מיליון דולר קייטי / "מחוץ לרדאר"
היא הפכה לסנסציה באולימפיאדת לונדון, סחפה אחריה את כל אירלנד, רשמה הצלחות אפילו ככדורגלנית והשבוע ביססה את עצמה כמתאגרפת הגדולה בכל הזמנים. אז מה בכל זאת כל כך מפריע לקייטי טיילור?
כנראה שלא ניתן למצוא דוגמא טובה יותר לפער העצום בין התהילה הרגעית החווים ספורטאים אולימפיים אחת לארבע שנים לבין הריק הגדול שמגיע לאחר מכן, מאשר סיפורה של המתאגרפת האירית, קייטי טיילור.
כדורגלן העבר של בולטון, פבריס מואמבה שאושפז באותה תקופה בבית חולים בעקבות התקף הלב שעבר צייץ ב"טוויטר": "אני שוכב בבית חולים וצופה בקייטי טיילור, אני המעריץ מספר אחד שלה. האוהדים האירים הם פשוט דבר בלתי ייאמן".
מכיוון שטיילור כיכבה בעבר בפרסומות של רשת הטלוויזיה האירית RTE, אביה פיטר, מתאגרף עבר, ראה זו כצביעות לשמה: "אולי עדיף שיורידו אותה מהפרסומות שלהם - זה פרסום שקרי. מראים את קייטי בפרסומת, אבל לא משדרים את הקרבות שלה. רק בפעם בארבע שנים הם יוצאים מהמחילות שלהם. אנשים משלמים אגרת טלוויזיה ורוצים לראות את קייטי".
במשך מספר ימים קסומים באוגוסט 2012 הייתה טיילור לסנסציה עולמית ולאחת מהאטרקציות הגדולות ביותר של המשחקים האולימפיים בלונדון.
טיילור אחרי עוד קרב מוצלח בלונדון(צילום: gettyimages)
טיילור, 28, הביאה איתה ללונדון שילוב מנצח בין דמות כריזמטית וחייכנית למתאגרפת-על הסוחפת עדת מעריצים אחריה. אלפי אירים ניצלו את הקרבה הגיאוגרפית לבירה האנגלית, הציפו את אולם ה"אקסל" בצבעי הכתום והירוק והרעידו אותו בקולי קולות בכל פעם שטיילור הטיחה את אגרופיה ביריבה התורנית בדרך למדליית זהב במשקל עד 60 ק"ג. אפילו כשפגשה ברבע הגמר את נטשה ג'ונס הבריטית, לקהל המקומי לא היה סיכוי מול הקהל האירי המשולהב.
כשחזרה לאירלנד עטורת תהילה עם מדליית הזהב על צווארה, כ-5,000 איש המתינו לה בשדה התעופה וברחובות הסמוכים אליו למרות מזג האוויר הגשום. מדינה שלמה נסחפה בשיגעון קייטי טיילור, הערכות הרייטינג מדברות על כמיליון צופים שחזו בקרב הגמר שלה בטלוויזיה האירית – נתון מדהים בהתחשב בכך שמדובר במדינה עם כ-6,378,000 תושבים.
גם בעולם לא נותרו אדישים להצלחה של טיילור. הקרבות שלה זכו לסיקור תקשורתי רחב ואפילו לשערורייה קטנה כשעיתון ה"דיילי טלגרף" כינה אותה בריטית בכתבה לקראת חצי הגמר, מה שאילץ אותו לפרסם התנצלות למחרת.
ענף האגרוף לנשים שערך בלונדון את הבכורה במשחקים האולימפיים לא יכול היה לבקש פרמיירה טובה יותר. כולם היו אופטימיים שהחשיפה הגדולה לה זכה האגרוף הנשי בעקבות טיילור תעניק לו את דחיפת המרץ לה הוא כה זקוק ותשנה את פניו לנצח. גם טיילור שעד לזהב האולימפי התאמנה באולם עלוב ללא שירותים צמודים חשבה שהעתיד הוורוד, אך בסך הכל שנה לאחר מכן גל האופטימיות כבר התחלף בענן של מרירות.
"זו הייתה שנה איומה עבורי", אמרה בעצב, טיילור ב-2013 שנה לאחר שעמדה על גג העולם. ולא, טיילור לא הפסידה באף קרב בזירה באותה שנה, אבל בקרב הלא פחות עקרוני עבורה על תדמית הענף שלה היא ספגה נוקאאוט כואב.
קייטי טיילור. בקרב על התדמית היא דווקה הפסידה(צילום: gettyimages)
באליפות למדינות החברות באיחוד האירופאי שנערכה באותה שנה בהונגריה מצאה את עצמה טיילור מנצחת בגמר כש-100 צופים בלבד נכחו באולם. "בשביל אלופה אולימפית להופיע בפני קהל כל כך קטן זה פשוט מאכזב. נראה שהאגרוף לנשים פשוט לוקח צעד אחורה", אמרה טיילור בצער.
בנוסף טיילור לא חסכה בביקורת גם מאיגוד האגרוף האירי וטענה כי זה ארגון שקשה לעבוד איתו. באותם רגעי משבר היא אף שקלה לעזוב את האגרוף החובבני (האולימפי) ולעבור לסבב האגרוף מקצועני. בסופו של דבר החלום לזכות במדליית זהב אולימפית נוספת בריו הכריע והשאיר אותה באגרוף החובבני על שלל בעיותיו.
למרבה הצער האפרוריות עדיין מלווה את עולם האגרוף הנשי. כשטיילור הוכתרה ביום ראשון האחרון בפעם החמישית ברציפות לאלופת העולם והשוותה את שיא כל הזמנים, הטלוויזיה האירית לא טרחה לשדר אף לא אחד מהקרבות שלה. זה לא היה מקרה חד פעמי. בשנתיים שחלפו מאז אולימפיאדת לונדון, אף אחד מהקרבות של טיילור לא הועברו בשידור חי בטלוויזיה האירית.
אך למרות האכזבה שלא התביישה להביע בפומבי מההתקדמות האיטית מדי של האגרוף הנשי, לטיילור יש גם לא מעט הצלחות מוכחות בקידומו. בדומה לילדים שנהרו לחוגי הג'ודו לאחר הזכיות במדליות האולימפיות של יעל ארד ואורן סמדג'ה בברצלונה 1992, גם באירלנד חלה עלייה משמעותית במספר הבנות במועדוני האגרוף מאז הזהב האולימפי של טיילור. במחוז קורק למשל באירלנד 25% מהחברים במועדוני האגרוף הם נשים, קפיצה משמעותית ביחס ללפני שמונה שנים אז היוו הנשים כ-5% מכלל החברים. באירלנד מכנים את התופעה - "אפקט קייטי טיילור". "יש לה השפעה עצומה, בנות צעירות נמשכות לספורט בזכותה. האגרוף הנשי באירלנד עשה קפיצה גדולה וקייטי טיילור היא הגורם המרכזי לכך", אמר בכיר בתחום האגרוף במחוז.
ברמה הגלובלית אפשר לציין מספר שיא של 480 ספורטאיות באליפות העולם האחרונה לנשים בקוריאה כהוכחה למשב הרוח ממנו נהנה הענף בזכות הטירוף סביב טיילור.
גם לנבחרת הכדורגל של אירלנד היא הגיעה
טיילור גדלה אל תוך האגרוף. אביה, פיטר, היה אלוף אירלנד בשנת 1986. עוד בגיל הרך הייתה נוהגת לערוך קרבות אגרוף מאולתרים בבית מול אחיה, בגיל 7 החלה להתאמן ברצינות. בילדותה, בהיעדר מתחרות בנות היא רצתה להתחרות מול בנים, אך איגוד האגרוף האירי סירב לכך. טיילור נהגה לעקוף את האיסור כשהייתה מופיעה לתחרות תחת השם קיי טיילור. רק לאחר שהייתה מסירה את מסכת האגרוף, היריב שלה היה מגלה שהוא התחרה מול ילדה. כשהייתה בת 15 היא פרצה לתודעה הרחבה באירלנד כשמאבקה הארוך לשוויון זכויות בספורט נשא פרי והיא הייתה שותפה לקרב הנשים הראשון במדינתה. בשנת 2005, כשהייתה בת 18 כבר הדהימה עם זכייה ראשונה באליפות אירופה לבוגרות.
נאלצה לקחת הפסקה מכדורגל(צילום: gettyimages)
למרות אהבתה הגדולה לאגרוף, עד גיל מסוים טיילור לא השקיעה את כל מרצה בענף אחד. במקביל לקריירת האגרוף שלה היא פיתחה קריירה מוצלחת בכדורגל גאלי, ענף פופולארי באירלנד, ובכדורגל רגיל. כשהייתה בת 16 זומנה טיילור לנבחרת הנערות האירית בכדורגל. החל מ-2006 היא החלה לשחק בנבחרת הבוגרת ובמשך מספר שנים הצליחה לשלב באופן מדהים בין אגרופים ביריבותיה לבעיטות בכדור. השיא היה ב-2009 כשמספר ימים לאחר שזכתה באליפות אירופה באגרוף היא נכנסה כמחליפה במשחק של נבחרת הכדורגל האירית מול קזחסטן.
בשנים האחרונות היא לקחה הפסקה מהכדורגל כדי להתרכז באגרוף, אך לאחר הזהב האולימפי צצו דיווחים שהיא מועמדת לחתום בארסנל, מקבוצות הנשים הטובות באנגליה.
אירלנד פשוט משוגעת עליה(צילום: gettyimages)
בין אם משדרים אותה בטלוויזיה ובין אם לא, בקרב הציבור האירי, קייטי טיילור היא גיבורה לאומית ומודל לחיקוי. כשנחתה השבוע בשדה התעופה בדבלין אחרי זכייתה באליפות העולם בפעם החמישית המתינו לה מעריצים רבים עם כפפות אגרוף ועם האוטוביוגרפיה שלה בתקווה לזכות בחתימה.
כנוצרייה אדוקה את ההכנה שלה לקרבות עורכת טיילור על ידי קריאת תהילים כשלאחר ניצחונות היא נוהגת להודות לאל. בכנסייה בדבלין היא נוהגת לבקר על בסיס קבוע.
מודה לאל אחרי ניצחונות(צילום: gettyimages)
טיילור היא רמה בפני עצמה בענף. ליריבות פשוט אין מענה לזריזות ידיה ובעיקר לדיוק המדהים שלה בחבטות. השילוב של כל היכולות הטכניות הללו יחד עם משמעת אימונים קפדנית הביאו לכך שבתשע השנים האחרונות טיילור לא נוצחה בתחרות גדולה. עם זאת, עם הזמן הפערים הולכים ומצטמצמים, טיילור יודעת שכאלופה נצחית, היריבות שלה מגיעות לקרבות מולה עם מוטיבציה מוגברת. היא המתחרה שכולן חולמות לנצח. "קייטי עדיין צעד אחת לפני היתר, אבל זה הולך ונהיה קשה יותר ויותר. היריבות הולכות ומעלות את הרמה שלהן, ולכן גם אנחנו צריכים להעלות את הרמה", הודה אביה פיטר.
למרות שהיא מחזיקה בכל תואר אפשרי, לטיילור אין כל כוונות לנוח. כשהיא מביטה אל עבר העתיד היא רואה לנגד עיניה את פליקס סאבון הקובני ולאסצלו פאפ ההונגרי, מי שנחשבים למתאגרפים החובבנים הגדולים בהיסטוריה. "אני רוצה להיות הגדולה ביותר אי פעם, אני רוצה לעשות היסטוריה בענף שלי", היא מציגה את שאיפותיה. כבר בעוד שנתיים תינתן לה בקזחסטן האפשרות לעשות היסטוריה שכזו ולהפוך למתאגרפת הראשונה הזוכה בשש אליפויות עולם רצופות וכמובן חשוב אף יותר לזכות במדליית זהב אולימפית שנייה. גם בכך היא לא תסתפק, טיילור כבר הצהירה שבכוונתה להתחרות גם באולימפיאדת טוקיו בגיל 34. "בנות מבוגרות הולכות ובנות צעירות באות והיא כבר עשר שנים ממשיכה לשלוט בספורט. היא פשוט רעבה להישגים", סיכם אביה.
לפנייה לכתב/ת 
קייטי טיילור
צילום: gettyimages
מומלצים
