הכרה במדינה פלסטינית או וטו: קרי ינסה למשוך זמן עד הבחירות
בפגישה עם נתניהו יבקש ממנו מזכיר המדינה הסכמה לנהל מו"מ על הצעה מרוככת, שתמנע מארה"ב להטיל וטו במועצת הביטחון. נתניהו יאמר כי ההצעות החד-צדדיות במועצה רק ירחיקו את השלום
לקראת פגישתם ביום שני ברומא של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, מסתמן כי האמריקנים ינסו לעשות הכול כדי למשוך זמן עד אחרי הבחירות בישראל. קרי צפוי לבקש מנתניהו הסכמה להיכנס למשא ומתן על נוסח הצעה חליפי שהאמריקנים יגישו עוד החודש, ויקרא לחידוש מיידי של המשא ומתן.
קרי מקווה שטקסט אמריקאי מרוכך שיעבור במועצת הביטחון יסייע לו לגייס רוב נגד ההצעה הפלסטינית-ירדנית, שקוראת לישראל לסגת מהגדה המערבית עד סוף שנת 2016. אפשרות נוספת היא בקשת אור ירוק מנתניהו להיכנס למשא ומתן על נוסח ההצעה הצרפתית ולרכך אותה.
האמריקנים רוצים להימנע מהטלת וטו אך חוששים מאוד שהדבר ישחק לידיו של נתניהו בפני הימין הישראלי. גורמים אמריקנים אמרו כי "ברור לנו שאם לא נטיל וטו נתניהו יקפוץ על זה כקלף במערכת הבחירות ויאמר שכל העולם נגד ישראל ומנסה לכפות עליה הסדר מדיני ורק נתניהו יוכל למנוע את זה". לכן, כאמור, מה שמניע כרגע את מזכיר המדינה הוא למשוך זמן עד אחרי הבחירות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו יבהיר בפגישה כי ישראל מתנגדת לכל מהלך פלסטיני חד-צדדי במועצת הביטחון, ולכל הצעה שתוחמת בזמן את המשא ומתן. נתניהו יוסיף כי כל הצעה כזו תעביר מסר לפלסטינים ולפיו לא כדאי להם להתפשר אלא רק להקשיח עמדות, לתת לזמן לעבור ולקבל הכרה במדינה. גם ההצעה הצרפתית וגם ההצעה הפלסטינית-ירדנית ירחיקו את השלום. גורמים מדיניים אמרו כי ניסיון העבר מלמד שכל ניסיון לתחום את המשא ומתן בין הצדדים הוא כישלון בטוח ואסור לחזור שוב על המשגה.
החל מ-1 בינואר 2015 ישתנה הרכב מועצת הביטחון לרעת ישראל ולטובת הפלסטינים עם כניסתן של מלזיה וונצואלה. על פי ההערכה, בהרכב זה יוכלו הפלסטינים לזכות ברוב הנדרש של 9 מבין 15 חברות המועצה ואז יגבר הלחץ על ארצות הברית להטיל וטו. מאידך, האירופים מפעילים לחץ על האמריקנים לא לעשות הנחות לנתניהו ולהגביר עליו את הלחץ דווקא בתקופת הבחירות, שכן "צריך לעשות מעשה נגד ההתנחלויות ואי אפשר להמשיך ככה", כדברי דיפלומט אירופי בכיר.
מבחינת ישראל, ההצעה הצרפתית אומנם טובה יותר מההצעה הפלסטינית-ירדנית אך גם היא כוללת מרכיבים שישראל לא יכולה להשלים איתם, כגון אמירה לפיה הפליטים יוכלו לחזור למולדתם מבלי להבהיר שלא יוכלו לחזור לתחומי ישראל; חוסר התייחסות לישראל כמדינה יהודית; ורמיזה שהפלסטינים יקבלו הכרה כמדינה בתום שנתיים של משא ומתן, תהא תוצאתו אשר תהא.
ההצעה הפלסטינית-ירדנית קובעת את נובמבר 2016 כתאריך יעד לסיום הכיבוש הישראלי, לנסיגת ישראל מהגדה המערבית ולהקמת מנגנון הגנה על העם הפלסטיני. ההצעה הצרפתית מציבה 24 חודשים להגיע להסדר קבע, קובעת מה הפרמטרים להסכם קבע (קווי 67 עם ירושלים כבירת שתי המדינות), מגדירה את ההתנחלויות כמכשול לתהליך השלום וטוענת כי הסכסוך ייפתר לא רק באמצעות משא ומתן (במשתמע קבלת פלסטין כמדינה חברה מלאה).
"אנחנו מנסים למצוא דרך להפיג את המתח ולצמצם את הסיכוי להחרפת הקונפליקט", אמר קרי, "ובוחנים שורה של אפשרויות להשגת מטרה זו. יש הרבה גורמים שונים שדוחפים לכיוונים שונים, והשאלה היא אם כולנו יכולים למשוך לאותו כיוון". דיפלומט אמריקני הוסיף כי "אם יש חלון הזדמנויות להשגת הסכמה לגבי ההחלטה במועצה, זה צריך להיות החודש. אם נחכה, ניאלץ כנראה להתמודד בינואר עם הפניה הפלסטינית, שתיענה בווטו אמריקני - וזה עלול רק להחמיר את המצב".
גורם מדיני בכיר העריך כי יוזמת קרי היא בעלת סיכוי נמוך מאוד להתממש, וכי נראה שהפעם גם הצרפתים וגם הפלסטינים נחושים מתמיד לגרור את נתניהו לעימות דיפלומטי במועצת הבטחון.
בינתיים, לנוכח ההתגייסות האמריקנית, הפלסטינים משחררים איום חדש-ישן: אם המהלך שלנו במועצת הביטחון ייכשל, נפנה לבית הדין הבינלאומי בהאג ונגיש תביעה נגד ישראל על פשעי מלחמה ועל הבנייה בהתנחלויות. גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי אין זו הפעם הראשונה שהפלסטינים מאיימים לפנות להאג אך אז יחשפו את עצמם לתביעות על אחריותו של אבו מאזן לפיגועי טרור וירי הרקטות מעזה. "צעדים חד-צדדיים ייענו בצעדים חד-צדדיים", אמר גורם מדיני בירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
