שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זז כמו קרלטון: ריקודים בלתי נשכחים ב-TV
    מוניקה ורוס הביכו את החברים כשכבשו את הרחבה עם הרוטינה שלהם, קרלטון ניצח בצעדי ריקוד את בן הדוד וויל סמית', ואיליין מ"סיינפלד" הבריחה אנשים בנפנופי אצבעות. הסצנות שרקדו כל הדרך אל הלב

    ג'רי: "אז איך היתה המסיבה?"

    גו'רג': "די טובה".

    ג'רי: "אז לא הפסדתי שום דבר?"

    ג'ורג': "למען האמת הפסדת את הדובדבן של החלק האמנותי. ראית פעם את איליין רוקדת?"

     

    הפרק הרביעי של העונה השמינית של "סיינפלד" נכנס לתודעה הקולקטיבית בגלל דבר אחד: הריקוד של איליין - שג'ורג' הגדיר כ"הרמת גוף מלאה לצלילי מוזיקה". ג'וליה דרייפוס מצחיקה כשהיא עושה כמעט הכל, אבל הריקוד הפסיכי שלה שכלל בעיטות קטנות ובלתי נשלטות יחד עם זריקת האגודלים לצדדים והנפת שיער היסטרית, זה משהו שייזכר לעד.

     

     

    היוצרים של הפרק יכלו לעשות אותו בלי להראות את הריקוד עצמו על המסך ורק להשאיר את המראות לדמיון הפרוע של הקהל, ועדיין אף אחד לא יכול היה לדמיין ריקוד עד כדי כך גרוע. איליין מימשה לחלוטין את האימרה "תרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך". אחרי הפגנת הריקוד המשוחררת הזאת איליין אומנם איבדה את הכבוד של העובדים שלה כלפיה, אבל הרוויחה בענק את הכבוד של הצופים. ועל זה נאמר: "Two thumbs up". (שירית גל)

     

    הרוטינה!

    אחרי השידור החוזר ה-20 אלף, קשה כבר להתרגש מפרק של "חברים". כי נו, ראינו והבנו כבר הכל: ג'ואי איטלקי סוער וטיפש, צ'נדלר מצחיק וגרוע עם נשים - ופיבי, ובכן, היא סתם איומה. אבל שכשסצנה מוצלחת באמת, היא עובדת גם בפעם הטריליון - וכזו בדיוק היא סצנת הריקוד המפורסמת של האחים לבית גלר. הסצנה הזו כה מוצלחת עד כי הפרק שבו היא מופיעה (פרק 10 בעונה 6), נקרא על שמה.

     

     

    ערב השנה החדשה מתקרב ורוס ומוניקה מתרגשים להופיע במסיבת הריקודים המסורתית של המנחה הוותיק דיק קלארק, פטיש ישן שהם מטפחים עוד מימיהם כזוג טינאייג'רים חנונים. כשהם מבינים שמצלמות התוכנית לא בדיוק מתמקדות בהם, מחליטים השניים לפצוח במה שהם מגדירים כ"הרוטינה" - קטע ריקוד שפיתחו ושכללו בחטיבת הביניים, שאפילו זיכה אותם בציון לשבח בקטגוריית ריקודי אחים-אחיות.

     

    מה שמגיע שניות מאוחר יותר הוא כנראה קטע הכוריאוגרפיה המשעשע ביותר בתולדות הסדרה המאוסה הזו, שמוכיח שקורטני קוקס ודיוויד שווימר יודעים היטב טיימינג קומי, גם כשהוא לא מוגבל לטקסט בלבד. ופרט טריוויה קטן: בגרסת הבמאי של הפרק מתוך ה-DVD של הסדרה, נראים רוס ומוניקה כשהם ממשיכים לפזז בדרכם האידיוטית גם אחרי שכולם עוזבים. (עמי פרידמן)

     

    ימים מאושרים עברו על פונזי בריקודים

    שנים רבות לפני הרוטינה של "חברים", שודר הפרק "תחרות הריקודים" של הסיטקום האייקוני "ימים מאושרים"מ-1976. בפרק המדובר נרשמת מריון לתחרות ריקודים בדיינר הקבוע של החבורה, אלא שריצ'י חושב שמדובר ברעיון מגוחך ומסרב להיות בן זוגה לתחרות.

     

    כולל הבה נגילה. פונזי ב"ימים מאושרים" ()
    כולל הבה נגילה. פונזי ב"ימים מאושרים"

     

    כתוצאה מכך פונה מריון לאחד פונזי, שמסכים - ומתגלה בסוף המרתון המייגע כרקדן מחונן וליהודי של כבוד עם כמה צעדי "הבה נגילה" שלא נראו כמותם על המסך עד אז. הפרק היה לאחד המפורסמים והאהובים בתולדות הסדרה, להבדיל מפרק מוכר אחר (וידוע לשמצה), בו דמותו של פונזי קופצת מעל כריש חי. את הריקוד, אגב, לימד את עצמו השחקן הנרי ווינקלר כבר כשהיה ילד.  (עמי פרידמן)

     

    ריקוד ה"בארטמן" - Do the Bartman

    הימים חולפים, שנה עוברת, אבל המנגינה, מלווה בצעדי הריקוד של הטראבל-מייקר הכי צהוב על המרקע - לעולם נשארת. "Do the Bartman", שיר הסווינגביט המדבק מ-1990 בביצועו של בארט סימפסון, יצא כסינגל הבכורה מתוך "The Simpsons Sing The Blues", אלבומה הראשון של משפחת צהובי-העד שכבשה את מסכינו בראשית הניינטיז ומאז סירבה בעקשנות להתבגר.

     

     

    על כתיבתו והפקתו של השיר חתומים בראיין לורן ואחד, מייקל ג'קסון - שהיה ממעריצי הסדרה המושבעים ואף הופיע בה בתפקיד אורח, אך זהותו כיוצר השיר נשמרה במשך שנים בסוד משום שהיה כבול בחוזה הקלטות אחר. הקליפ לשיר, עיניכם הרואות, נפתח בעוד תעלול מבית בכור זאטוטי המשפחה, אשר כובש את במת המופע הבית ספרי המשמים בשירה ובצעדי ריקוד גרוביים במיוחד. אלו הובילו אותו, ואת העיר כולה, אל מחוץ לשערי בית הספר, אל כיכר העיר, אל החומה הסינית ואל מועמדות לפרס הקליפ הטוב ביותר בטקס פרסי MTV  לשנת 1991. ללא ספק, "Do the Bartman" עשה את שלו. (ענת טייכר)

     

    רוקדים במשרד ובבר שליד

    החלום המקצועי הראשון שלי היה להיות עורכת דין. בעיקר משום שתמיד אהבתי לריב ולהתווכח עם כולם. בשלב מסוים הבנתי שיש יותר מדי עורכי דין בארץ והסיכוי שאמצא מריבות טובות הוא לא גבוה, ואולי גם לא באמת רציתי להפוך לאחת כזו, וויתרתי. אבל אז, לתקופה קצרה, הרצון עלה בי שוב, והכל בגלל "אלי מקביל" שפרצה לחיינו והפכה לסמל המאשר את הנוירוטיות הנשית שנופלת שדודה לרגליו של כל גבר שרמנטי.

     

     

    מעבר למסר הנפלא לכל אישה - וכן אני סרקסטית - היה אלמנט אחד מלווה לסדרה שחיזק את הפן הביזארי ששלט בה - הריקודים. התינוק המרקד, העמיתים למשרד שלא רק דשו ולשו - בין תיק אחד לשני - במערכות היחסים שנבנו אט-אט בשירותי היוניסקס, אלא גם רקדו את עצמם לדעת.

     

    את התנועות שלהם, חיקו כולם אחר כך על רחבת הריקודים. שיחת המטבח ביום שאחרי פרק ששודר, היתה לא רק על כמה מקביל היא חמודה וכמה בילי הוא אדיוט, אלא גם ניסיון לשחזר את צעדי הריקוד של פיש וקייג. אני עדיין חולמת שיום אחד אגיע לישיבת מערכת - והעורך יציג בריקוד ושירה את המשימות על סדר היום. אחח, איזו כוריאוגרפיה משובחת. (מור אלזון)

      

    ריקוד סטואי

    יוצר "פמילי גאי" סת' מקפרלן ידוע בחיבתו למיוזיקלס, ונטייתו לשלב קטעי ריקוד ושיר בסדרות הטלוויזיה שלו מזמן העלו לא מעט חשדות אודות נטייתו המינית. דמות בולטת, מרושעת וחובבת מחזות זמר גם היא מעולמו של מקפרלן היא זו של סטואי, תינוקה של משפחת גריפין. בפרק "הדרך לרופרט" - התשיעי בעונה החמישית של הסדרה - היתה לתינוק השטני גם הזדמנות נהדרת לחלוק במה וצעדי ריקוד עם אגדה.

     

     

    בסצנה מקסימה שכולה הומאז' לסרט "Anchors Aweigh" ("הרימו עוגן") מ-1945, רוקד סטואי עם השחקן ג'ין קלי לצלילי "Good Morning To You" ומחליף את הדמות המקורית מהסצנה - ג'רי העכבר (מ"טום וג'רי"). זהו קטע המשלב בדיוק מופלא בין תמונה לאנימציה, אף שחדי העין יכולים לשים לב לצלו של ג'רי העכבר שעדיין מופיע בתמונה, על רחבת הריקודים. (עמי פרידמן)

     

    פתיח הסדרה "משפחת קוסבי"

    ביל קוסבי, פרסונה נון גראטה בימים אלו, לא ממש הספיק לחגוג השנה יום הולדת 30 לסיטקום המשפחתי שלו, ששודר ברשת NBC בין השנים 1992-1984. "משפחת קוסבי", שהפגישה את הקהל האמריקני עם ייצוגים אפרו-אמריקנים שונים מאלה שרווחו באותם ימים על המרקע כמו גם עם אינספור סוודרים צבעוניים - זכורה לטובה גם בזכות פתיחי הריקוד שהחליפו מדי עונה את סגנונם.

     

    בפתיח העונה השנייה, לצד פניו השובביות של קוסבי מרקדים בני משפחתו הטלוויזיוניים בזה אחר זה, כשהוא מנסה לעמוד בקצב. נעימת הפתיחה "Kiss Me", אותה הלחין קוסבי יחד עם סטו גארדנר, נכחה גם בעונה השלישית, הפעם בעיבוד סלסה - ופתיח העונה הרביעית הלך למחוזות הסווינג והתלבושות המפונפנות לרקע קולו של בובי מקפרין. הנאמבר הכלל-משפחתי שבפתיח העונה החמישית העלה את רף הדרמה עם תלבושות קאריביות, בעוד שפתיח עונה שש הוציא את המשפחה לתיאטרון האפולו, לצלילי גרסת מוטאון לשיר הפתיחה.

     

     

    פתיח העונה השביעית, שצונזר מפאת סיבוכים משפטיים והוחלף לרוב בפתיח עונה שש, מעביר אותנו לפתיח העונה השמינית והאחרונה שכלל תפאורת גרפיטי והשפעות היפ-הופ כיאה לראשית הניינטיז. אם לשוב לשערוריית ההווה, נראה כי עתידו של הקומיקאי צופן לו אי אלו ריקודים מאחורי סורג ובריח. כך או כך, שבעת הפתיחים הללו, לנצח יזכירו תקופה טלוויזיונית אחרת, בה נע קוסבי חופשי ומאושר. (ענת טייכר) 

     

    ואיך אפשר בלי קרלטון?

    ולקינוח, בואו נודה בזה: הסיבה האמיתית לצפות ב"נסיך המדליק מבל אייר" אי שם בניינטיז היתה קרלטון בנקס - בן דודו המעצבן וחובב הפיזוזים של וויל סמית', שגולם על ידי השחקן אלפונסו ריביירו. קרלטון אהב להפגין את התנועות המוזרות שלו מדי פעם - אך שום דבר לא השתווה לריקוד שלו בסצנה מהעונה השלישית של הסדרה, שגלשה מהעלילה וקנתה את עולמו (ורודפת את ריביירו עד עצם היום הזה).

     

     

    הסצנה מתחילה כשקרלטון יורד במדרגות ומוודא שאין אף אחד בבית. לאחר מכן, הוא מכניס במרץ למערכת הסטריאו דיסק של אלילו טום ג'ונס והשיר "It's Not Unusual" מתחיל להתנגן. קרלטון אוסף נר שהיה על שולחן בסלון ומעלה את החיוך המטופש ביותר שנראה על מסך הטלוויזיה. ואז, מתרחש הנס: הנר הופך למיקרופון, הידיים עפות באוויר והאגן מתנועע בקצב שלא היה מבייש את מיילי סיירוס וניקי מינאז'. הוא קופץ על הספה, יורד ועולה במדרגות ומשלב תנועות "וישרים" בידיים.

     

    ברגע השיא של הטמטום הפלאי, פרצופו פוגש בזה של בן דודו הראפר הקשוח וויל סמית'. בסיטואציה הזאת, בה כל אחד מאיתנו שאי פעם רקד בסתר ונתפס היה מת מבושה, קרלטון שומר על פאסון, נותן את הנר לוויל וממשיך הלאה בראש מורם ועם גאוות יחידה.

     

    כאמור, תהילת הריקוד הזאת לא עוזבת את ריביירו. השחקן זכה בעונה האחרונה של "רוקדים עם כוכבים" בארה"ב, כשרגע השיא בעונה היה כשביצע את "הקרלטון". השופטים כל כך התרגשו מזה עד שהעניקו לו פה אחד את הציון המושלם - 10, וכך גם הקהל. שנה וחצי קודם לכן הוא גם הגיח בהפתעה לתוכנית הבריטית של גרהאם נורטון, הצטרף לוויל סמית' ולבנו ג'יידן - והשלושה שיחזרו יחד את הקרלטון. אז בפעם הבאה שאתם שוטפים כלים או סתם באמצע ספונג'ה סוערת - שימו את השיר ברקע ונסו את מזלכם. רק תוודאו קודם שאין אף אחד בסביבה. (שלומי בלבול) 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים