שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המספרים לא משקרים: השכר בארץ ירד
    בנק ישראל קובע חד משמעית: משנת 2001 ועד 2013 ירד השכר הממוצע ב-0.2% - משכר של 9,290 שקל ל-9,051 שקל. כיצד קרה שהשכר בארץ לא עלה למרות שהמשק צמח באותה תקופה בעשרות אחוזים?

    בעוד שהאוצר וההסתדרות דנים בשאלה בכמה יש להעלות את שכר המינימום במשק, מפרסם בנק ישראל מחקר שסוקר את התפתחות השכר בישראל בעשורים האחרונים. מהמחקר עולה כי ב-2001 עמד השכר הריאלי הממוצע במשק על רמה של 9,290 שקל בחודש, לעומת 9,051 שקל בחודש ב-2013. מדובר בתרגום של השכר הממוצע בשנים עברו לשוויו על פי רמות המחירים בשנת 2013.

     

    כתבות נוספות בנושא שכר ממוצע:

     

    כיצד קרה שהשכר בישראל לא עלה למרות שהמשק צמח מאז 2001 בשיעור ניכר? בבנק ישראל מנסים לספק מספר הסברים לתופעה. בראש ובראשונה, מדגישים כלכלני הבנק כי התשובה לשאלה האם השכר עלה או ירד ובכמה, תלויה בנקודת ההתייחסות שבה בוחרים. במהלך שנות ה-90, למשל, השכר בישראל עלה בקצב מהיר וגדל ב-2.3% בשנים 1990-2001. הגידול בשכר הגיע לשיאו בשנים 2000-2001 בעקבות החתימה על הסכמי שכר במגזר הציבורי שגרמו להעלאת שכר גם במגזר הפרטי ואינפלציה נמוכה מצפוי.

     

    בשנים 2002-2004, שנים של קיצוץ תקציבי ומיתון במשק, צנח השכר הריאלי ולאחר מכן שב לעלות עד שנת 2006. בשנים 2006-2009 שוב נרשמה מגמת ירידה ומאז השכר הריאלי עולה, אם כי בקצב מתון מאוד. כלומר, מאז 2001 נרשמה ירידה של 0.2%, אולם אם בוחרים להשוות את שנת 2013 לשנת 1996, למשל, ניתן להצביע דווקא על עלייה של השכר הריאלי ב-0.8%. שיעור נמוך יחסית לקצב הצמיחה של המשק, אבל בכל זאת עלייה.

     

    מקור: נתוני למ"ס ()
    מקור: נתוני למ"ס

    הסבר נוסף לירידה בשכר הוא הפריון לעובד במשק הישראלי. פריון הוא מושג שמייצג את התוצר לשעת עבודה של כל עובד. לטענת כלכלני בנק ישראל, השכר הריאלי הממוצע בישראל שומר על יחס קבוע לרמת הפריון במשק לאורך השנים. הקשר ההדוק בין פריון לשכר עולה גם מהשוואה של השכר בישראל לשכר במדינות מפותחות אחרות. בשנת 2012, לדוגמא, הפריון לשעת עבודה בישראל היה שווה ל-73.4% מהפריון הממוצע במדינות החברות בארגון ה-OECD. השכר הממוצע בישראל באותה שנה היה שווה ל-74.7% מהשכר הממוצע במדינות הארגון (לפי כוח קנייה).

     

    רמת הפריון הנמוכה יחסית בישראל עשויה לנבוע מתשתיות תחבורה לא מפותחות, מהיעדר מערך מסודר להכשרה תעסוקתית והשמה על פי דרישות עדכניות של התעשייה ומהישגים נמוכים של מערכת החינוך.

     

    ישראל לעומת המערב

    ההשוואה למדינות מפותחות אחרות מעלה נתון מדאיג ביותר. בשנים 1995-2009 לא צומצם במאום הפער בין השכר הריאלי הממוצע במדינת ישראל לשכר הריאלי הממוצע ב-19 מדינות מובילות בארגון ה-OECD (אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, הונגריה, איטליה, יפן, דרום קוריאה, לוקסמבורג הולנד, נורווגיה, סלובניה, ספרד, שוודיה, שווייץ, ארה"ב ובריטניה).

     

     

     

     (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    (צילום: אוהד צויגנברג)

    מדובר בנתון מדאיג מכיוון שמדובר במדינות שבהן נהוגה רמת חיים גבוהה בהרבה מזו שבישראל. מקובל כי כל עוד כלכלת מדינה מנוהלת באופן מושכל וסביר, כלכלה זו תצמצם עם השנים את הפער בין רמת החיים של אזרחי המדינה לרמת החיים במדינות מפותחות יותר. צמצום פערים זה אמור לבוא לידי ביטוי בצמיחה לנפש, אך גם בשכר הריאלי. בישראל, כאמור, זה לא קרה מאז 1995.

     

    עד שנת 2001 דווקא ניכר צמצום מהיר של פערים מול 19 המדינות הללו, אולם בעוד שבמדינות אלה עלה השכר בשיעור נמוך אך יציב לאורך שני עשורים האחרונים, בישראל ניתן להבחין בעלייה חדה עד 2001 ומאז חוסר יציבות שבא לידי ביטוי בתקופות קצרות של עלייה שלאחריהן באה ירידה.

     

    כלכלני בנק ישראל מציינים בסקירתם כי חלק מההשפעות של הירידה בשכר הריאלי אינן מורגשות בציבור, מכיוון שמאז 2001 גם קטן נטל המס על השכר בישראל. בעקבות הפחתת שיעורי מס ההכנסה, עלה השכר נטו בקצב מהיר יותר מעליית השכר ברוטו, כך שבעוד שמאז 2001 ירד השכר ברוטו ב-0.2%, השכר נטו דווקא עלה ב-0.7%.

     

    "הפחתת המס על השכר אפשרה להעלות את שכר העובדים, ולמתן את לחצי השכר מצדם, בלי להגדיל את הוצאות השכר של המעסיק", כותבים כלכלני הבנק בסקירתם. יש לציין כי הפחתת נטל המס על ההכנסה מאז 2001 לא באה בחינם, כמובן. הגירעון הגבוה שנרשם בתקציב המדינה בשנת 2012, אשר הוביל בסופו של דבר להעלאות המסים החריפות בשנים 2013-2014 נובע במידה רבה מאותה הפחתה של נטל המס על הכנסות מעבודה מאז תחילת המאה ה-21.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים