוקר, עוצמים עיניים ומתפללים שהילד יהיה עדיין במצב טוב שיאספו אותו אחר הצהרים. לא יתכן שאין תנאי פיקוח מינימליים. לא מבין את המדינה שלא מוכנה להשקיע את המינימום הדרוש להסדיר את הנושא".

 

הצעת חוק חדשה: האם הפעם תעבור?

ואכן, בעשור שחלף הצעת החוק לפיקוח על הגנים הפרטיים ממשיכה לעבור מכנסת לכנסת ולהתקל שוב ושוב בחומות הבירוקרטיה. בשנת 2006 הוזמן על ידי משרד התמ"ת דו"ח מפרופ' מיקי (מרים) רוזנטל על הסטנדרטים הרצויים לגיל הרך, ברוח הנעשה במדינות ה-OECD. בדו"ח נקבע כי יש צורך ביותר מטפלות, בכוח אדם איכותי ובתוכנית חינוכית, לצד העלאת הסטנדרטים הקיימים בנושאי בטיחות והיגיינה.

 

שלוש שנים מאוחר יותר הוחלט על פיילוט שייערך ב-50 משפחתונים ו-50 גנים בעלות של 80 מיליון שקלים. התקציב מעולם לא הועבר והפיילוט ירד מסדר היום על ידי השר בנימין בן אליעזר.

 

בשנת 2010 המשיך זבולון אורלב לנסות לקדם את הנושא, כשאיחד את הצעת החוק שלו עם הצעה של משרד התמ"ת.

בשנת 2012, בעקבות דו"ח טרכטנברג, החליטה הממשלה להקצות 700 מיליון שקלים ליישום החוק בפריסה של שש שנים. למרבה ההפתעה, הצעת החוק נפלה בוועדה לזכויות הילד מסיבות טכניות, בטענה כי הרעיון להטיל את הפיקוח על גופי בדיקה חיצוניים הוא נושא חדש שלא הופיע בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, ולכן יש לנסח את כל החוק מחדש.

 

בימים אלו ח"כ קארין אלהרר מ"יש עתיד" החליטה לשאת את הדגל ולפעול ככל יכולתה להעביר את חוק הפיקוח. לדבריה, הבעיה המרכזית בחוק היא המשקל הקטן יחסית המוקדש ליכולות החינוכיות והערכיות של אנשי הצוות, שהם לב לבו של הגן.

 

"העובדה שמשרד התמ"ת אחראי על מעונות היום הוא החטא הקדמון", היא מסבירה. "פעם המעון שימש כבייביסיטר עד שאמא תחזור מהעבודה. היום כבר הבינו שזה לא מספיק ומחקרים מוכיחים שבגילאים האלה הילדים הם כמו ספוג וצריך להקנות להם תכנים לימודיים ולייצר רצף חינוכי. על כן האחריות על הגיל הרך צריכה לעבוד למשרד החינוך".

 

-מדוע, להערכתך, עדיין לא התקבל החוק לפיקוח על הגנים?

"הצעת החוק, כולל הצעת החוק הממשלתית האחרונה שהועלתה לדיון בוועדת השרים, היא יקרה ומסורבלת ומדברת הרבה על בינוי ורשיונות ולכן תלויה בתקציב. לדעתי צריך לעסוק פחות בבינוי ויותר לדעת למי נותנים את הילדים, מיהם אנשי הצוות, הגננות והסייעות. האם יש להם עבר פלילי? האם יש להם בעיות התנהגות? לא צריך להפקיר את הבינוי, אבל בעיניי הוא מישני ביחס לאנשים המטפלים בילדים".

 

לדברי ח"כ אלהרר, ההצעה כמו שהיא משאירה את הנושא לפיקוחו של משרד הכלכלה, שמתייחס לנושא כעניין עסקי. כדי להעמיק את הפיקוח על התכנים והמטפלים, יש להעביר את הפיקוח למשרד החינוך.

 

לדבריה בעיה נוספת, כפי שהיא קיימת בחוק המוצע היום, נוגעת למספר הילדים במסגרת הדרושה לפיקוח. "אחד התנאים בהצעת החוק הוא שיהיו שבעה ילדים בגן", היא מסבירה. "אני מבינה שאי אפשר לחייב פיקוח על כל מטפלת, אבל לדעתי גם משפחתון עם ארבעה או חמישה ילדים אינו הפקר. המטרה היא לתת יותר אפשרויות להורים לשים את הילדים בפעוטונים. הייתה הצעה קודמת שלא עברה בטענה שהפעוטונים המפוקחים יתייקרו, כך שהורים לא יוכלו להרשות לעצמם לשים את הילדים. אין סיבה שנגיע למצב הזה. המדינה צריכה גם לקחת אחריות וגם לתקצב".

 

-יש הטוענים כי ההצעה נופלת שוב ושוב בגלל בעיות תקציב

"לב לבה של ההצעה לא עולה כסף. המדינה צריכה לדעת מי הגננת והמפקחת וזה עולה פחות משבעה מיליארד שקלים,

 כפי שמציינים בערכות. הבינוי עולה המון כסף כי יש שם דרישות מאוד קפדניות. זה נכון שפעוטון לא צריך להיות באמצע תחנת דלק, אבל הוא יכול להיות בבית עם תנאים סניטריים טובים והגיינה".

 

-מתוך היכרותך את המערכת, האם לדעתך יש סיכוי שהחוק יעבור בקרוב?

"בימים אלו הצעת החוק הממשלתית עברה לדיון בוועדת שרים לחקיקה, והם ביקשו דחייה. אם נוסיף לזה את הדיון על הבחירות, קשה לדעת כמה אפשר יהיה לקדם עד סוף הקדנציה. אני אפעל ככל יכולתי גם בוועדות וגם מול השרים הרלוונטים. לתקציב 2015, הנושא לא נכנס כרגע. ההצעה שהועלתה היא החלה הדרגתית, אז אני מאמינה שאם נתחיל מפיקוח על התנהגות ויושרה של הצוות ורק אחרי זה ניגש לנושא הבינוי, זה יתן מרווח נשימה - ואז אני בטוחה שגם האוצר יתגייס לעניין".

 



 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
גני ילדים. כל אחד יכול לפתוח
צילום: Shutterstock
צילום: יהונתן צור
ח"כ קארין אלהרר. הצעת החוק שלה תעבור?
צילום: יהונתן צור
מומלצים